אני מרגיש כאילו אני משקר לעצמי אפילו שאני לא

תתחיל לכתוב לעצמך כמה שאתה אדם אמין וישיר ולמה.
תקבל פרספקטיבה על מה אתה באמת.
בהצלחה אח

תפעל על פי האמת האובייקטיבית שלך!
תמיד יש לנו את הקול הקטן בראש שלנו שיודע מה עשינו בסדר ומה עשינו לא בסדר, תפעל על פיו!

כע זה די פשוט יש מצב שאתה עובר סוג של הכחשה בגלל החרדות האלה זה כמו שאתה מפחד ללכת לבד למטבח ואתה אומר לעצמך אין שם כלום שזה בתכלס נכון אבל אתה משלה את עצמך

אם בא לך עזרה קצת עם הפוביות אתה יכול לפנות אליי בפרטי עברתי כבר משהו דומה

לדעתי הסיבה שאתה מרגיש ככה היא כנראה בגלל הזלזול של אימא שלך כלפייך ויש דרכים להתמודד עם ההתקפי חרדה האלה אני אשמח לעזור לך אם תרצה.

אל תפחד להגיד לה מה אתה חושב על ההתנהגות שלה תעמוד על שלך כי לא מגיע לך, אני לא יודע את הסיפור המלא ואיך לאבחן את המצב בבית כדי לעזור
אבל אתה כרגע מרגיש עמוק בבוץ והייתי אומר נסה למצוא פינה נוחה או שקטה אחת לנקות את הראש.
אם יש לך את היכולת והאפשרות תנסה להסביר לה שזה מכביד עליך, מהלב, רק אתה והיא. היא לא צריכה להוציא את הכעס עליך.
תעסוק במשהו שייתן לך תחושת סיפוק והכל יהיה בסדר וטוב יותר

זה כנראה בגלל התגובות של אמא שלך..
אם אמא שלך כל הזמן אומרת לך שאתה משקר וכועסת עליך, אז בטבעיות זה נכנס לך למוח ואתה מתחיל לחשוב על זה יותר. אתה מתחיל לשאול את עצמך אולי אתה באמת משקר כמו שאמא שלך אומרת? אולי אתה סתם משחק אותך כזה בשביל תשומת לב? ואתה מתחיל להיות מעורער לגבי איך שאתה מרגיש..
אבל תסמוך על הלב שלך, אם הוא מרגיש שהוא בחרדה הוא יודע מה הוא אומר לך.. אתה יודע הכי טוב מה אתה מרגיש.

היי לך יקיר!
אמא שלך לא נשמעת תומכת אתה יכול להציע לה ללכת איתך למקום כמו פסיכולוג, שניכם , זה אמור לעזור לכם. אם אתה לא רוצה לדבר איתה על זה אתה לא חייב! אתה יכול תמיד לדבר איתי <3
אתה גם תעבור את זה!!! בטוחה!!!
תלך עם הגישה שלי ואל תשים ז*ן על העולםם
אתה טוב יותר מזה ! זה שאמא שלך מוציאה עלייך את העצבים שלה לא אשמתך (=
כנראה עובר עליה תקופה קשה . אפילו אם לא אל תכנס לתסביך עם עצמך. זה קשה מאוד לצאת מדברים כאלה (-:
מאמינה בך והפרטי שלי פתוח עכיךללךכלככג

אהבתי את התמונה של הגרנולה וזה עשה לי תיאבון

אה רגע זה פירות