אני מרגישה שאיבדתי תיקווה

מוזמנת לפנות אליי בפרטי:)
אני ממש מזדהה איתך...

understand your feeling

.

היי לך אנונימית יקרה,

אולי כבר מהכינוי, אנונימית לנצח, ניתן להסיק עד כמה הייאוש שאוחז בך מביא איתו חוסר אמונה לשינוי..
נשמע שהויכוחים בבית מתסכלים אותך, ושואבים ממך את כוחותייך..
מתאר לעצמי כיצד חוויית הבדידות כפי שאת מתארת, יכולה לטלטל ולהוריד את הערך העצמי..
כבר מהתמונה ומהתגיות אפשר לחוש עד כמה הריקנות מעיקה ומטרידה את מחשבותייך..

על אף מצב הרוח האפרורי הצלחת לעלות ולשתף בתחושות שמטרידות, וכמה שהדבר לא מובן מאליו..
ואולי את כותבת את שעל ליבך כדי להפיג מעט את הבדידות המעיקה, בתקווה למצוא סביבה תומכת וחברויות אמת..

אם את מעוניינת להמשיך לשתף במקום בטוח, מזמין אותך לצ'ט האנונימי שלנו באתר סה"ר.
דרך הקישור בתחתית הדף, תוכלי להתכתב עם המתנדבים כדי ולשתף בכל הדברים שמכבידים עלייך ומטרידים את מנוחתך..
אולי יחד נוכל למצוא דרך לעתיד מחוייך ומלא משמעות..

את לא לבד, אנחנו כאן איתך..
שלך,
מתנדב סה"ר

קורה להרבה אנשים, בין שלבי גיל ההתבגרות.
לא לאבד תקווה אף פעם, תקופה קשה אבל יעבור

הכל בסדר נסיכה יש תקופות כאלו.

תיכח בפרופורציות