2 תשובות
חריזה פנימית זה חריזה בתוך המילה עצמה
וחריזה רגילה היא חריזה בין מילים שנמצאים או באותה שורה בדפוס כתיבה מסוים או בין שורות.

למשל:

טסתי וכולי מתרגש
נחתתי וחלומי יתממש

זה חריזה רגילה בין שורות כאשר צמד המילים "טסתי" ו"נחתתי" הם מילים המתחרזות באופן מושלם, ושני הצמדים האחרים מתחרזים אך עם סיומות שונות אך צלילים דומים. עם זאת, כולי יש בתוכה "כו" ו"לי" 2 הברות לעומת 3 ב-"חה" "לו" "מי".
"מת" רה" גש" ו"ית" "מה" מש" זה אותן כמות של הברות.

דוגמה לחריזה פנימית נגיד הן מילים כמו "פרפר" או "צרצר" אבל רוב האנשים לא יגידו שזה חריזה כי המילים הללו הם תמיד ככה.

לרוב מתכוונים לצירוף של 2 מילים שבהן יש דאבל חריזה, למשל:

"חריזה בעטיפה"
"חרי" מתרחז עם "עטי" עם צליל של i
"זה" ו"פה" מתחרזים עם צליל a ומאחר ומדובר ב'פ' רפויה זה עובד. אם זה היה צליל גרוני זה לא היה עובד (למשל פ לא רפויה או ק או כ רגילה)
בראפ, בדרך כלל לאחר כמה שורות (בהינתן ויש המון חריזה, עד לרמה שכמעט כל מילה מתחרזת עם מילה אחרת) אפשר למצוא חריזה פנימית.

כלומר יקחו את הצליל של מילה 1, מילה 2, ומילה 3 ואז ישתמשו במילה אחת שמתחילה בצליל של 1, ממשיכה ל2 ומסתיימת ב3