תארו את חווית בית הספר הכללית שלכם מכיתה א עד עכשיו

א-ד': לא זוכרת.
ה': פאדיחות
ו': בית ספר חדש, זבל שלא יאמן, חרא של מצב, חרא של שנה, חרא של גיל עם חרא של אוכלוסייה מסביבי.
ז': פרח שלא נפתח עדיין. אני לא זוכרת הרבה, אבל שנאתי את כולם והייתי אנטיפתית.
ח': התחלתי לאהוב מורים ולהיות בן אדם.
ט': בן אדם
י-יא: פרח פורח ואינטיליגנט שסובל מטמטום של האחרים מסביבו.

כיתה א - נחמד מאוד
כיתה ב- זוועה
כיתה ג- התחברתי לילדה שעשו עליה חרם אז עשו גם עליי,
מוזר אבל זאת היתה התקופה האהובה עליי בבית ספר ופשוט חיכיתי כל יום ללכת לבית ספר
כיתה ד - גיל מטומטם הייתי מלכת כיתה רעה
כיתה ה - התחברתי לחברות מושלמת
כיתה ו - נהיתי ילדה רעה הבית ספר שונא אותי
כיתה ז - סנובית , פחד המורות , הייתי יותר אצל המנהלת מאשר שיעורים
כיתה ח - הייתי מגיעה כל יום לבית ספר ב9 מבריזה מכל השיעורים, נהנתי בטירוף
כיתה ט- מזעזע ממש
כיתה י עכשיו- בקושי שורדת

א:חרא.עשו עליי חרם והיה אסור להיות עם ילדים מכיתות גבוהות או נמוכות מאיתנו.
ב:במחצית הראשונה גם ככה במחצית השנייה הכרתי את חברה הכי טובה שלי שאנחנו חברות טובות גם היום.
ג:ממש ממש ממש טוב אפשר להגדיר את זה כתקופה הכי טובה בחיים שלי.
עד כיתה ז
ז:עברתי לעיר אחרת ובית ספר אחר.
הביטחון העצמי שלי פרח נורא.
הווה:אין לי חברים בבית ספר חוץ מאחת שהיא חברה שלי מכיתה אחרת.
ויש לי ציונים סבבה סך הכל

א-ה: חרם. אין מה לפרט.
ו: הכרתי שתי חברות בפעם הראשונה
ז-ט: חסרת חברים כל החטיבה
י: זום הרחיק ביני לבין אנשים
יא: בינתיים סבירה עד החודש האחרון שאני מרגישה שכולם מתחמקים ממני

א-ב: לא ממש זוכרת נראה לי הייתי בסדר למדתי באותו בית ספר מגן טרום חובה עד כיתה ב' אז כבר הכרתי אנשים ומורים וילדים.
ג': בית ספר חדש מכירה כמה ילדים מלפני נראה לי די סבבה
ד-ה: נחמד לי יש לי חברות ואני מרגישה חלק
ו': תחילת שנה טובה ואז באה הקורונה עדיין הייתי בסדר אבל שחזרנו ללמוד פנים מול פנים בסוף נסגר הראשון הביטחון העצמי שלי ירד באיזה 8 רמות.
ז': לא ממש זוכרת בגלל הקורונה יחסית בסדר אבל מרגישה טיפה כאילו חברות שלי הן חברות שלי מרחמים או סתם דברים בסגנון
ח' מחצית א': יחסית בסדר יש לי מחנכת מדהימה וחברה אחת טובה בכיתה ועוד כמה בבית ספר אין לי הרבה חברות יש לי כיתה נוראית ועדיין הביטחון העצמי שלי ממש לא טוב אבל מה לעשות..
ח' מחצית ב': מקווה שישתפר, נראה בקרוב (אני עכשיו בח')

(מתחיל שנה אחת מוקדם יותר כיתה א') א' : הרגיש מבייש ומביך אבל לאט לאט התאקלמתי

ב' : כבר מרגיש קצת בבית ומרגיש כיף להיות קצת כמו גדול

ג' : קצת מתחיל להימאס והסובבים קצת מואסים בי

ד' : המצב התדרדר לגמרי נהרסו הקשרים הטובים עם רוב הכיתה

(נשאר כיתה) ד' : עיר חדשה, בית ספר חדש, אנשים חדשים. מרגיש מגניב וכיף

(עוזב את העיר ועובר לבית ספר אחר באמצע השנה) ד' : שוב עיר חדשה, בית ספר חדש, אנשים חדשים. הפעם מרגיש קצת מאוים, אבל לאט לאט מתאקלם

ה' : מרגיש נהדר, רקמתי קשרים. העתיד נראה מבטיח

ו' : מרגיש גאה וגדול, בליגה הגבוהה של הבית ספר

(נשארתי שנה) ו' : בית ספר חדש, אנשים חדשים. אבל מרגיש לא בנוח עם הסביבה החדשה

ז' : נלהב ומרוגש מכל האנשים שסביבי

ח' : מרגיש בודד ומאוכזב למרות התקווה והשאיפות

ט' : בית ספר חדש, אנשים חדשים. אך לא מרוצה מהאנשים סביבי בכלל ולא מוצא את עצמי באותו מקום

י' : בית ספר חדש, אנשים חדשים. אך גם לא מוצא את עצמי מחובר לסביבה

יא' : בית ספר חדש, אנשים חדשים. מתחיל להתאושש מהשנים האחרונות ולחזק את התקווה והשאיפות. אך עדיין מתקשה למצוא את עצמי בסביבה

(הווה) יב' : מחוזק בביטחון העצמי, בשאיפות, ובתקווה. מוצא את עצמי בסביבה, ומתחיל ליצור קשרים. משקיע בלימודים ושואף ומתכנן את העתיד.

סוף

א,ב,ג: היה נחמד סך הכל
ד,ה: ד הייתה תקופה הכי טובה שזכורה לי וגם ה לא פחות(בית ספר חדש)
ו: סביר לא היו לי חברות כל כך(בית ספר חדש)
ז: שנה מחרידה פשוט נוראית(גם בית ספר חדש)
ח,ט: יותר טוב הכרתי קצת חברות עלה הביטחון
י: בדידות, קורונה...(בית ספר חדש)
יא(עכשיו): גם כמו י, דיי לבד אין לי חברויות בכיתה הזאת

וואי, וואי, מרוב שזה מורכב קשה לי למצוא מילים.

מכיתה א' עד כיתה ו' - חרם, קושי בלהשיג חברים, ביטחון בפח וטראומות.
כיתה ז' עד ט' - חברים, פריחה של הביטחון העצמי וטיפול בטראומות.

כלא
ברצינות עכשיו אני מרגיש הרבה יותר חופש

א'-ג' לא זוכר יותר מדי אבל בסך הכל היה סבבה גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית.
ד'-ו'- עברתי לבית ספר חדש.
אומנם היו גם ימים לא טובים אבל בסך הכל גם סבבה
ז'-אחלה שנה גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית
ח'-גם שנה טובה אבל פחות אהבתי אותה מז
ט'- השנה האחרונה בחטיבה שבתקופה הזו כבר היה לנו זום בחלק מהשנה,בסך הכל שנה טובה אבל בסוף חיכיתי כבר לחופש
י'-שנה שהייתה מאוד עמוסה (לפחות בשבילי)אבל בסך הכל ציונים טובים (מלבד מתמטיקה שהם היו בין נמוכים לעוברים.
יא'-עמוס וכבר מתחיל להימאס הימים הארוכים במערכת וגם צו ראשון

א-ד: נראה לי היה נהדר, אני לא באמת זוכרת. רק זוכרת שהיה ילד שעשה חיקויים של תרנגולת וילד אחר שכל הזמן הציק לי.
ה-ו: שנים נוראיות, ילדות חסרות רגשות (כלפיי וכלפי 2 החברות שלי שאנחנו גרות באותו המקום).
ז-ח: היה סבבה. בנות התבגרו יותר אבל עדיין הייתי ממש ביישנית ושקטה.
ט: עברתי לבית ספר חדש, החלטתי שאני שמה פס על כולם ושאני אהיה אני (למרות שעליתי עם רוב השכבה בית ספר), היה לי טוב.
י-יא: למרות הקורונה והכל הכרתי מלא בנות ובנינו מן קבוצת חברות שאני כל כך אוהבת ואנחנו "חבורה" ידועה בשכבה- ואנחנו איזה 180 בשכבה, משהו כזה (המורה שלי תמיד אומרת שהקבוצה שלנו ממש מגניבה וזה מצחיק אותי כל פעם מחדש). מבחינה לימודית אני מרגישה מחויבת לומר שי"א לא קלה- אבל הכל עובר ואתם אלופים!
הווה- יב: בינתיים סבבה לי, חושבת על שנה הבאה הרבה. כרגע הטסט שלי ממשיך להידחות כבר נצח בגלל הקורונה ובא לי לבכות.

רכבת הרים