4 תשובות
כן, מומלץ, אני סיפרתי למחנך שלי על זה שהייתי פוגעת בעצמי וזה די עזר
תשבי איתו לשיחה רצינית ותספרי לו, בין אם זו הפרעה של הרעבה ובין אם זו הפרעה של התקפי אכילה זה להוריד אבן מהלב
תשבי איתו לשיחה רצינית ותספרי לו, בין אם זו הפרעה של הרעבה ובין אם זו הפרעה של התקפי אכילה זה להוריד אבן מהלב
אם את סומכת עליו, ואתם בקשר טוב כמחנך ותלמידה תספרי לו. אני נגיד לא הייתי מספרת למחנך שלי חד משמעית רק בגלל שאני יודעת שהוא ישפוט אותי ולא יהיה לו אכפת מזה בכלל. אבל כל אחד זה משהו אחר.
שואל השאלה:
איך אני אומרת את זה? איך אני מסבירה למה חיכיתי עד עכשיו?
איך אני אומרת את זה? איך אני מסבירה למה חיכיתי עד עכשיו?
אנונימית
תגידי לו את מה שאמרת לנו, שהרגשת שזה יפריע לו (רק אומרת שזה לא יפריע)