מה אתם חושבים על דתיים לייט?

או שאתה דתי או שלא אל תשחק עם זה

שאין דבר כזה. אי אפשר להיות שומר חוק "בערך".

הכי גרוע
אם אתה עובד השם, אז עד הסוף
אם אתה עובד את היצר הרע, למה לקרוא לעצמך דתי?

(כמובן מתייחס לאלו שמרצון עובדים את היצר ולא מנסים להתגבר)

הייתי.
מבחינה חילונית: כיף כי כשאתה מכיר אנשים אתה נהיה אחד מהחברה

מבחינה דתית: גם אם אתה מרגיש מתרחק מהדת אתה לא מאבד אותה לגמרי שזה גם חלק בזהות וגם אם אתה מאמין זה עדיף מדברים אחרים.

כמובן שכל מרחק מהדת גורר איתו ביקורת אבל בתכלס אין הוכחה לה' והוא בעיקר נותן לנו משמעות ודרך בחיים. אם הדרך לא מתאימה ואתה מנסה לגרום לה לעבוד ולא ישר לוותר אני חושב שזה עדיף. לא מאמין בשום דבר בכוח.

מהפרח ניכר ששואל השאלה מחפש תגובה נגדית ואני מודה שאני מזדהה היום כחילוני.
חשוב מאוד להגיד שיש הרבה אנשים מהקהילה הדתית שלא רוצים אנשים בתחום האפור אבל החיים זה בסופו של דבר לעשות מה שטוב לך. דתיים לא יסכימו כי אולי מה שחשוב להם זה רצון השם וזכותם. לא תפיסת החיים שלי.
חיים פעם אחת תחייה איך שבא לך בלי לדפוק חשבון כל המינוסים לא יורידו אותי מזה. העיקר שתרגיש שאתה חי כמו שאתה רוצה וזה ממש לא משנה מה אחרים חושבים

בכללי כאילו מי אתם להגיד לדתיים לייט מה לעשות אתם אומרים לחילונים לחזור בתשובה ולדתיים לחזור בשאלה? למה שתכריחו אותם להיות בדרך כזו או אחרת שיעשו מה שבא להם.
יש כל כך הרבה מסורתיים, רוב הארץ רובם לא שומרים כשרות ולא שבת, אתם מחליטים בשבילם שהם לא באמת מאמינים?
שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה

לא מקנא ולא נתת לי פרח בכלל חח. תפיסת החיים האישית שלי זה לעקוב אחרי דרך האל בצורה שלא תגרום לי לסבל.
אנשים שהאמונה שלהם כל כך חזקה וזה אפילו לא באלוהים זה יותר הרבנים ובפרשנות שלהם למה חמור ממה, לרמה שהם מוכנים שזה יפגע משמעותית באיכות חייהם, כנראה מאמינים יותר ממני בעולם הבא.
אני יודע שיש את החיים האלה ואני לא אבזבז אותם בגלל החרדה של מה יקרה בחיים הבאים שאני בכלל לא בטוח שיש.
שוב מי שחושב שכן אין לי בעיה עם זה, אני חושב שהאמונה צריכה להגיע כדי למלא מקום של שלמות בחיים האלה, ולא כי אתה חושש מה יקרה אחרי מותך.

לא מנסה לרמות אף אחד אני חי את חיי ולא אחרים יגידו לי כמה להתקרב לדת.
אדוני היקר שמגיב פה אני מניח שאתה לא חרדי אבל קטונתי. למה אתה בטלפון? ברשת הלא כשרה?
תלמידי חכמים מבלים בסטיפס? למה אתה לא מתקרב יותר לדת?
זכותי להתקרב בצורה שאני רוצה ומי ייתן ואף אחד לא יכפה כלום על אף אחד או יזלזל בצורת החיים שלו.

^גם אלוקים? ולא שחיים רק פעם אחד (מה עם הגלגולים והעולם הבא?).

ואם אתה מדבר על ניצול החיים - אז הניצול הכי גדול - זה משהו שאתה תאסוף ותשאר איתך לנצח, ולא משהו שיחלוף.

שואל השאלה:
זה ככ לא נכון^^ ואני דווקא חושבת שאתה מקנא שנתתי להוא לפניך פרח .

שואל השאלה:
אני חייבת להגיד לך משהו^
דתיים / חרדים לא מוגבלים וכן יש להם טלפון אז אני לא מבינה למה יש סטיגמה כזאתי שלחרדים / דתיים "אסור" להיות בטלפון.

^^ לפי השורה האחרונה שלך, המטרה שלך לא לעבוד את ה', אלא את עצמך. בשביל זה אתה כביכול מחפש להאמין: לגרום *לעצמך* הרגשה נעימה, לא בשביל ה' עצמו כדיל לא להיות כפוי טבוה למ ישברא אותך ולהחזיר לו (לא שזה אפשרי), אבל עושים השתדלות על מה שקיבלת ממנו.

אם היית מאמין באמת - היית יודע שה' לא נתן לנו דברים של סבל: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהילים יט, ח), "דְּרָכֶיהָ - דַרְכֵי נֹעַם; וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ - שָׁלוֹם" (משלי ג, יז).

אם היית מאמין באמת - היית יודע שה' הוא זה שצוה לשמוע לרבנים (דברים יז, ח-יא).

אם היית מאמין באמת - לא היית מפקפק קיומו של עולם הבא, כי היית מבין שאין שום סיבה לחשוב שנבראנו עבור העולם הזה בלי המשך. אם היינו נבראים בשביל העולם הזה - לא היו בו יסורים (הקב"ה הוא רחמן), במיוחד לצדיקים. חוץ מזה, חיים של 70-80 שנה - זאת לא הנאה הכי גדולה שהקב"ה יכולת לתת לנו.

אז לאדם חכם בהחלט יהי אכפת מחיי הנצח ולא מחיי שעה.

אם הבעיה שלך היא באמונה - אז הבעיה שלך היא שורשית. משהו חסר אצלך. אז בשביל מה אתה עדיין מגדיר את עצמך כ"מאמין"? את מי אתה מנסה לרמות? ברגע שאתה מודע לחסרונות שלך, ולא מתכחש אליהם - יהי לך יותר קל לתקן אותם בעזרת ה' יתברך. ככה אץה תבין שעליך ללמוד את האמונה לעומק שתגיע לבהירות האמונה.

להגיד שכל אחד יעשה מה שבא לו - זאת גישה של אנשים ש"אין דין ואין דיין", לא של יהודי מאמין. לעולם הזה יש בעל הבית - הקב"ה, אז יש דברים שהוא צוה שלא לעשות, אז לא תקין שכל אחד יעשה מה שבא לו.

בהצלחה בלהידבק באמת וללכת אחריה עד הסוף!

^^ כאילו שה' הוא לא מפקד ששי לקיים את כל הוראותיו...

לא אמרתי שאסור להם להיות בטלפון אבל כמו שמותר לחרדים להיות בתל אביב והם עדיין לוקחים איתם שמרדף שיבהיר שהם בסידורים, ככה הציבור החרדי לא מעודד לשהייה אינסופית בסטיפס על חשבון לימוד תורה.
הקרבה לדת זה ספקטרום, הצדיק הכי צדיק כנראה לא פה ובטח שלא מבקר אחרים.
אני רק אומר שתמיד אפשר להיות יותר דתיים וזה נראה לי צבוע להגיד לדתיים לייט שהם לא יכולים להזדהות כמה שבא להם

^ ההבדל שיש אנשים שהם מרגישים (לא משנה אם הם צודקים או טועים) שיש דברים שםה מכורחים אליהם, ויצר הרע מצליח לפתות אותם, וקורה שםה נופלים. אבל הם כן מאמינים שיש לשמור את כל המצוות ויש להם את השאיפה הזאת ומנסים.

ואלה שהחליטו להיות "דתיים לייט" זה רק, כמו אמרת, כי ככה בא להם. הם מראש וויתרו על הדברים שחובה לעשות. זה ההבדל העצום בין השניים. אז לא צניעות.

אביא לך את זה בלשונו של רבנו יונה זצ"ל:

ו"עתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד ע"ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם" (שערי תשובה, חלק א, סימן ו).