למה אני מרגיש חסר תועלת אחרי דחיה, כאילו האדם שדחה אותי יותר טוב ממני?

זאת מן תחושה כאילו לא היה לי גם ככה סיכוי כי הוא יותר יפה, חכם, מוצלח ובהירכיה החברתית אני שווה פחות ממנו. כמובן שמבחינה רציונלית אני יודע שזה לא נכון (בגלל שאני מכיר את הבן אדם) אני יודע שיש לי גם חוזקות משלי (חוש הומור, ואינטילגנציה בתחומים שונים, תחביבים אחרים) אבל משהו עדיין גורם לי להרגיש שאני שווה הרבה פחות ממנו ושעצם הפנייה אליו בכלל הייתה חסרת טעם. והתחושה הזאת מלווה אותי הרבה זמן. משהו יכול להזדהות עם זה?.