11 תשובות
אני מצטערת, באמת לא יודעת איך לנחם
אנונימית
וואו זה נשמע ממש קשוח.
אני מצטערת שזה קרה, בסופו של דבר מוות הוא דבר שקורה וצריך לדעת להשלים איתו למרות שהוא קשה. יהיה בסדר
תקשיב זה נשמע מזעזע. אני משתתף בצערך. באמת שאין לי מה לומר
וואי, שומע? אני איתך.
אני לא מכירה אותך, לא יודעת איך קוראים לך או אפילו בן כמה אתה, אבל זה לא משנה, כי הלב שלי איתך.
אם זה עשה לך טראומה, אני ממליצה לפנות לפסיכולוג, אל תסחוב דבר שכזה על עצמך, זו טראומה גדולה.
והכלבה כבר לא מרגישה כאב, אל תדאג.

הכלב של סבא וסבתא שלי מת לפני כמה שנים, כשהייתי בת 10. הוא ליווה אותי מהרגע הראשון, ואני ליוויתי אותו עד הרגע האחרון. הוא היה הכל בשבילי. הוא עדיין הכל בשבילי. אני זוכרת שהייתי הולכת לישון אצל סבא וסבתא שלי, ובכלל משחקת איתו 24/7 במקום להיות איתם. לא אוכלת, לא שותה, רק משחקת איתו. היינו משחקים במקלות, בכדורים, הייתי מלמדת אותו לעשות תרגילים (שאלוהים יודע איך אני לימדתי אותו). הוא היה החבר הכי טוב שלי, והוא תמיד ישאר ככה. בחצי שנה האחרונה שלו הוא סבל, ואני הייתי שם. ראיתי הכל. ככ כאב לי עליו, פחדתי מהכאב שלו, ומהעובדה שזה אומר שנאלץ להפרד. אני כותבת את זה בדמעות. אני אהבתי אותו. אני אוהבת אותו. אני אוהב אותו. אבל הגיע הזמן להפרד, ותמיד הפרידה תהיה קשה.
כנראה שאהבת אותה, זה ברור, אבל תתנחם בזה שמבחינתה זה נגמר. היא לא מרגישה יותר את הכאב שהיא הרגישה, זה רק אתה שנשארת פה. אתה לא תשכח אותה. אף פעם. אבל אתה צריך לטפל בעצמך ולשכוח את מה שקרה, כדי שהזכרון שלך ממנה יהיה חיובי בלבד.
אוי, מוות נוראי.
אבל לפחות היא מתה מהר, אני מצטער בשבילך.
וואו אימלה זה זוועתי..לא יודעת איך לנחם אותך..אבל תדעי שזה טוב ששיתפת כי תמיד טוב להוציא את זה.אם זה לא עוזב אותך כדאי לך ללכת למישהו שיעזור לך לשחרר את זה
הכלבה שלי נהרגה מארס של נחש אחי, לפחות תתנחם שהמוות שלה היה קצר מאשר סבל ארוך
אני מצטערת מאוד ומשתתפת בצערך באמת מוות נוראי אבל תדע שהיא עכשיו בגלל הסבל שהיא חוותה היא תקבל פיצוי בגן העדן והיא תהנה כל כך ועכשיו היא לא סובלת היא נהינת ורק אתה זה שסובל אבל בצדק.. לאט לאט הזמן יעבור. אתה יכול לחכות כמה חודשים ולאמץ כלב עם כוונה שזאת הנשמה של הכלבה שלך זיכרונה לברכה ואז הכלב שתאמץ זאת תהיה היא בגוף אחר ותתן לה את החיים הכי טובים ותלמד מטעויות עבר ותהיה אחראי. אתה צריך לחכות אבל כמה חודשים לא פחות כדי שהיא באמת תחזור. ובנתיים הזמן מרפא אותך והכלבה שלך בגן עדן רק נהינת ומפצים אותה על כל הסבל הזה.
היי , גם אני חוויתי אובדן לא מזמן .
אני לא חושבת שמילים אי פעם יוכלו להסביר מספיק טוב איך זה מרגיש לאבד משהו , מישהו שהיתה לו השפעה על החיים שלך , בעיקר בעל חיים . זה מצלק , אין לי ספק אפילו לרגע , אבל יכולה להגיד לך מהניסיון האישי שלי שללכת לטיפול רגשי ( פסיכולוג/ית ) שזה משחרר , וזה כיף , וזה גורם לך להרגיש שפוי לדעת שאתה לא היחיד שיש לו בעיות בחיים , לכולנו יש , גם לי יש , גם לך . כלב מהווה כל כך הרבה דברים . לבני דודים שלי הייתה כלבה מהממת שקראו לה טוי , הנסיכה של המשפחה . לא היה אחד שלא אהב אותה . אני זוכרת שבאיזה יום שבת בבוקר דוד שלי התקשר אלינו וסיפר לנו שהיא נבהלה בפארק מכלבים שנבחו אליה ורצה לכביש , היא נדרסה . ואני יכולה להגיד שהיא היתה חסרה בארוחות המשפחתיות , או סתם כשבאים לשתות קפה . אבל במקום להסתכל על העובדה שהיא כבר לא כאן , אני נזכרת בכל רגע מדהים שהיה לנו איתה , בכל חיבוק , בכל כירבול , בכל נשיקה . ואני מעריכה את התקופה שהיא הייתה איתנו , שלנו , כי היא לימדה אותי כל כך הרבה . וזה פרק בחיים שלך , עם אדם , עם חיה , עם משהו שהיה משמעותי מבחינתך . תזכור שכל סיום זו התחלה של תקופה חדשה , ופרידה היא לא פשוטה , אבל היא הכרחית .
וואי זה נוראי
אבל אין מה לעשות תמיד קורים אסונות
זאת לא אשמתך
אולי תאמץ כלב חדש והזמן יעשה את שלו
אבל תדאג תמיד לזכור אותה בליבך
ושיהיו לך ימים טובים יותר❤
אני ככ מצטערת לשמוע את זה באמת
מבינה את ההרגשה שלך ואת הכאב
לפעמים אובדן של דבר שקרוב אלינו יכול להיות טראומתי ודורש טיפול. המראה שראית גם קשה מאוד
תהיי חזקה מאמי