תשובה אחת
רגרסיית הנסיין והטיית הנסיין שתיהן כשמן, בעיות במתודה הניסויית של הנסיין. רגרסיית הנסיין מדברת על כך שבכדי להכיר תופעה מבוקשת נצטרך לדעת את התופעה הזו לפני כן, שהרי אחרת כיצד נדע להכיר שזו התופעה שביקשנו? דבר דומה, ישן יותר, יהיה פרדוקס הפילוסופיה של אוגוסטינוס. הטיית הנסיין היא כאשר מבצע הניסוי מטה את תוצאת הניסוי בהתאם למה שהוא מבקש להשיג מלכתחילה בניסוי, למשל מתעלם מגביש בו האלקטרונים התנהגו בשונה משאר הגבישים בתגובה לחומר x.
פרקסיס זה עשייה, מעשה.
פילוסופים למשל יהיו: ויטגנשטיין המאוחר, רורטי, תומאס קון, ליוטאר, וכד'. גישות למשל יהיו: פוסט־מודרניזם, פמיניזם, קונסטרוקטיביזם, וכד'.
המטריאליזם הדיאלקטי, בנוסח הלניניסטי שלו, שימש אידיאה בברית המועצות.
מטריאליזם דיאלקטי של מרקס מכיר בכך שיש דברים מעבר לחומר (במימד אפיסטמי כמו העולם השלישי של פופר, לא במעמד אונטי), אבל טוען שהם הובנו ע"י המציאות החומרית.
בעיית גטייר זו בעיה בתפיסה הקלאסית של ידיעת דבר־מה שהוצגה ע"י אדמונד גטייר. הבעיה, בניסוח לוגי, אומרת ש: זה שערך האמת של p הוא t, שq מאמין בכך שערך האמת של p הוא t, ושq מוצדק להאמין בכך שערך האמת של p הוא t, עדיין לא אומר שq ידע שp, שכן ההצדקה של q להאמין בp צריכה לחפוף למצב־הדברים כפי שהוא (במילים אחרות, צריכה להיות הצדקה לצדקת ההצדקה לאמונה של q בp).
הפונקציונליסטים מאמינים שהדבר אותו הם מתארים הוא פונקציונלי, כלומר מערך אחד שכל תופעה בו משפיעה על השנייה בהתאם לכללים יסודיים מסויימים. הדוגמה הטובה ביותר היא פרויד, לפיו נפש האדם היא כולה מערך של יצרים ותשוקות אפלים שעומדים מאחורי כל מחשבה ופעולה של האדם.
קונסטרוקטיביזם זו הגישה לפיה הכל קונסטרוקציה, הבנייה. במישור המטאפיזי, בו יהיה הכי קל להסביר את זה, הם טוענים שהמציאות היא הבנייה של החברה, האדם, וכד', עוד עוף פוסט־מודרני.
כתבתי מפושט וכללי, אני בטוח שיש הסברים טובים בהרבה באינטרנט.
פרקסיס זה עשייה, מעשה.
פילוסופים למשל יהיו: ויטגנשטיין המאוחר, רורטי, תומאס קון, ליוטאר, וכד'. גישות למשל יהיו: פוסט־מודרניזם, פמיניזם, קונסטרוקטיביזם, וכד'.
המטריאליזם הדיאלקטי, בנוסח הלניניסטי שלו, שימש אידיאה בברית המועצות.
מטריאליזם דיאלקטי של מרקס מכיר בכך שיש דברים מעבר לחומר (במימד אפיסטמי כמו העולם השלישי של פופר, לא במעמד אונטי), אבל טוען שהם הובנו ע"י המציאות החומרית.
בעיית גטייר זו בעיה בתפיסה הקלאסית של ידיעת דבר־מה שהוצגה ע"י אדמונד גטייר. הבעיה, בניסוח לוגי, אומרת ש: זה שערך האמת של p הוא t, שq מאמין בכך שערך האמת של p הוא t, ושq מוצדק להאמין בכך שערך האמת של p הוא t, עדיין לא אומר שq ידע שp, שכן ההצדקה של q להאמין בp צריכה לחפוף למצב־הדברים כפי שהוא (במילים אחרות, צריכה להיות הצדקה לצדקת ההצדקה לאמונה של q בp).
הפונקציונליסטים מאמינים שהדבר אותו הם מתארים הוא פונקציונלי, כלומר מערך אחד שכל תופעה בו משפיעה על השנייה בהתאם לכללים יסודיים מסויימים. הדוגמה הטובה ביותר היא פרויד, לפיו נפש האדם היא כולה מערך של יצרים ותשוקות אפלים שעומדים מאחורי כל מחשבה ופעולה של האדם.
קונסטרוקטיביזם זו הגישה לפיה הכל קונסטרוקציה, הבנייה. במישור המטאפיזי, בו יהיה הכי קל להסביר את זה, הם טוענים שהמציאות היא הבנייה של החברה, האדם, וכד', עוד עוף פוסט־מודרני.
כתבתי מפושט וכללי, אני בטוח שיש הסברים טובים בהרבה באינטרנט.