נפרדנו ב-31 למאי לשנת 2021

נפרדנו ב-31 למאי לשנת 2021 ומאז קרו לי רק אסונות.. הפרידה,פרידה מהפסיכלוגית,המוות של סבתא,דיכאון וגם קרו לי דברים טובים התגברתי לבד על הפרעות האכילה שלי , הבנתי שאני אוהבת את עולם המטבח והאפייה והתחלתי לצייר.
הלב שלי עדיין שבור ולא שכח אותו. אני כל כך רוצה לשחרר אותו אבל אני לא מצליחה.הפסיכולוגית שלי אמרה שלוקח עד שנה בשביל להתגבר על מישהו באמת אבל אני רוצה כבר להתגבר על זה.לא לחשוב עליו.לא לחלום עליו כל לילה.לא להסתכל עליו בבית ספר. לא להיזכר על הרגעים שלנו ביחד ולהיות מלאה הפרפרים כי זהו זה נגמר ובחיים לא נחזור יותר להיות ביחד וזה כואב לי כל כך שהוא ויתר עליי בגלל הרבה סיבות ..ושלא היה לו כוח להילחם. ראיתי בו את העתיד שלי והוא שבר אותי. יש לי קראשים על ילדים מהבית ספר אבל אני עדיין לא מצליחה להתאושש ולהתאהב במישהו אחר אולי בגלל גם התקווה הקטנה שיש לי. מה אני עושה לא נכון?
אני מנסה להתקדם הלאה,מנסה לשנוא אותו בשביל לא לאהוב אותו,מנסה להתעלם ממנו בבית ספר ומנסה להביט על בנים אחרים..ועדיין לא שכחתי אותו.
הזוגיות עצמה לא הייתה בריאה ואני כל כך רוצה זוגיות כבר עם האדם שנכון שלי ושיאהב אותי ואת החסרונות שלי ויראה בהם יתרונות..אני רוצה עוד פעם להרגיש נאהבת והפעם להיות הכי מאושרת.

תעזרו לי..תתנו לי טיפים
תודה לכולם מראש :)