מי נתן לאנשים רשות להוסיף מצוות וחוקים ליהדות, ולמה כמעט כולם מקבלים אותם כחלק בלתי נפרד ממנה?

שואל השאלה:
ואחרי חורבן הבית? (זמן שבו חלק עצום מההלכה הומצא)

שואל השאלה:
חוץ מזה הרבה מאלה שהמציאו את ההלכה לא היו כהנים או לוויים

התנאים האמוראים וכו'(הכל לפי הזמן) ידעו תורה כמו שצריך (מעמד כמו של השופטים רק טיפה פחות בגלל ירידת הדורות)

נכון כי זה לא מחייב להיות כהן או לוי

שואל השאלה:
כן אבל מי מחליט אם מישהו יודע תורה מספיק?

יש דבר כזה שנקרא הסמכה וזה התחיל ממשה רבינו שהוא הסמיך את יהושוע בן נון שהסמיך אחרים וככה זה עובר מדור לדור (עד שזה נפסק לא זוכר מתי בדיוק) והאדם שסומך קובע (או יותר נכון קבע) אם אותו אדם שהוא רוצה להסמיך ראוי לזה או שלא

חז"ל לא הוסיפו דבר על התורה, והאיסור הוא לא להוסיף "עליו". לו חז"ל היו אומרים שבתורה עצמה רשום שיש להפריד בבישול בין עוף וגבינה אזי זו הייתה עבירה על איסור ההוספה והגריעה, אך איסור הבישול של עוף עם גבינה הוא איסור מדרבנן, הם אומרים את זה מלמידה מהתורה ולא מוסיפים אותה על התורה עצמה.

שואל השאלה:
אבל זה עדיין איסור שלא היה קיים לפי התורה.
יש המון כאלה. מה גורם ליהודים לקבל על עצמם גם את האיסורים האלה?^

^כמו שחוקי מדינת ישראל מחייבים למרות שהם לא מופיעים בתורה, כך גם חוקי חז"ל. בישראל מדובר בחוק מדיני שמצטרף לחוק האלוהי, ולזה אנו רגילים גם אינטואטיבית, ואצל חז"ל מדובר בחוק דתי שמצטרף לחוק האלוהי (בדומה לשריעה האסלאמית), וזה פחות אינטואטיבי לנו מפני שזה חוק שלא מוגבל לשטח ולזמן מסויימים אלא לדת מסויימת.

יהודים מקבלים את החוק הזה מהסיבה הפשוטה, הוא חלק מהמסורת שלנו. כמו התנ"ך כך גם ההלכה. כפי שבילדותנו מישהו ישב והסביר לנו מהו התנ"ך, מה חשיבותו לנו, מה אפשר ללמוד ולהכיר ממנו, וכך עוצבה תפיסתנו בקשר אליו (ולא ע"י הכרה ישירה), כך גם ההלכה נמסרה לנו מדורי דורות, דרכה אנחנו רואים את העולם; קאסירר הגדיל וטען יותר מכך אפילו, הוא טען שהעובדה שאנו רואים את העולם דרך המסורת (המיתוס) היא לא עובדה פסיכו־אנתרופולוגית גרידא, זו עובדה אפיסטמית par excellence, קטגוריית תפיסה ממש.

שואל השאלה:
איך אנחנו יודעים שהמצוות שאנשים הוסיפו אחרי התנ"ך הם באמת רצונו של אלוהים? איך אני יודע שלא קם אדם ופשוט הוסיף כללים וחוקים בלי סיבה או עם סיבה שלא קשורה לרצון של אלוהים?^

^למי אכפת אם המצוות דרבנן הן רצון האל או לא?

שואל השאלה:
לא יודע, בשביל זה מקיימים אותן לא?^

^לא.

שואל השאלה:
אז למה?
סתם בשביל מסורת?^

^מה הסיבה שאתה שומר את החוק המדיני?

שואל השאלה:
פחד מעונש או אמונה שהוא נכון והגיוני

^מה הופך חוק לנכון והגיוני?

מהפסוק שאמר איזה שם לא מעניין אתה יכול לדעת שאת קמים את רצונו של אלוקים שאתה שומע לחכמים.

שואל השאלה:
אם הוא מונע נזק או חוסר סדר וצדק?^^

^אז תכלית החוק המדיני היא הסדרת המצב בין האזרחים באופן צודק, הבנתי נכון?

שואל השאלה:
כן

^ואם אני עכשיו אעלה לאוטובוס ואריב עם הנהג, ולפתע יבוא אחד הנוסעים ויפשר בינינו כך ששנינו נצא מרוצים, האם הוא קלע לתכלית הזו?

שואל השאלה:
נכון

^האם הפשרה הזו מופיעה איפשהו בין סעיפי ספר החוקים הישראלי?

שואל השאלה:
לא

^אז איזה חלק בפשרה הזו בכל זאת גורם לכך שתהיה לו חפיפה עם החוק המדיני?

שואל השאלה:
הוא משרת את אותה מטרה

^וכיצד אתה יודע מה המטרה?

הרבנים לא ממציאים מצוות, הכל על סמך התורה צריך ללכת לרב באמת צדיק ולא איזה בבא או סתם מישהו שהחליט על דעת עצמו שהוא רב.
זה הולך לפי אחד שנבחר על ידי קהילה, אדם שבדרך כלל לא רצה בכלל להגיע להיות רב, לא חיפש כבוד אלא רק ישב ולמד ונהיה גדול בתורה עד כדי כך שהוא יכול לפסוק הלכות ולעזור לאנשים עם בעיות, ויש הלכות שכתובות בתורה ונגיד באים אליו עם מקרה ספיציפי מה לעשות והוא יכול להקל את ההלכה כי הוא יודע מה נכון ומה לא.

שואל השאלה:
אני יכול להבין לפי החוק מה המטרה שהוא בא לשרת ואותו דבר בפשרה^^

^אז דבר דומה גם כאן. הלמידה מהפסוקים שנמצאת תדיר בגמרא ובמשנה היא הפשטה של תכלית הפסוק מתוכנו עצמו, והנהגת חוק לפי כך. מכיוון שהחוק מחייב מתוך תכליתו, גם אם תכליתו לא ידועה (אך ידוע רק שהיא נמצאת), אזי מחייבים גם החוקים המצטרפים למען מימוש התכלית הזו. החוקים האלו הם אמנם לא חוקים אלוהיים (דאורייתא), אך הם חוקים דתיים (דרבנן), כלומר חוקים המשמשים את הדת.

שואל השאלה:
אבל אם אני לא יודע למה אסור לי לאכול גדי בחלב אימו לדוגמה, איך אני יכול להסיק שגם לאסור עוף בחלב ישרת את אותה מטרה שבגללה נכתב האיסור המקורי? ^

וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט

הכהנים הלווים והשופטים הם אלא שבזמנם ידעו תורה כמו שצריך

שואל השאלה:
מי מחליט על מי מדובר?^
כל אחד יכול להגיד שהפסוק מדבר עליו ולכן כל היהודים חייבחם לעשות את כל מהשהוא אומר.

"ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך"

^אנחנו לא חייבים לכוון לתכלית הסופית של האיסור, אנחנו רק צריכים לדעת שהיא נמצאת. יש לנו עוד אינספור תכליות קטנות בדרך.

שואל השאלה:
אז למה להוסיף את החוקים האלה כשהתכלית לא ידועה? אם אנחנו יודעים שיש תכלית לחוקים שבתנ"ך אפשר פשוט להסתפק בהם, לא?^

^ידועה לנו מציאותה של התכלית, ולמציאות עצמה יש תכונות. למשל, אנחנו יכולים לומר שהתכלית היא טובה, למרות שאיננו מכירים אותה כלל. הגזירה היא לפי מציאות תכלית המצוות. ואפשר להסתפק רק בחוקי התורה, זה פשוט יהיה ממש לא יעיל, זה כמו שתרצה לקנות חטיף אחד בסופר בשישי ותעמוד בתור רגיל כשלכל אחד שלפניך יש מאות מוצרים, ותתנהל לפי חוקי התור הזה רק כי בסופו של דבר גם בו וגם בקופה המהירה אתה תקנה את החטיף. סתם מיותר.

שואל השאלה:
ברור.
אבל יש מצוות שהתכלית שלהן לא ידועה ולכן להוסיף מצוות וחוקים חדשים עליהן יכול להיות גם לא יעיל וסתם מגביל בלי סיבה.
כמו הדוגמה של גדי בחלב אימו: אי אפשר לדעת למה זה נאסר לפי התנ"ך ויכול שבלהוסיף איסור של אכילת עוף בחלב אנחנו מפספסים את הנקודה לגמרי וסתם הקשנו את החיים על שומרי המצוות.^

אין שום הוספות, הכל מתוך הכתוב.

שואל השאלה:
ממש לא.
הרוב לא מהתנ"ך.^

אין התר, בל תוסיף

יש גדרות, שאותם מותר
כמו כן לסנהדרין יש רשות