מחר האזכרה הראשונה של ידיד שלי נראה לכם שזה בסדר?

"מול לידה ומול מוות אדם נזכר שאנחנו זה חולף ואני זה מה שנשאר זה ניהיה מוחשי יותר שאדם אהוב עובר בין שער החיים ואתה יודע שכבר לא תיהיה יותר מילת פרידה אתה מדמיין מה היה קורה עם הוא היה שם לידך איך האור שלכם היה מתחכך איך החיבוק האחרון הפך בין רגע מכיף לעצב וכאב ואתה פתאום משתתק והגוף מתייסר אתה יודע שאחרי כל המהומה תתחיל לרדת עליך השממה ואחרי שכולם פתאום עוזבים זולגת לך הדימעה אתה פתאום מבין עד כמה היא משחררת בסוף אתה יוצא לגמרי לבדך
לאט לאט זה מתחיל לחלחל החיים הם רק רצף של רגעים ואנחנו השחקנים הראשיים"
אני לא מאמינה שעברה שנה זה היה כל קשה לדעת שילד בן 16 עוזב את העולם מאשיר את כולם מאחור להתמודד עם זה זה לא קל אבל אותך נמשיך לזכור