המצב הנפשי שלי מדרדר

כן לכולנו 3>

הזמנים הטובים שווים את הזמנים הרעים

לכי תראי פיסכולוג זה יעזור

שואל השאלה:
נשמה אני לא מדברת על סתם תקופות רעות אני מדברת על דיכאון ומחלות נפשיות, לא לכולם יש את זה ושום תקופה כזאת לא שווה זמנים טובים כי זאת תקופה כל כך רעה שאני לא מאחלת לאף אחד. פסיכולוג זה סתם ז*ן, לא מתכוונת לבזבז את הכסף והזמן שלי על עוד אחד.

אל תעופי על עצמך בעיקר לאנשים שמנסים לעזור לך.
לכי לפסיכולוג או פסיכיאטר וכל מני שיטות טיפול עד שתמצאי את מה שעוזר לך.
יש גם דברים אלטרנטיביים כמו הומואופטיה וכאלה שיכולים לעזור

שואל השאלה:
גם פסיכיאטר זה ז*ן. מה הם יעזרו לי? ידחפו לי מלא כדורים ויסממו אותי? זה לא באמת עוזר, זה סתם מדחיק את הכל. ובריפוי עצמי אתה כנראה לא מבין כי לא צריך שום ידע במחלות נפשיות בשביל זה, כל מה שצריך זה סבלנות והרבה רצון. בקשר לשני מתי עפתי על עצמי? בסך הכל אמרתי לך שלא כולם חווים דיכאון, זה נקרא לעוף על עצמי? וגם הומיאופתיה זה סתם זבל.

תנסי למצוא אולי תחביב שישמח אותך או חבר שיעסיק אותך

אם את צריכה משהו אני פה 3>

כן כי את מתנהגת כאילו את היחידה בעולם עם בעיות.
מוזמנת לחפש מי שימשיך לעזור לך אם את מבטלת כל מי שעונה לך.
תמשיכי להיות בדיכאון לבד 3>

שואל השאלה:
אין משהו שמספיק מעניין אותי כדי שיהפוך לתחביב, וגם אם יש זה מחזיק לאולי חודש וחבר אין לי מה לחפש מתוך המצב הנפשי שלי כי זה לא צריך לבוא מזה.

טוב אז מה שזה מעלי אמר/ה

שואל השאלה:
דבר ראשון אני ממש לא מתנהגת כאילו אני היחידה עם בעיות, מאיפה הבאת את זה? לכולם יש בעיות, זה ידוע. לחלק זה בעיות יותר פשוטות ולחלק זה בעיות קשות. אז מה? זה אומר שאני צריכה לדבר על הבעיות של כולם? לי יש בעיה אז באתי ושאלתי עליה, בלי קשר לבעיות של אחרים. זה שכתבתי שלא לכולם יש דיכאון כי מה לעשות, לא לכולם יש. כן, יש הרבה מאוד שגם סובלים מזה אבל זה לא אומר שלכולם יש, וכן, מעצבן אותי שאומרים שלכולם יש תקופות של דיכאון כי רק אנשים עם דיכאון יבינו כמה זה מעצבן ומתסכל כשאומרים לך את זה. דבר שני אני לא מבטלת כל מי שעונה לי בסך הכל אמרתי שמהניסיון האישי שלי הדברים שהצעתם לא עוזרים לי. דבר שלישי להגיד למישהו שימשיך להיות בדיכאון לבד, למרות שזה אמור להיות בציניות ולא ברצינות, זה כל כך פוגע ומגעיל להגיד למישהו, אז תודה.

אין בעיה את יכולה להגיד "האמת שהייתי אצל פסיכולוג וזה לא ממש עזר לי, יש לכם רעיונות אחרים?" במקום להגיד "פסיכולוג זה זין".
וכן ליטרלי לכולם יש דיכאון. לחלק זה יותר מתמשך וחזק ולחלק זה בא בתקופות.
ואני מצטער אם נפגעת אבל כשתלמדי לדבר יפה לאחרים תקבלי את אותו יחס

יש הבדל בין להיות מאובחן

שואל השאלה:
אל מי דיברתי לא יפה? אל הפסיכולוגים והפסיכיאטרים? וכן ככה יצא לי כי יש לי זכרונות מאוד רעים משם ואני מאוד נרתעת מזה. ועוד פעם, לא לכולם יש דיכאון. דיכאון זאת מחלה נפשית ונוראית וזה לא עובד ככה. להרבה מאוד יש אבל לא לכולם, זה שיש לך תקופה רעה זה לא נקרא דיכאון, זה נקרא תקופה רעה וואלה זה קצת מרגיש זלזול בכל אלה שבאמת סובלים מדיכאון.

אבל אם את רוצה רווח ברגליים פשוט תתאמני חפשי ביוטיוב תרגילים זה הדבר הכי קרוב לזה שאת יכולה לעשות

שואל השאלה:
מה קשור רווח ברגליים? זה הדבר האחרון שמזיז לי.

שואל השאלה:
יש צחוקים ויש הגזמה. בן אדם בא אלייך ואומר שהוא בדיכאון וקשה לו, למה שתגידי לו דבר כזה אחותי?

אשמח שתבואי לפרטי נדבר קצת ..
רפואה שלמה!

היי, מזדהה עם חלק מהדברים שאמרת פה.
אני מנסה לצאת מהמצב הזה כבר ארבע שנים, ונכון שזו רק תקופה והיא תעבור, השאלה היא מתי ואיך?

אני אגיד לך את האמת, אף אחד לא יכול לעזור לך מלבד עצמך.

את מרגישה מועקה? תוציאי אותה, תצעקי לתוך הכרית, תכתבי פריקה ותקריאי אותה לעצמך בקול.. (רק אל תגיעי לדברים שאני עושה כדי להירגע.)
את מרגישה חרדה? נשימות, מוזיקה, תתרכזי במשהו אחד, תנסי כמה שיותר לומר "הכל בסדר, הכל בסדר", תנסי להוציא את זה.. תבכי, זה בסדר.
את מרגישה חונק מרוב הדמעות? מוזיקה שתוציא לך אותן (אצל כל אחד זה ז'אנר אחר במוזיקה)..

זה מה שאני עושה ^

אבל אני אגיד לך את מה שהבנתי, נכון שרק את יכולה לעזור לעצמך, אבל את במצב רע - אז לא תוכלי לעזור לעצמך כשאת במצב לא טוב.
לכן תצטרכי אנשים/חברים/משפחה שיעזרו לך.

אפילו בן אדם אחד שפשוט יקשיב, זה יכול להיות גם מישהו רנדומלי מסטיפס שתשלחי לו את הפריקות שלך (אני מתנדבת).

מה התחביבים שלך? אולי כדאי שתפתחי אותם יותר או תמצאי עוד? תעסוקה עוזרת, מאוד.

בת כמה את?

מצב נפשי לא קשור לאיזה חיים יש לך, זה משהו פנימי. אל תקטיני את הערך של מה שאת מתמודדת איתו. אני כאן בשבילך תמיד.

פסיכולוג או יועצת של בית ספר, לא פסיכיאטר, כדורים זה לא פיתרון זה זוועה!

וואי איזה תגובות מעצבנות עאלק לכולם יש דיכאון, ממש לא, לא לכולם יש דיכאון! יש כאלה שהם סתם לא שמחים או שקצת קשה ואז הם אומרים דיכאון וזה הדבר הכי מעצבן כי יש אנשים וזה ממש לא כולם שהם סובלים מדיכאון באמת ואז באים אנשים ומקטינים אותם!
מה אתם אלוקים שאתם יודעים אם לכולם יש דיכאון?!

שואלת השאלה את האמת שאין לך מה לשאול שאלות בסטיפס בכלל כי הם לא באמת יודעים לעזור בקטע הזה.. אם פסיכולוגים לא עוזרים ואת לא רוצה כדורים אז מה שאת צריכה לעשות זה להתמודד עם הדיכאון ולעשות כמה דברים שאני עשיתי שזה עוזר וזה לרשום לך מטרות ליום לפני היום הזה, לאכול בריא מלא ירקות וגם פירות, לשתות תה ירוק בבוקר או בצהריים אבל תה ירוק טהור את צריכה לקנות את זה מבית טבע ולשתות תה קמומיל טהור בערב וזה כי התה הירוק עוזר לדיכאון והתה קמומיל מרגיע ופשוט טוב לפני השינה, תעשי אירובי כל יומיים גם אם אין לך בכלל בכלל כוח וחשק..
תעשי משהו גם שירגיש לך קצת מועיל כמו ללמוד קצת, לקרוא, לצייר, לחקור על דיכאון ועל טיפולים טבעיים ובסוף זה יעבור לבד :)

נכון וכמו שמישהו רשם פה גם לרשום מה שאת מרגישה עוזר מאוד.

וואו באמת זה תקופה כזו , שהכל מבולבל הרגש תוקף ומצב הרוח יורד ולעיתים עולה גבוהה כדי שנרגיש את הנפילה חזק , זה קשה זו תקופה ,

אני מאמין בתיקווה, כשאני חושב שיש לילה כדי שהיום יאיר אני רואה טוב יותר בחושך וגם אוהב אותו ,
תנסי לחוות את הבית את העולם, פחות באינטרנט פחות בחדשות , זה קשה אבל תפקידי את המסך המרצד אצל אדם קרוב ותעשי גבולות .

תקבעי סדר יום מהלילה שלפני ותעשי הכל כדי שזה ייושם , תחייכי לעצמך במראה אפילו בכוח תאמרי ותכתבי כל יום 10 דברים חיוביים על עצמך תקשיבי למוזיקה טובה ותעשי דברים שאת אוהבת כמו יצירה ספורט וקולינריה , ותעשי זאת לאט לאט ככל שיש בך כוח תתקדמי על פי טבלה ברורה ומסודרת ,
ותעשי את זה למרות שיש בך תחושה של אני לא יכולה עכשיו ואין לי חשק אני עייפה ומחר בוודאי יהיה לי יותר זמן , אז תזכרי שהחשק ומצב הכוח לא בא לבד חייבים להביא אותו ולנשום אותו בכוח ואז הוא מפעפע ומופיע כמו זרם חשמל שממשיך לבד.

בהצלחה ! מאמין בך שאת יכולה !

שואל השאלה שאת אומרת שיש לך דיכאון את מאובחנת בזה כאילו הלכת לפסיכיאטר והוא איבחן אותך
או שאת קבעת וחושבת שיש לך דיכאון
חשוב מאוד לדעת את ההבדל אם את מאובחנת זה דבר אחד ואם כביכול אבחנת את עצמך כמו שרבים עושים ובאמת מתמימות ומוחוסר ידע והבנה כי הם מרגישים מיואשים זה דבר אחר

תמצאי עיסוק כלשהו ביומיום משהו שתאהבי וישמח אותך, תלכי לאנשי מקצוע שיעזרו לך, תקיפי את עצמך בסביבה שעושה לך טוב
אין לי יותר מידי מה להציע

יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

אגב רק אציין שפסיכיאטרים ממש לא רק דוחפים תרופות. הם נותנים מעמה למצוקה נפשית. אני חא אומרת שזה בהכרח מתאים לכל אחד - אבל פסיכיאטר זה פשוט אחד הדרכים להתמודד עם בעיות נפשיות.

שואל השאלה:
פסיכיאטרים, פסיכולוגים וכל זה לא עובדים בשבילי. ניסיתי, וניסיתי הרבה אנשים והרבה שיטות. בשביל לצאת מזה אני צריכה לרצות את זה ולעשות את זה בעצמי, כבר הצלחתי לעשות את זה אחרי ארבע שנים או יותר של דיכאון רצוף. אני לא עושה הרבה חוץ מלהיות במיטה ולצאת עם חברים, פה הבעיה, אני יודעת את זה, אני צריכה לעשות דברים, להעסיק את עצמי ביומיום ולהקיף את עצמי בדברים שעושים לי טוב. הבעיה היא שבאמת כבר אין לי מוטיבציה לזה, אני יודעת שזה שווה את זה כל כך אבל קשה לי כל יום לעשות משהו, באיזשהו מובן זה גם קצת מדכא אותי, המחשבה שכל יום צריך לעשות משהו במקום לבזבז את הזמן. ככה נולדתי, אין לי מה לעשות, אני צריכה להשלים עם זה וללמוד להתמודד ולחיות עם זה אבל קשה לי. בגלל זה אני באה ושואלת פה כי אני אבודה, יש לי את הדרך לצאת מזה אבל מצד שני זה נראה כאילו זה בחיים לא יגמר.

רגע ניסית כדורים?

את אמרת שאת צריכה לעשןת דברים ולעסיק את עצמך ביומיום
ואמרת גם שאת יוצאת עם חברים
אז קודם כל זה שאת יוצאת עם חברים זה יכול קצת לנחם את המחשבה שלך ולא להיות כל היום במיטה שאני יודעת כמה זה קשה מאוד
ויכולה להציע לך לנסות למקד את כל התחושות האלה ביציאות עם חברים כשאתה נמצא עם אנשים אתה פחות חושב ואולי זה יעשה לך טוב