כל הזמן המשפחה שלי מעירה לי על הגוף שלי וכאילו יש לי הפרעות אכילה-

ממש חשוב שלא תחזרי להרעיב את עצמך, תנסי לדבר עם אמא שלך על זה הכי חשוב לשתף שמישהו יהיה מודע לזה

מוזר מאוד את אפילו לא במשקל עודף
תגידי לאמא שלך שזה מעליב אותך ותעשי לה רגשות אשם והם יפסיקו

תיראי, אם הם מעירים, כניראה שהם מנסים לומר לטובתך... אבל תגידי להם, שבבקשה לא יגידו את זה תמיד, כי זה פוגע.
ותעבדי את על האכילה, שלא תיהיה יותר מידי.

די מזדהה, ההורים שלי גם כאלה כלפיי.

אם זה מפריע לך - דברי איתם על זה.
בשורה התחתונה אלה ההורים שלך, את צריכה להיות גלויה ופתוחה איתך, לדבר על מה שמציק לך.

הרעבה זה אף פעם לא הפתרון, מעבר לזה שזה מן הסתם... לא בריא.
הגוף זקוק למזון כדי להתקיים.

וברצינות, שלא יכנסו לך לצלחת כמו שאת לא נכנסת לצלחת שלהם, שכל אחד יאכל כמה ומה שבא לו.

אהובה אשמח לדבר איתך בפרטי על זה, מבינה אותך.

תמצאי דרכים להתעלם...
כל עוד אכת מרגישה טוב עם עצמך ברוך ה תמשיכי ככה, ובלי קשר בחיים לא לחזור להפרעות אכילה. אולי זה בגדר צחוק, אם זה באמת נהיה מוגזם ולא נעים לך תפני אליהם

היי אנונימית,
אני קורא את הפוסט שלך ולא יכול שלא להגיב.. אני יכול לתאר לעצמי כמה ההערות של המשפחה שלך, מי שאמורים לתת כתף תומכת ולהיות שם עבורך בזמנים קשים- דווקא מעירים הערות שמערערות אותך ואולי גם פוגעות בך.. אני מניח כמה שזה עלול לאכזב או לייאש, וכמה שזה אולי מכביד על חיי היום יום שלך.. ייתכן גם שאת מרגישה מותשת לאור העיסוק המתמשך במשקל..

יקרה, חשוב לי שתדעי שהרעבה עצמית זה פגיעה בגוף לכל דבר ועלול להוות סיכון רב לגופך גם לטווח הארוך..

איני רוצה שתישארי לבד עם התחושה הזו.. יכול להיות ששיתוף חבר קרוב או בן משפחה אחר כמו בן או בת דודה, יוכל להקל רק מעצם השיתוף לאחר..

בנוסף, אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), וחשבתי להזמין אותך לצ'אט אנונימי בו תוכלי לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלנו בסביבה בטוחה וללא שיפוטיות כלל.. תוכלי לפרוק את שעל ליבך, ונוכל לשמש כאוזן קשבת עם כל מה שתבחרי להביא.. נוכל לחשוב יחד על הצעדים הבאים..

מחכים לך, מצרף את הקישור לצ'אט כאן למטה,
מתנדב סה"ר

לכי לאיש מקצוע, אני לא חושב שאנשים באתר הזה אשכרה יכולים לעזור בדבר כזה:)