זה הגיוני להאמין בה' אבל לא לשמור כשר וכל זה?

כן

כן

הגיוני - כן
צריך לעשות את זה? - לא

כן

בטח שזה הגיוני, אתה לא הראשון ולא האחרון שחושב/עושה ככה:)

כן אתה מאמין בו ויודע שהוא קיים ועוזר לך
אבל קצת פחות מתחבר לדרך שלו

כמו שתאהב את ההורים שלך ותדע שהם פה איתך אבל תלך בדרך חינוך אחרת

אני מאמינה בו ומודה לו
אבל לא אכפת לי גם לאכול במקומות שפותחים בשבת ומוכרים חלב ובשר

כן
אני למשל מאמינה בה' אוכלת כשר שומרת שש שעות אבל לא שומרת שבת
כל עוד אתה מאמין זה בסדר

^לא בדיוק אחרת למה הוא נתן לנו מצוות?

זה לא נשמע הגיוני. אתה מאמין בה' ובכך שהוא אלוהים, אבל לא מוכן לקבל את המצות שהוא מחייב אותך? (כל עוד אתה יהודי)

כן אבל יכול להיות שהדרך שלו פשוט קשה לך עכשיו אז אתה לא תנסה ליתקדם עם זנ

אפשר לא לשמור כשרות ולהאמין בקיום אלהים.
אבל בשביל שיהיה אהבת ה' - צריכים לעשות את רצונו.
כי אי אפשר באמת לאהוב את ה', אם לא מקיימים את רצונו.

כן
אפשר להאמין בהשם באופן מלא אבל עם קושי לקיים מצוות

כן, ברור. אני ככה.

כן. זה תלוי בדרך שבה את מאמינה

לא.. זה סותר לגמרי את 13 העקרונות של התורה הקדושה..

לא בדיוק, כי סוג הל התאבדות. הוא יודע שהוא יקבל על זה עונש קשה ולא אפכת לו?

כעיקרון, זה חד משמעית אפשרי, וזה בכלל לא צבוע. כי קודם כל, מי אמר שאתה מאמין באלוהים של היהדות? יש עוד המון אלים מלבדו ויש אמונות שונות. ומעבר לזה, אפשר להאמין באלוהים וישות עליונה, אבל בכל זאת לא להאמין בתנ"ך ובהלכה. זה הגיוני.

יש גם אנשים שחושבים ככה: "אני מאמין שיש אלוהים, שהוא זה שיצר את העולם. אבל אני לא חושב שהוא ישפוט אותי וישלח אותי לגיהנום אם אני לובש שני סוגי בד בו זמנית, אלא שהוא שופט אותי לפי אם אני בן אדם טוב שעוזר לאחרים". זה בסדר, וזה לא צבוע. אפשר להאמין ביהדות ובכל זאת לא להאמין בהלכה והמצוות. כלומר, אפשר להאמין שאלוהים כן קיים והאירועים בתנ"ך קרו, אבל לא להאמין שהוא מקדיש חשיבות ושאכפת לאלוהים אם אתה תלבש שני סוגי בד בו זמנית.

אצל חלק מהמאמינים זו מעין הרגשה כזו, תחושה פנימית שיש מישהו/משהו שיצר את העולם. כאילו, קשה להם לחשוב על בריאת העולם בצורה אחרת מ"יש מישהו שברא אותי", והסברים בסגנון של "יש נקודה סינגולרית והיא התחילה להתרחב" נשמעים להם מוזר. זה נשמע להם פחות הגיוני, כי לפי הדרך שהם תופשים הגיון, זה פחות עונה על ההגדרה הזו.

בנוסף, יש אנשים שמאמינים בגלל שזה נותן להם תקווה. כלומר, הם מאמינים מעיקרון של "אני רוצה לתת יותר משמעות לחיים שלי, ולהרגיש שיש ישות שם למעלה ששומרת עליי ומגנה עליי". זה מעין עוגן למצבים שקשה להם נפשית. זו דרך חשיבה של "זה יעבור, הכל לטובה. אלוהים יודע מה הוא עושה. זה בסדר". סוג של דרך לשמור על חיוביות.

כל מה שאני ציינתי זה אנשים שמאמינים באלוהים ובכל זאת לא מקיימים מצוות, כי ככה הם מאמינים. זה הגיוני וזה בסדר. רוב האנשים במדינה הם כאלו.

^1. השאלה פה על ה', לא על (להבדיל) "אלוהים" אחרים.
2. באמת שאין עוד מלבדו.