אוף אנשים דיי דיי אין לי כוח יותר להתמודד עם זהה

אין לי כוח יותר להתמודד עם המשפחה המחורבנת שלי, אין לי כוח ייתר לסבול בבית ספר ועדיין לעשות את ההכי טוב שלי בשביל לקבל טוב במבחןן, אין לי כוחח להיות מודאגת לגבי היום הולדת שליי, אין לי כוחח לעבור יום גרוע בלימודים ואז להיזכר שגם כשאגיע הביתה זה לא כאיל ויהיה שם מישוה לעודד אותי.
אין לי כו חאני לא יכולה יותר להתמודד עם כל הדברים האלה ביחד בלי שאף אחד יעזור לי.
אני נפגשת עם היועצת בית ספר אבל היא לא עוזרת לי בכלוםם.
אני לא יכולה יותר אני כל כך מותשתת מחר אני צריכה לקום ברבע לשש(כמו בכל יום לימודים) וגם בנוסף לזה מחר יש לי מזרח תיכון וזה ישעור כזה משעמםם שאני לומדת במקו םערביצ רק בגלל שההורים המחורבנים שלי שמו אותי כל השנים האלה בבית ספר דתי אז בחיים לא למדתי ערבית אז אני בפיגור אז במקום זה שמו אותי במזרח תיכון שבעיקרון לא לומדים שם כלום אבל במהלך השיעור המורה עדיין לא מרשה לי לקרוא ספר!!!
אני עייפה אני מותשת, אני שונאת את הבית ספר, אני שונאת את הבית שלי, אני שונאת את הילדים שאני חברה שלהם, הדבר היחיד הטוב בחיים שלי זה החוג סייף שלי ששם אני אשכרה יכולה לברוח לשעתיים מהמציאות ולהתרכז רק בקרב.
אבל אז כמובן התערב היקום המחורבן שלא יכל לראות אותי שמחה, ועכשיו יש לי פציעה ממש קשה ברגל ואני לא יכולה לסייף, ולקח לי שנתיים לכנע את ההורים לשי לקחת אותי לרופאא!!!
רק מחר אני סוף סוף הולכת לרופא, אז במצב הזה סביר להניח שכבר יש לי נזק לכל החיים!!!
אין לי כו חיותרר אנשים אין לי כוח!!!
מה לעשות?! פליז שמשיהו יגיד לי מה הפתרון!