כמה אני כפויית טובה מ1-10?

אבא שלי נפרד מאמא של אחותי הקטנה לפני 3 שנים בערך ולפני שהם נפרדו גרנו בבית גדול כזה של קומת סלון ואז החדר שלי ושל אחותי והחדר של "ההורים" (כי היא לא אמא שלי) ואז עוד קומה עם חדר עבודה והחדרים של האחים הגדולים ואז הם נפרדו אז עברנו דירה
האחים שלי בכל מקרה כבר בקושי השתמשו בחדרים שלהם אז לא היה צריך חדר בשבילם
אז גרנו לכמה זמן בבית של הבת זוג של אבא שלי (אין להם ילדים ביחד) ואז אצל סבתא ועכשיו אנחנו גרים בבית קטן יחסית כבר שנה וחצי
קיצר לפני כמה זמן אבא שלי שאל אותי עם אני מסכימה לגור בישוב של הבית הגדול ואמרתי שאני ממש מעדיפה שלא כי אחותי הקטנה עדיין גרה בישוב עם אמא שלי ואני ארגיש לא קשורה
אבל הוא בכלל לא דיבר על הבית הגדול ואני הנחתי שזאת לא אפשרות כי זה בית ענק ואנחנו רק שלושה אנשים (הבת זוג שלו לא גרה איתנו)
ועכשיו אתמול הוא אמר שהם מוכרים את הבית (הם=אבא שלי ואמא של אחותי) ואני ממש התבאסתי והוא אמר שהם עושים את זה רק בגלל שלא הסכמתי בשום פנים ואופן לגור שם למרות שזה ממש לא נכון ואני אמרתי כמה פעמים שאני רוצה לחזור לבית ההוא ועכשיו הוא אומר שזה רק בגלל שהתעקשתי
והוא אומר שעם זה איכשהו לא יקרה בסוף (המכירה כי כבר יש קונה די בטוחה) אז אנחנו נעבור לשם
והוא אומר שאולי נשים חדר מנוחה בחניה כי אני בת כמעט 14 ואחותי בת 12 וחצי ואנחנו ישנות ביחד אז שיהיה חדר שאפשר לשבת בו ביום ורק לישון בחדר
והוא אמר שפשוט אין בכלל בתים ואין לו בעיה לשלם כמה שצריך כדי שיהיה לנו חדרים בנפרד אבל פשוט אין כלום

אני לא יודעת מה לחשוב תעזרו לי
זה ממש גרם לי לבכות....