39 תשובות
לא קראתי הכל אבל תנסי לברוח ממה שעושה לך את זה
אנונימי
השאלה ממה נובע הדיכאון? אני מאוד אשמח לדבר איתך בפרטי ולדון על זה, ונאמנים, אני בא לעזור ולא להפנות ''לפרטי'' מסיבות אחרות. רק לעזור.
ובכל מקרה אענה, יש סיבה לכך שאת בדיכאון, ואת צריכה לפתור אותה. לא מאמין שזה סתם מכלום.
תתחילי לראות סרטונים מצחיקים, כל יום, מניסיון, כל יום לראות כמה סרטונים מצחיקים, או סטאנדאפ, משהו שגורם לך לצחוק ואושר, ככה כל יום, תעשי דברים שאת אוהבת ברצינות, אל תיתקעי כל יום בבית, תפרקי לאנשים כאן, לחברה שלא פרקת לה... הורים אפילו!
ובכל מקרה אענה, יש סיבה לכך שאת בדיכאון, ואת צריכה לפתור אותה. לא מאמין שזה סתם מכלום.
תתחילי לראות סרטונים מצחיקים, כל יום, מניסיון, כל יום לראות כמה סרטונים מצחיקים, או סטאנדאפ, משהו שגורם לך לצחוק ואושר, ככה כל יום, תעשי דברים שאת אוהבת ברצינות, אל תיתקעי כל יום בבית, תפרקי לאנשים כאן, לחברה שלא פרקת לה... הורים אפילו!
היי למה הם צועקים וכועסים עלייך?
שואל השאלה:
^^^כל הקטע בדיכאון זה גם לברוח מזה.
יש חלק שזה מתבטא אצלם בשינה במשך היום, חלק אחרים בדברים שונים. אני למשל בורחת לסדרות לרוב.
אבל זה כבר לא עוזר. זה משהו בתוכי שאוכל אותי, את הנשמה שלי. ואי אפשר תמיד לברוח, בסופו של דבר זה משתלט. וזה כבר קשה. אני מחפשת פתרון אמיתי, ופשוט.. כלום.
לא משנה בכל מקרה תודה על הניסיון
^^^כל הקטע בדיכאון זה גם לברוח מזה.
יש חלק שזה מתבטא אצלם בשינה במשך היום, חלק אחרים בדברים שונים. אני למשל בורחת לסדרות לרוב.
אבל זה כבר לא עוזר. זה משהו בתוכי שאוכל אותי, את הנשמה שלי. ואי אפשר תמיד לברוח, בסופו של דבר זה משתלט. וזה כבר קשה. אני מחפשת פתרון אמיתי, ופשוט.. כלום.
לא משנה בכל מקרה תודה על הניסיון
אנונימית
תראי,
תשמחי בזה שיש לך רצון שהדיכאון הזה יצא ממך כי יש כאלה שפשוט נותנים לזה להימשך אפילו כל החיים,
אני חושב שתחשבי קצת עם עצמך מה המקור לדיכאון ,(בעיות במשפחה חברים וכו') ואני חושב שאז גם תדעי בדיוק מה מציק לך וככה גם יהיה אפשר לעזור לך בזה,
יום נפלא
תשמחי בזה שיש לך רצון שהדיכאון הזה יצא ממך כי יש כאלה שפשוט נותנים לזה להימשך אפילו כל החיים,
אני חושב שתחשבי קצת עם עצמך מה המקור לדיכאון ,(בעיות במשפחה חברים וכו') ואני חושב שאז גם תדעי בדיוק מה מציק לך וככה גם יהיה אפשר לעזור לך בזה,
יום נפלא
אני דווקא כן רוצה לנסות לעזור לך... אבל אני צריך לדעת יותר למה זה ? קרה משהו שנכנסת לתוך הדיכאון? או שסתם זה פשוט ניהיה?
שואל השאלה:
^^^^^אני חושבת שהדיכאון נובע ממה שאני מרגישה כלפי עצמי. אני לא ממש בטוחה במה שאומר כאן, וגם בטיפול לא ניתחנו את זה לעומק או משהו כי דיכאון זה לא התחום של המטפלת שלי, אבל אולי זה בגלל שאני שונאת את עצמי וכל מה שאני מרגישה כלפי עצמי.
כל מה שאני אומר פה גם לא מאובחן, אבל אני יודעת שיש לי חרדה חברתית, ואני חושבת שמאז הקורונה הרגשתי יותר את הבדידות, ואז החזרה לבית הספר שקרתה בבום, לא יודעת, מאז, באותה השנה, התחלתי להבין דברים עמוק הרבה יותר על איך אני מרגישה כלפי עצמי. שאני שונאת את עצמי למשל. ואני חושבת שבאיזה שהוא שלב היה לי קשה כבר להכיל את זה, ופשוט את הכל. את עצמי, את כל הרגש הזה, את כל ההסתרה שלי מן החברה של מי אני, וההצגה הזו, והשאלות של מה אמיתי כבר ומה לא, אם אי פעם אהיה באמת מאושרת ופתוחה בחברה, אוכל להיות עצמי, מי אני בכלל. לא משנה, הלכתי לדברים שאולי עכשיו לא הכי קשורים, אבל הנקודה היא שאני חושבת שזה מהרגש שלי כלפי עצמי שפתאום בשלב מסויים היה כבר יותר מדי משכבר אפשר להכיל. האהבה שאולי גם לעולם לא תהיה לי, מאחרים ומעצמי. אולי. לא יודעת.
ותודה, אני אנסה את זה. תודה ממש!
אשמח לעבור לפרטי גם, אפנה אליך עוד רגע
^^^^^אני חושבת שהדיכאון נובע ממה שאני מרגישה כלפי עצמי. אני לא ממש בטוחה במה שאומר כאן, וגם בטיפול לא ניתחנו את זה לעומק או משהו כי דיכאון זה לא התחום של המטפלת שלי, אבל אולי זה בגלל שאני שונאת את עצמי וכל מה שאני מרגישה כלפי עצמי.
כל מה שאני אומר פה גם לא מאובחן, אבל אני יודעת שיש לי חרדה חברתית, ואני חושבת שמאז הקורונה הרגשתי יותר את הבדידות, ואז החזרה לבית הספר שקרתה בבום, לא יודעת, מאז, באותה השנה, התחלתי להבין דברים עמוק הרבה יותר על איך אני מרגישה כלפי עצמי. שאני שונאת את עצמי למשל. ואני חושבת שבאיזה שהוא שלב היה לי קשה כבר להכיל את זה, ופשוט את הכל. את עצמי, את כל הרגש הזה, את כל ההסתרה שלי מן החברה של מי אני, וההצגה הזו, והשאלות של מה אמיתי כבר ומה לא, אם אי פעם אהיה באמת מאושרת ופתוחה בחברה, אוכל להיות עצמי, מי אני בכלל. לא משנה, הלכתי לדברים שאולי עכשיו לא הכי קשורים, אבל הנקודה היא שאני חושבת שזה מהרגש שלי כלפי עצמי שפתאום בשלב מסויים היה כבר יותר מדי משכבר אפשר להכיל. האהבה שאולי גם לעולם לא תהיה לי, מאחרים ומעצמי. אולי. לא יודעת.
ותודה, אני אנסה את זה. תודה ממש!
אשמח לעבור לפרטי גם, אפנה אליך עוד רגע
אנונימית
שואל השאלה:
^^בן לא כתבתי לך את ההודעה מלפני, כתבתי לאנונימי. אני לא זוכרת האמת איך הדיכאון התחיל. איך כל זה קרה, איך התחלתי להרגיש. אם זה היה בהדרגה או בפתאומיות. אני חושבת שבפתאומיות דווקא אבל אני לא בטוחה. בכל אופן, מקווה שהתשובה שעניתי למעלה עזרה להבין יותר את הכל
^^בן לא כתבתי לך את ההודעה מלפני, כתבתי לאנונימי. אני לא זוכרת האמת איך הדיכאון התחיל. איך כל זה קרה, איך התחלתי להרגיש. אם זה היה בהדרגה או בפתאומיות. אני חושבת שבפתאומיות דווקא אבל אני לא בטוחה. בכל אופן, מקווה שהתשובה שעניתי למעלה עזרה להבין יותר את הכל
אנונימית
שואל השאלה:
theking1234
הם פשוט לא מבינים.. כועסים שהחדר שלי מבולגן, שאני לא אוכלת או דואגת לעצמי אם הם לא עושים את זה או אפילו לפעמים גם אז לא, שאני לפעמים לא מתקלחת, מכל המצב הזה פשוט.. הם לא מבינים מאיפה זה נובע, אני חושבת שהם פשוט חושבים שאני עצלנית או משהו. ועשיתי להם כמה שיחות בעניין, הסברתי להם, אבל מרגיש כאילו שהם לא באמת מקשיבים. כי המילים שאני אומרת להם כאילו נהפכות לכלום. בסוף רק נפגעתי, עד שנסגרתי.. וכל שיחה איתם קשה.
זה כבר קשה מדי, ואני פשוט לבד בהכל. למרות הטיפול, איכשהו זה עדיין מרגיש ככה. לא יודעת למה. אולי כי זה לא סוג הטיפול שאני צריכה. אבל לא יודעת.
theking1234
הם פשוט לא מבינים.. כועסים שהחדר שלי מבולגן, שאני לא אוכלת או דואגת לעצמי אם הם לא עושים את זה או אפילו לפעמים גם אז לא, שאני לפעמים לא מתקלחת, מכל המצב הזה פשוט.. הם לא מבינים מאיפה זה נובע, אני חושבת שהם פשוט חושבים שאני עצלנית או משהו. ועשיתי להם כמה שיחות בעניין, הסברתי להם, אבל מרגיש כאילו שהם לא באמת מקשיבים. כי המילים שאני אומרת להם כאילו נהפכות לכלום. בסוף רק נפגעתי, עד שנסגרתי.. וכל שיחה איתם קשה.
זה כבר קשה מדי, ואני פשוט לבד בהכל. למרות הטיפול, איכשהו זה עדיין מרגיש ככה. לא יודעת למה. אולי כי זה לא סוג הטיפול שאני צריכה. אבל לא יודעת.
אנונימית
שואל השאלה:
^^^^^תודה :)
^^^^^תודה :)
אנונימית
שואל השאלה:
נועם תודה רבה אבל די ניסיתי הכל..
ביקשתי מההורים פסיכולוג, הביאו לי מישהי שהיא לא, ועכשיו לעזוב את זה ולהיפרד ממנה יהיה קשה מדי..
ביקשתי מההורים אבחון כמה פעמים, הם לא מסכימים. הם לא חושבים שאני בדיכאון. אולי בשיחה האחרונה שעשיתי להם לפני כמה זמן שכנעתי אותם קצת יותר, אבל עדיין, הם נגד אבחונים ופסיכולוגים ופשוט הכל..
ניסיתי לשתף. שיתפתי בת דודה שלי, חברה שלי, את ההורים שלי עד כמה שיכולתי - אבל אף אחד לא מבין.. לא באמת עוזר.
בת דודה שלי סתם נבהלה ממני; חברה שלי בודקת לשלומי לפעמים ואני משתפת אותה הרבה פעמים אבל לא באמת יוצא מזה משהו, לא טוב ולא מעודד; וההורים רק פגעו בי..
חשבתי לספר למחנכת שלי, אבל אני מפחדת מדי.. אני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת, אם כן מה אגיד לה, מה היא בכלל אמורה לעשות עם זה, ואני גם בטח אהיה סתם נטל ומפחידה עם כל מה שאומר ואשתף, וזה בטח גם יהיה הרבה יותר קשה.. לא יודעת. גם לא יודעת עד כמה היא תוכל לעזור לי.
ניסיתי כמעט את כל העמותות עוד לפני שהייתי בטיפול, וזה רק עשה לי תחושה רעה יותר כי זה ריסק לי כל תקווה ברגע שראיתי שזה לא עוזר לי.
לפעמים סביבה חיובית ודברים שאני אוהבת באמת עוזרים, אבל זה לעיתים נדירות, וגם אין לי איך ליצור סביבה חיובית או משהו.. לא יודעת.
לא משנה, אני סתם חופרת פה, פשוט די אבודה..
אתה חושב שאני צריכה להפסיק לנסות ללמוד ולנסות להשקיע יותר בלעשות לעצמי טוב? כי קשה לי ממש ללמוד ואני לא מצליחה הרבה פעמים, וזה מעיק. כדאי לי לעזוב את זה ולוותר ולנסות להתמקד בדברים שיעשו לי טוב גם אם זה לא לגעת בלימודים? אני כיתה י"א, השנה כל הבגרויות.
לא יודעת.
בכל מקרה תודה, למרות כל מה שכתבתי - וסליחה אם ביאסתי פשוט רציתי לשתף ואולי זה גם יוכל לעזור איכשהו - אני עדיין אנסה כמה שאוכל לקחת את הדברים שאמרת ולעשות דברים שיעשו לי טוב יותר.
נועם תודה רבה אבל די ניסיתי הכל..
ביקשתי מההורים פסיכולוג, הביאו לי מישהי שהיא לא, ועכשיו לעזוב את זה ולהיפרד ממנה יהיה קשה מדי..
ביקשתי מההורים אבחון כמה פעמים, הם לא מסכימים. הם לא חושבים שאני בדיכאון. אולי בשיחה האחרונה שעשיתי להם לפני כמה זמן שכנעתי אותם קצת יותר, אבל עדיין, הם נגד אבחונים ופסיכולוגים ופשוט הכל..
ניסיתי לשתף. שיתפתי בת דודה שלי, חברה שלי, את ההורים שלי עד כמה שיכולתי - אבל אף אחד לא מבין.. לא באמת עוזר.
בת דודה שלי סתם נבהלה ממני; חברה שלי בודקת לשלומי לפעמים ואני משתפת אותה הרבה פעמים אבל לא באמת יוצא מזה משהו, לא טוב ולא מעודד; וההורים רק פגעו בי..
חשבתי לספר למחנכת שלי, אבל אני מפחדת מדי.. אני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת, אם כן מה אגיד לה, מה היא בכלל אמורה לעשות עם זה, ואני גם בטח אהיה סתם נטל ומפחידה עם כל מה שאומר ואשתף, וזה בטח גם יהיה הרבה יותר קשה.. לא יודעת. גם לא יודעת עד כמה היא תוכל לעזור לי.
ניסיתי כמעט את כל העמותות עוד לפני שהייתי בטיפול, וזה רק עשה לי תחושה רעה יותר כי זה ריסק לי כל תקווה ברגע שראיתי שזה לא עוזר לי.
לפעמים סביבה חיובית ודברים שאני אוהבת באמת עוזרים, אבל זה לעיתים נדירות, וגם אין לי איך ליצור סביבה חיובית או משהו.. לא יודעת.
לא משנה, אני סתם חופרת פה, פשוט די אבודה..
אתה חושב שאני צריכה להפסיק לנסות ללמוד ולנסות להשקיע יותר בלעשות לעצמי טוב? כי קשה לי ממש ללמוד ואני לא מצליחה הרבה פעמים, וזה מעיק. כדאי לי לעזוב את זה ולוותר ולנסות להתמקד בדברים שיעשו לי טוב גם אם זה לא לגעת בלימודים? אני כיתה י"א, השנה כל הבגרויות.
לא יודעת.
בכל מקרה תודה, למרות כל מה שכתבתי - וסליחה אם ביאסתי פשוט רציתי לשתף ואולי זה גם יוכל לעזור איכשהו - אני עדיין אנסה כמה שאוכל לקחת את הדברים שאמרת ולעשות דברים שיעשו לי טוב יותר.
אנונימית
לא קראתי הכל אבל הייתי במצב שנמאס לי מהחיים ומישהו הציע לי לשמוע את הפודקאסט של אמותת סהר או משהו על דיכאון והאמת שזה עזר
יש להם עוד פודקאסטים על כל מיני דברים שאולי תרצי, תכתבי בגוגל "סהר" וזה אנור להיות הראשון
יש להם עוד פודקאסטים על כל מיני דברים שאולי תרצי, תכתבי בגוגל "סהר" וזה אנור להיות הראשון
שואל השאלה:
סבבה תודה
שמחה שמצאת משהו שעזר לך, אנסה גם :)
סבבה תודה
שמחה שמצאת משהו שעזר לך, אנסה גם :)
אנונימית
היי,אני יכול להזדהות עם הכאב שלך למרות שלא הייתי ברמה הזאת וכואב לי עלייך.
העצה שלי בתור מישהו שזה עזר לו זה שתתנסי בכל מה שאת יכולה
לנסות ללמוד לנגן/רכיבה על סוסים/סקייטבורד/כושר/שירה/פיסול(זה יכול להיות הכל כולל הכל) עד שתמצאי משהו שאת באמת אוהבת ןאז תתפקסי ןתינעלי עליו ותשקיעי בו כמה שיותר.
החיים שלך יסתדרו פתאום סביב זה ואת תמצאי הרבה יותר משמעות,מעבר לזה שזה אחלה דרך לפגוש אנשים מכל מיני סוגים.
זה עבד לי,מקווה שזה יעבוד לך,תמיד מוזמנת לפרוק אם את צריכה
העצה שלי בתור מישהו שזה עזר לו זה שתתנסי בכל מה שאת יכולה
לנסות ללמוד לנגן/רכיבה על סוסים/סקייטבורד/כושר/שירה/פיסול(זה יכול להיות הכל כולל הכל) עד שתמצאי משהו שאת באמת אוהבת ןאז תתפקסי ןתינעלי עליו ותשקיעי בו כמה שיותר.
החיים שלך יסתדרו פתאום סביב זה ואת תמצאי הרבה יותר משמעות,מעבר לזה שזה אחלה דרך לפגוש אנשים מכל מיני סוגים.
זה עבד לי,מקווה שזה יעבוד לך,תמיד מוזמנת לפרוק אם את צריכה
אם את בכל מקרה לא תיהי פה מה אכפת לך לחיות? תחיי בשביל הדרמה בחיים ואת הדברים הרעים תראי כמו סרט גרוע שאת לא קשורה אליו
תכתבי לי בפרטי אני אכתוב לך מה אני עשיתי כדי לצאת מהדיכאון
היי מאמי
מבינה ככ את המקום שלך, אני גם נמצאת בו.
חשוב שתחליפי מטפלת כי העניין בטיפול בדכאון הוא לנסות להפחית את ההשלכות של הדכאון תוך מציאת הסיבה לזה.
וגם תלכי לפסיכיאטר שיאבחן אותך וייתן אולי כדורים לייצב את המצב.
לאף אחד לא מגיע להיות במצב כזה, זה נורא והרגשה של כלום, ריקנות.
מדכאון הרוב לא יוצאים, אבל מאזנים אותו ככה שתוכלי לחיות ולשמוח.
תנסי לקבוע לעצמך כמה דברים ביום שאת לא מוותרת עליהם למרות הקושי ( למשל לשטוף פנים, לצחצח שיניים , להכין ארוחת בוקר וכזה)
הכי קל להשאר במיטה כל היום ולא לעשות כלום אבל תנסי באמת לשמור על הדברים הקטנים שמשאירים אותך שפויה.
בקשר להורים, הם כנראה עושים את זה מדאגה, את נמצאת במשבר שהוא משפיע גם עליהם והם כנראה לא יודעים איך לבטא את הדאגה ואולי גם הם טיפה מאשימים את עצמם וכנראה התסכול יוצא בצורה הזו.
מקווה שהמצב יתאזן בקרוב, ואני לא יכולה להבטיח לך שזה יעבור כמו שכולם אומרים, אבל זה ישתפר זה בטוח.
אם את צריכה משהו אני כאן
תרגישי טוב מותק
מבינה ככ את המקום שלך, אני גם נמצאת בו.
חשוב שתחליפי מטפלת כי העניין בטיפול בדכאון הוא לנסות להפחית את ההשלכות של הדכאון תוך מציאת הסיבה לזה.
וגם תלכי לפסיכיאטר שיאבחן אותך וייתן אולי כדורים לייצב את המצב.
לאף אחד לא מגיע להיות במצב כזה, זה נורא והרגשה של כלום, ריקנות.
מדכאון הרוב לא יוצאים, אבל מאזנים אותו ככה שתוכלי לחיות ולשמוח.
תנסי לקבוע לעצמך כמה דברים ביום שאת לא מוותרת עליהם למרות הקושי ( למשל לשטוף פנים, לצחצח שיניים , להכין ארוחת בוקר וכזה)
הכי קל להשאר במיטה כל היום ולא לעשות כלום אבל תנסי באמת לשמור על הדברים הקטנים שמשאירים אותך שפויה.
בקשר להורים, הם כנראה עושים את זה מדאגה, את נמצאת במשבר שהוא משפיע גם עליהם והם כנראה לא יודעים איך לבטא את הדאגה ואולי גם הם טיפה מאשימים את עצמם וכנראה התסכול יוצא בצורה הזו.
מקווה שהמצב יתאזן בקרוב, ואני לא יכולה להבטיח לך שזה יעבור כמו שכולם אומרים, אבל זה ישתפר זה בטוח.
אם את צריכה משהו אני כאן
תרגישי טוב מותק
היי,
קודם כל, אני ממש מצטערת שאת עוברת את זה. דיכאון זו מחלה לכל דבר, וזה יכול להקשות על החיים בצורה כל כך מתסכלת, מייאשת ובעיקר מדכאת (מן הסתם) אז אני תמיד פה, גם בפרטי, אם את רוצה עזרה.
את צריכה עזרה נפשית. לפי התחושות שתיארת, את ממש צריכה מישהי שבאמת תבין, אז לדעתי שווה לנסות להחליף את הפסיכולוגית למישהי שבאמת תוכל לעזור לך.
אם את באמת בדיכאון, גם סרטונים מצחיקים לא יעזרו לך, וכנראה, לצערי, יעבור זמן עד שתהיי שמחה באמת, אבל תנסי להאמין שזה יקרה, כי זה בדרך.
לבנתיים, את יכולה לנסות להירגע, יכול לעזור לשמוע מוזיקה שאת אוהבת, ללכת למקומות עם זיכרונות טובים, או להוציא את התסכול דרך אלימות (על חפצים בלבד!). לי עוזר לשרוף מסיכות, כי המצב הנפשי האישי שלי הידרדר בעקבות הקורונה. אם מתאים לך, תנסי למצוא משהו שמסמל תיסכול או עצב מבחינתך, ותשברי או תשרפי אותו (כמובן שרק במידה והוא לא יקר ערך או חשוב למישהו! אז כדאי לחפש דברים אחרים או לנסות שיטות אחרות).
להרבה אנשים כיף לשמוע מוזיקה בפול ווליום ולהירגע ככה, תנסי.
תמצאי לך פרויקטים קטנים, אבל שמרגישים לך חשובים ומשפיעים לך על היומיום כמו לארגן מחדש את החדר, אלו דברים שישמחו אותך כל פעם מחדש, גם אם קצת, וכשתסיימי איתם יגרמו לך להרגיש שעשית עם עצמך משהו.
אם אין לך מוטיבציה, את יכולה גם להישאר בדברים הפשוטים יותר. תתקשרי לחברות, תציירי
יש המון מחקרים שמראים שלראות סדרות או להיות ברשתות חברתיות לא עוזר למצב הנפשי, אז תנסי להגביל אותם, בגבול היכולת.
חברות שלך לא יוכלו לשנות את המצב הנפשי שלך, אבל אם תספרי לכאלו שיבינו, וינסו לעודד אותך, ישאלו יותר פעמים מה שלומך, ישבו איתך כשהן רואות שאת יותר עצובה, ובעיקר ידעו שאת צריכה אותן וכמה, זה יכול לעזור מלא.
שוב, אני תמיד פה, בכללי ופרטי.
אל תוותרי, את יכולה.
קודם כל, אני ממש מצטערת שאת עוברת את זה. דיכאון זו מחלה לכל דבר, וזה יכול להקשות על החיים בצורה כל כך מתסכלת, מייאשת ובעיקר מדכאת (מן הסתם) אז אני תמיד פה, גם בפרטי, אם את רוצה עזרה.
את צריכה עזרה נפשית. לפי התחושות שתיארת, את ממש צריכה מישהי שבאמת תבין, אז לדעתי שווה לנסות להחליף את הפסיכולוגית למישהי שבאמת תוכל לעזור לך.
אם את באמת בדיכאון, גם סרטונים מצחיקים לא יעזרו לך, וכנראה, לצערי, יעבור זמן עד שתהיי שמחה באמת, אבל תנסי להאמין שזה יקרה, כי זה בדרך.
לבנתיים, את יכולה לנסות להירגע, יכול לעזור לשמוע מוזיקה שאת אוהבת, ללכת למקומות עם זיכרונות טובים, או להוציא את התסכול דרך אלימות (על חפצים בלבד!). לי עוזר לשרוף מסיכות, כי המצב הנפשי האישי שלי הידרדר בעקבות הקורונה. אם מתאים לך, תנסי למצוא משהו שמסמל תיסכול או עצב מבחינתך, ותשברי או תשרפי אותו (כמובן שרק במידה והוא לא יקר ערך או חשוב למישהו! אז כדאי לחפש דברים אחרים או לנסות שיטות אחרות).
להרבה אנשים כיף לשמוע מוזיקה בפול ווליום ולהירגע ככה, תנסי.
תמצאי לך פרויקטים קטנים, אבל שמרגישים לך חשובים ומשפיעים לך על היומיום כמו לארגן מחדש את החדר, אלו דברים שישמחו אותך כל פעם מחדש, גם אם קצת, וכשתסיימי איתם יגרמו לך להרגיש שעשית עם עצמך משהו.
אם אין לך מוטיבציה, את יכולה גם להישאר בדברים הפשוטים יותר. תתקשרי לחברות, תציירי
יש המון מחקרים שמראים שלראות סדרות או להיות ברשתות חברתיות לא עוזר למצב הנפשי, אז תנסי להגביל אותם, בגבול היכולת.
חברות שלך לא יוכלו לשנות את המצב הנפשי שלך, אבל אם תספרי לכאלו שיבינו, וינסו לעודד אותך, ישאלו יותר פעמים מה שלומך, ישבו איתך כשהן רואות שאת יותר עצובה, ובעיקר ידעו שאת צריכה אותן וכמה, זה יכול לעזור מלא.
שוב, אני תמיד פה, בכללי ופרטי.
אל תוותרי, את יכולה.
שואל השאלה:
וואו נועם תודה ענקית, אתה מדהים על ההשקעה הזאת שלך! התחברתי להרבה דברים שכתבת ואני כל כך מבינה את זה. מודה לך בכלל שאתה קודם כל מבין ומעריך הכל. מצטערת שעברת ועדיין עובר את כל זה.
אני האמת מפחדת להיות בטיפול פסיכולוגי בגלל העניין שאני אאבד את מה שיש לי עכשיו, ומה אם הטיפול הפסיכולוגי לא יהיה באמת טוב לי? זאת אומרת, כרגע אני בטיפול אצל מישהי שהיא לא פסיכולוגית, אבל אני כן התחברתי אליה ואוהבת אותה, ועם כמה שהיא לא באמת יכולה לפתור את כל זה לעומק היא כן עוזרת לי בדברים מסויימים ולפעמים גם בהרגשה טיפה. זה כן עושה ועוזר במשהו. אבל מה עם לפסיכולוג/ית אני לא אתחבר? מה אם פשוט סוג הטיפול לא יהיה לי טוב? מה אם יקח כל כך הרבה זמן לחפש ולמצוא משהו טוב ונכון? אם בכלל יש? מה אם זה לא יעשה לי טוב כפי שהיה לפני, למרות שזה לא הכי טוב שיכל להיות, ואני פשוט ככה אאבד את מה שיש לי בטיפול עכשיו? אתה מבין? זה מפחיד מדי.
את מה שאמרת על המחנכת אני גם מבינה, אבל מה היא תוכל לעשות עם זה? היא לא ממש תוכל אולי לעזור לי במשהו, אני סתם אפיל עליה תיק ענק בלי שהיא תוכל לעשות משהו איתו. גם אם היא תעזור לי איכשהו בהרגשה, מה אני אגיד לה בכלל? (שיתפתי את אותה בזה כי.. (לא יודעת)) זאת אומרת מה הסיבה שלי? כי אם היא לא יכולה לעזור במשהו אז בשביל מה?
אני חושבת שאני אמשיך לנסות ללמוד, עד כמה שאוכל. כי זה כן חשוב לי למרות שזה גם די ממוטט אותי לפעמים. אבל חשוב לי לא לוותר, כי זה מרגיש לי שאם אני נכנעת לדיכאון הזה, זה בעצם אומר שזה לעולם לא יוכל לעבור ושאני לא מספיק חזקה בשביל זה.
שוב, למרות כל מה שכתבתי כאן אני כן אנסה לקחת את כל מה שאמרת ולשכנע את עצמי למה כן כדאי לי לעשות דברים מסויימים למרות הפחד, ולחשוב על עוד דרכים להתמודד עם הכל אולי.
ועם כמה שאני יכולה להיות משכנעת עבורי כשאני רוצה, גם אם אחרי הרבה הרבה זמן, סתם שמחה לשמוע ממישהו אחר את דעתו ולא להיות לבד בזה אם זה בסדר, אז בגלל זה כך החפירה הזו חחח..
ודרך אגב, אני אוהבת מגילות, ואתה כותב ממש יפה ומדהים, אז אין סיבה להתנצל :)
מקווה שגם אתה תצליח לעבור את כל זה, מאמינה שתוכל, אתה נשמע גם חכם וחזק ברמות!
וואו נועם תודה ענקית, אתה מדהים על ההשקעה הזאת שלך! התחברתי להרבה דברים שכתבת ואני כל כך מבינה את זה. מודה לך בכלל שאתה קודם כל מבין ומעריך הכל. מצטערת שעברת ועדיין עובר את כל זה.
אני האמת מפחדת להיות בטיפול פסיכולוגי בגלל העניין שאני אאבד את מה שיש לי עכשיו, ומה אם הטיפול הפסיכולוגי לא יהיה באמת טוב לי? זאת אומרת, כרגע אני בטיפול אצל מישהי שהיא לא פסיכולוגית, אבל אני כן התחברתי אליה ואוהבת אותה, ועם כמה שהיא לא באמת יכולה לפתור את כל זה לעומק היא כן עוזרת לי בדברים מסויימים ולפעמים גם בהרגשה טיפה. זה כן עושה ועוזר במשהו. אבל מה עם לפסיכולוג/ית אני לא אתחבר? מה אם פשוט סוג הטיפול לא יהיה לי טוב? מה אם יקח כל כך הרבה זמן לחפש ולמצוא משהו טוב ונכון? אם בכלל יש? מה אם זה לא יעשה לי טוב כפי שהיה לפני, למרות שזה לא הכי טוב שיכל להיות, ואני פשוט ככה אאבד את מה שיש לי בטיפול עכשיו? אתה מבין? זה מפחיד מדי.
את מה שאמרת על המחנכת אני גם מבינה, אבל מה היא תוכל לעשות עם זה? היא לא ממש תוכל אולי לעזור לי במשהו, אני סתם אפיל עליה תיק ענק בלי שהיא תוכל לעשות משהו איתו. גם אם היא תעזור לי איכשהו בהרגשה, מה אני אגיד לה בכלל? (שיתפתי את אותה בזה כי.. (לא יודעת)) זאת אומרת מה הסיבה שלי? כי אם היא לא יכולה לעזור במשהו אז בשביל מה?
אני חושבת שאני אמשיך לנסות ללמוד, עד כמה שאוכל. כי זה כן חשוב לי למרות שזה גם די ממוטט אותי לפעמים. אבל חשוב לי לא לוותר, כי זה מרגיש לי שאם אני נכנעת לדיכאון הזה, זה בעצם אומר שזה לעולם לא יוכל לעבור ושאני לא מספיק חזקה בשביל זה.
שוב, למרות כל מה שכתבתי כאן אני כן אנסה לקחת את כל מה שאמרת ולשכנע את עצמי למה כן כדאי לי לעשות דברים מסויימים למרות הפחד, ולחשוב על עוד דרכים להתמודד עם הכל אולי.
ועם כמה שאני יכולה להיות משכנעת עבורי כשאני רוצה, גם אם אחרי הרבה הרבה זמן, סתם שמחה לשמוע ממישהו אחר את דעתו ולא להיות לבד בזה אם זה בסדר, אז בגלל זה כך החפירה הזו חחח..
ודרך אגב, אני אוהבת מגילות, ואתה כותב ממש יפה ומדהים, אז אין סיבה להתנצל :)
מקווה שגם אתה תצליח לעבור את כל זה, מאמינה שתוכל, אתה נשמע גם חכם וחזק ברמות!
אנונימית
שואל השאלה:
shredhead
תודה רבה, אני האמת יודעת מה אני אוהבת אז אנסה יותר להשקיע בזה. וגם אולי לנסות דברים חדשים יוכל לעזור, אז אם אצליח אנסה גם :)
shredhead
תודה רבה, אני האמת יודעת מה אני אוהבת אז אנסה יותר להשקיע בזה. וגם אולי לנסות דברים חדשים יוכל לעזור, אז אם אצליח אנסה גם :)
אנונימית
שואל השאלה:
מאיפה אני יודע
חחח נשמע נחמד, אבל אני לא חושבת שאצליח לקחת דברים בצורה הזאת, אחרי הכל אני כן חיה את זה. אבל אוכל לנסות, תודה
מאיפה אני יודע
חחח נשמע נחמד, אבל אני לא חושבת שאצליח לקחת דברים בצורה הזאת, אחרי הכל אני כן חיה את זה. אבל אוכל לנסות, תודה
אנונימית
שואל השאלה:
i'
יש סיכוי שאוכל לפנות אליך מחר בערב או ביום ראשון/שני כזה? מסיבות אישיות שאוכל לפרט עליהן אחר כך בפרטי, אני לא יכולה כרגע עוד לפנות אליך, זה יהיה בסדר גם אז?
i'
יש סיכוי שאוכל לפנות אליך מחר בערב או ביום ראשון/שני כזה? מסיבות אישיות שאוכל לפרט עליהן אחר כך בפרטי, אני לא יכולה כרגע עוד לפנות אליך, זה יהיה בסדר גם אז?
אנונימית
שואל השאלה:
live the moment
תודה רבה :)
פירטתי יותר למעלה למה זה מפחיד אותי להחליף מטפלת, אבל את צודקת. למרות שאני מתלבטת אם אני בכלל צודקת בהרגשה שלי, אולי היא כן יכולה לעזור לי? נכון שהיא לא למדה על דיכאון והכל ברמה של פסיכולוגיה או משהו, אבל היא כן יודעת על זה ומנסה בדרכים לא ברורות ממש לדעתי למצוא את הסיבות לזה. אני חושבת. לא יודעת אוף, את חושבת שזה גם בסדר? או שאיתה זה לא יכול באמת לעבוד?
את צודקת, אני אנסה לשמור על שגרה.
וגם בנוגע להורים, אני יודעת שזה כנראה נובע משם, למרות שעדיין לפעמים זה ממש קשה.
מצטערת שגם את במקום הזה, מקווה שזה ישתפר ויעבור לך
ותודה רבה, אשמח מתישהו לפנות אליך אם ארגיש בצורך לדבר, כי כרגע אני לא יכולה, ולא יודעת אם בהמשך אני ארגיש טוב עם לדבר על כל זה. לפנות אליך מתישהו בעתיד אם ארצה גם יהיה בסדר?
בכל אופן ממש תודה, עזרת לי להרגיש כרגע טוב טיפה :) 3>
live the moment
תודה רבה :)
פירטתי יותר למעלה למה זה מפחיד אותי להחליף מטפלת, אבל את צודקת. למרות שאני מתלבטת אם אני בכלל צודקת בהרגשה שלי, אולי היא כן יכולה לעזור לי? נכון שהיא לא למדה על דיכאון והכל ברמה של פסיכולוגיה או משהו, אבל היא כן יודעת על זה ומנסה בדרכים לא ברורות ממש לדעתי למצוא את הסיבות לזה. אני חושבת. לא יודעת אוף, את חושבת שזה גם בסדר? או שאיתה זה לא יכול באמת לעבוד?
את צודקת, אני אנסה לשמור על שגרה.
וגם בנוגע להורים, אני יודעת שזה כנראה נובע משם, למרות שעדיין לפעמים זה ממש קשה.
מצטערת שגם את במקום הזה, מקווה שזה ישתפר ויעבור לך
ותודה רבה, אשמח מתישהו לפנות אליך אם ארגיש בצורך לדבר, כי כרגע אני לא יכולה, ולא יודעת אם בהמשך אני ארגיש טוב עם לדבר על כל זה. לפנות אליך מתישהו בעתיד אם ארצה גם יהיה בסדר?
בכל אופן ממש תודה, עזרת לי להרגיש כרגע טוב טיפה :) 3>
אנונימית
שואל השאלה:
weird cupcake
וואו את מדהימה, תודה!
אני אנסה לקחת את כל מה שאמרת, אלו ממש רעיונות טובים, ואשמח לדבר איתך גם כשארגיש בצורך לכך. אפשרי יהיה לפנות אליך גם בהמשך כארגיש שצריכה לדבר?
בכל מקרה תודה ענקית לך!
אתם אנשים מדהימים, תודה לכם, אחד/ת אחד/ת! :)
weird cupcake
וואו את מדהימה, תודה!
אני אנסה לקחת את כל מה שאמרת, אלו ממש רעיונות טובים, ואשמח לדבר איתך גם כשארגיש בצורך לכך. אפשרי יהיה לפנות אליך גם בהמשך כארגיש שצריכה לדבר?
בכל מקרה תודה ענקית לך!
אתם אנשים מדהימים, תודה לכם, אחד/ת אחד/ת! :)
אנונימית
הרגשה תמיד צודקת בדרך כלל, את צריכה מישהו מקצועי, ואולי במקביל. אם התחברת אליה זה חשוב ברמות והיא בהחלט יכולה לעזור אבל את צריכה משהו פנימי יותר ומקצועי.
כי גם אני טיפלתי פעם בצורה עקיפה ומהר מאוד הבנתי שזה לא זה.
זה כמו לטפל בנשירת שיער של חולה סרטן בזמן שלא עלינו המחלה פוגעת בו מבפנים.
בטח שתוכלי לפנות אלי , מתי שתרצי אני זמינה הדרך כלל 24/7
ובאהבה מאמי
כי גם אני טיפלתי פעם בצורה עקיפה ומהר מאוד הבנתי שזה לא זה.
זה כמו לטפל בנשירת שיער של חולה סרטן בזמן שלא עלינו המחלה פוגעת בו מבפנים.
בטח שתוכלי לפנות אלי , מתי שתרצי אני זמינה הדרך כלל 24/7
ובאהבה מאמי
שואל השאלה:
אוקיי אחשוב על זה כי בכל זאת זה משהו ממש משמעותי
ותודה! :)
אוקיי אחשוב על זה כי בכל זאת זה משהו ממש משמעותי
ותודה! :)
אנונימית
שואל השאלה:
עכשיו אני רואה שאני בחמות ואת כל הנעצים, רק רוצה להודות לכולם שוב, אתם מדהימים❤
(למקרה שנאמן כלשהו יבין את זה לא נכון, אני לא מבקשת מהם לנעוץ לי או משהו רק מודה, שלא פשוט תימחק השאלה כי זה קרה לי בעבר..)
עכשיו אני רואה שאני בחמות ואת כל הנעצים, רק רוצה להודות לכולם שוב, אתם מדהימים❤
(למקרה שנאמן כלשהו יבין את זה לא נכון, אני לא מבקשת מהם לנעוץ לי או משהו רק מודה, שלא פשוט תימחק השאלה כי זה קרה לי בעבר..)
אנונימית
או שתחליפי מטפלת או שתחליפי משפחה. צאי לבד להתחיל חיים חדשים
שואל השאלה:
למרות מה שכתבתי על המשפחה שלי אני אוהבת אותם ואני יודעת שכל מה שהם עושים זה מדאגה, פשוט אין להם הבנה בכל זה. ובטח גם להם קשה.
עם כמה שלי קשה להתמודד עם זה ועם כמה שזה כואב, אני ממש לא מתכוונת לעזוב, ולגבי המטפלת אני עוד חושבת..
בכל אופן אנסה איכשהו למצוא את הפתרון
למרות מה שכתבתי על המשפחה שלי אני אוהבת אותם ואני יודעת שכל מה שהם עושים זה מדאגה, פשוט אין להם הבנה בכל זה. ובטח גם להם קשה.
עם כמה שלי קשה להתמודד עם זה ועם כמה שזה כואב, אני ממש לא מתכוונת לעזוב, ולגבי המטפלת אני עוד חושבת..
בכל אופן אנסה איכשהו למצוא את הפתרון
אנונימית
אני בדיכאון ממש קשה
אני חושבת הדרך היחידה לטפל בזה
זה אנשי מקצוע אולי אישפוז טיפול גורם מוסמך פה לא יעזרו לך
אני הולכת לאשפז את עצמי כי זה ממש מחמיר
אז אם את מרגישה שאת לא יכולה יותר תפני לעזרה לא בושה
אני חושבת הדרך היחידה לטפל בזה
זה אנשי מקצוע אולי אישפוז טיפול גורם מוסמך פה לא יעזרו לך
אני הולכת לאשפז את עצמי כי זה ממש מחמיר
אז אם את מרגישה שאת לא יכולה יותר תפני לעזרה לא בושה
אני הייתי גם בדיכאון פעם הצלחתי לצאת מזה. את יכולה להתייעץ עם פסיכולוגית היא תעזור לך. אל תנסי בחיים דרכי התאבדות זה רק הורס תחשבי על אבא שלך אמא שלך האחים והאחיות כולם. הכל יכול לעבור בחיים כמו שעבר לי.
כדורים כדורים כדורים
זה מה שעזר לי בסופו של דבר
זה מה שעזר לי בסופו של דבר
יותר מידי תשובות, אם אענה בצורה רצינית התשובה שלי תיבלע בתשובות כאן.
אם את מעוניינת תשלחי לי הודעה בפרטי ואספר לך איך אני יצאתי מדיכאון
אם את מעוניינת תשלחי לי הודעה בפרטי ואספר לך איך אני יצאתי מדיכאון
היי! אני גאה בך שאת נלחמת, שאת רוצה, שאת לא מתייאשת, שאת קמה מהמיטה בבוקר, שאת אוכלת, שאת חיה. זה כל כך לא מובן מאליו.
דברים שיעזרו לך זה לשתף ולספר, למשפחה ולחברים ולקבל עזרה, זה תהליך ארוך אבל יש בך נחישות ורצון ואני בטוחה שתצליחי. תמצאי את הדבר הזה שעושה לך טוב, שנותן לך שקט, כמו שירים או ציור, מה שמתאים לך.
עוד משהו שחשוב מעוד וברגע שלמדתי את זה היה לי הרבה יותר קל להתמודד:
תשלטי במחשבות שלך, זה לא קל כמו שזה נשמע נכון אבל המחשהות של "לא טוב לי כאן" "למה אני כאן" "אני שונאת את זה" כל אלה, אלה מחשבות שנובעות מדיכאון *לא ממך* תתייחסי למחשבות האלה כמו בן אדם שאת פשוט מתעבת ושונאת, ותחליפי אותן במחשבות שלך. וכמובן שתתייחסי לעצמך כבן אדם טוב, כי את בן אדם טוב! אין מה לשנוא בך, הדיכאון זה לא את ואת יפה וחכמה וחזקה. אני מאמינה בך. את יכולה.
דברים שיעזרו לך זה לשתף ולספר, למשפחה ולחברים ולקבל עזרה, זה תהליך ארוך אבל יש בך נחישות ורצון ואני בטוחה שתצליחי. תמצאי את הדבר הזה שעושה לך טוב, שנותן לך שקט, כמו שירים או ציור, מה שמתאים לך.
עוד משהו שחשוב מעוד וברגע שלמדתי את זה היה לי הרבה יותר קל להתמודד:
תשלטי במחשבות שלך, זה לא קל כמו שזה נשמע נכון אבל המחשהות של "לא טוב לי כאן" "למה אני כאן" "אני שונאת את זה" כל אלה, אלה מחשבות שנובעות מדיכאון *לא ממך* תתייחסי למחשבות האלה כמו בן אדם שאת פשוט מתעבת ושונאת, ותחליפי אותן במחשבות שלך. וכמובן שתתייחסי לעצמך כבן אדם טוב, כי את בן אדם טוב! אין מה לשנוא בך, הדיכאון זה לא את ואת יפה וחכמה וחזקה. אני מאמינה בך. את יכולה.
הייתי בדיכאון ויצאתי, ובשבועות האחרונים חזרתי. זה היה פחות נורא אבל עדיין קשה מאוד ואז הלכתי לראות ספיידרמן no way home עם אבא שלי ואחותי וצחקנו ואכלנו אחרי זה והיום הזה ממש ריפא אותי ועכשיו אני מרגישה יותר טוב. יש ימים כאלה שגורמים לך להרגיש יותר טוב, הם לא פותרים את הבעיות שלך אבל הם נותנים לך אנרגיה ומזכירים לך למה את כאן.
ובלי קשר ממליצה ממש על הסרט הזה, אולי תעופי עליו
ובלי קשר ממליצה ממש על הסרט הזה, אולי תעופי עליו
וכמובן פסיכולוג אם אין לך
תמיד פה!
וכיף לשמוע שעזרתי:)
וכיף לשמוע שעזרתי:)
היי
מה שלומך?
מה שלומך?
יקרה,
נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?
בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?
בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.
שלך,
מתנדבת סה"ר.