אני עצובה, חזרתי מהצבא והשבוע לא יפגש עם חבר שלי. ועכשיו אני מרגישה שחא מדבר ועסוק בפורטיינט ולא מקדיש לי זמן ומשחק עם..

תדברי איתו על זה

שואל השאלה:
אמרתי לו והוא עדיין בזה והוא יהיה איתי רק שיסיים זה מעלה תעצבים

שואל השאלה:
חיימשלי את מגזימה את לא מכירה תבן אדם תאמיני לי הוא גבר. יודעת שרוצה לעזור אבל בכל זאת הוא חבר זלי

תקשיבי, כדאי שתכבדי גם את הזמן שלו בנוגע לתחביבים שלו.
כן זה מעצבן ומתיש אבל גם לו יש תחביבים.
סורי על המילים הקצת קשות אבל זה שחזרת מהצבא לא אומר שהוא צריך לעמוד ולחכות לך.. תני לו את הזמן שלו, תאמיני לי כשהוא יתגעגע את תרוויחי יותר מאשר להתחיל להתווכח איתו על "למה אתה משחק במקום להיות איתי"

מה זה תכבדי את הזמן שלו
הם לא התראו הרבה זמן
זה הופך אותו ללא גברי ומביך
במקום לרוץ אליה הוא ממשיך לשחק כמו ילד קטן
מה יש לאנשים

בשמחה.
מה שאתן/אתם לא מבינים זה שיש חיים חוץ מהבן/בת זוג. וגם אם זה אומר במשחקי מחשב.
אני לא אומר שזה סבבה שהוא יתעלם ממך או לא יתייחס. אבל אם הוא כבר עושה משהו אז תכבדו את זה ותחכו בסבלנות.
עצוב שהגישה היא תמיד נגד. תלמדו לכבד גם אם זה לא לגמרי סבבה.

מוזמנת לצאת מאנונימית ונדבר על זה :)