4 תשובות
קודם כל אני באמת משתתפת בצערך ומצטערת שזה קרה לך ולכל המשפחה שלך. אני מבינה את הקושי, תאמיני לי. וזה לגמרי נורמאלי שתהיה לך סוג של טראומה מהחודש הזה. זה די הגיוני. הייתי ממליצה לך מניסיון לשקול לבקש טיפול פסיכולוגי כלשהו. זה עוזר. כי בכנות, טראומה זה ח"א משהו שבא והולך כאילו כלום. זה מסובך, ולוקח זמן והרבה זמן כדי להיפטר מזה. תקחי את הזמן שלך, אני מן הסתם לא כופה עלייך אלא רק ממליצה. תחשבי עם עצמך מה כדאי ונכון לך לעשות. תתייעצי ותדברי עם אנשים שאת סומכת עליהם. אם את רוצה כמובן. ותנסי לתת לעצמך איזשהו יום של נחת נפשית.
את יכולה גם לנסות לכתוב את מה שאת מרגישה, זה מה שאני עושה ספציפית ולי זה עוזר. את יכולה לצייר, לשמוע מוזיקה, לשיר, לבכות, לצאת החוצה, להישאר בבית מתחת לשמיכה. תעשי מה שאת רוצה. זה הגוף שלך שמתמודד עם זה, תעזרי לעצמך בדרך שתהיה טובה עבורך.
אם את רוצה לדבר או לפרוק, אני פה. באמת.
רק תדעי שזה בסדר לגמרי שאת מרגישה ככה, ושזה לגמרי נורמאלי ובסדר שזה קורה. אבל עם זאת, תדעי שעדיף שתטפלי בזה כדי שלא תסבלי מזה. אבל רק כשתהיי מוכנה.
משתתף בצערך
אולי תנסי לדבר עם מישהו מוסמך על זה