איזה פילוסוף היה שלא הזדהה כאקזיסטנציאליסט אבל אנשים מתייחסים אליו ככזה? שכחתי את שמו

זה מאוד כללי.

שואל השאלה:
כאילו, מסתייגים אצלו ספציפית מלתייג אותו כאחד כזה, גם היה לו איזה קטע עם נוער נראה לי

ולא זה לא ניטשה, הייתי מוצאת אותו בקלות

^יש פרטים יותר ספציפיים על הנעדר?

שואל השאלה:
חשבתי שהוא הכי ידוע מבין כולם בזה שמרגיש מגוחך לתייג אותו כאחד כזה..
אז אממ, אני זוכרת שהייתה לו אמירה שהתקשרה לתביעה מהעולם משמעות בלי לקבל אחת, לעג המון לקאנט כי התעסק לכאורה בשאלות שוליות כשהאדם לא יודע אפילו בשביל מה הוא ממשיך לחיות, תקווה בנוער בגלל מקובעות פחותה יותר או משהו כזה, ואולי איזה משהו עם מרד לשם מרד
אה ואני גם די בטוחה שהוא גדל בעוני עם דמות הורית מתה

^^אלבר קאמי.

כמעט כולם נראה לי
קירקגור, דוסטייבסקי, ניטשה, היידגר, קאמי...

קאמי(?)