חושבים שמי שמדמיין דברים הוא חולה נפש? נגיד חברים דמיונים וממש חושבים שהם עוזרים להם ומתייעצים איתם בהכל.

לדעתי זה לא חולה נפש, זה דימיון רחב

זה מוזר מאוד לדעתי

כן אחי לל לטיפול

זה מגניב!
אבל טלוי עד כמה זה חמור ..

שואל השאלה:
אם אני גם מדבר לקירות זה בסדר?

מוגזם לדעתי

לדעתי לא זה בסדר כול עוד מבדילים בין המציאות לדמיון כמובן זה כמו סוג של התייעצות עם עוד מישהו למרות שזה לא כול כך נחשב

מה מוגזם מה מוגזם?!?!?
כל החיים שלי זיבלו לי את השכל שזה לא בסדר.. ומי קבע מה ההגדרה של להיות בסדר?
דימיון רחב זה מתנה ואם יש לך כזה תשתמש בו עד מוות.

יש מחלה נפשית באמת שגורמת לבן אדם לדמיין משהו וממש להאמין בזה הייתה לי חברה כזאת בכיתה, היא אמרה לי המון דברים שהבנתי בסוף שהם שקרים אבל היא בעצמה באמת האמינה במה שהיא אמרה והיא לא יכלה לשלוט על זה :(

לי היה חבר דמיוני עד כיתה א

לא ראיתי אותו כאילו לא דמיינתי אותו

קראתי לו אייזיזן אני לא יודע מאיפה הבאתי את השם הזה

כנ"ל לשלי קראתי לווה לא יודעת גם מאיפה השם הזה הגיע אבל זה בזכות הדמיון ככול הנראה בגלל זה אני אוהבת לדמיין למרות שרוב הדברים בדמיון לא מציאותיים אבל עדיין כיף לדמיין ולפעמים קצת לשחרר בדיבור לעצמי בהתחלה חשבתי שזה דבר משוגע אבל זה עוזר לי להתקדם במטרות שלי אבל כמובן צריך להשלים גבול בין העולם הדמיוני לעולם האמיתי בשביל לא להפר את האיזון ושאחד יתחיל לפלוש לשני בקצרה זה טוב לדמיין וטוב שיש דמיון במיוחד לי בתור גרפיקאית דמיון עוזר לי מאוד ביצירתיות ולראות בראש איך זה ייראה ואיך לעשות אלברט איינשטיין גם אמר שהידע אומנם מוגבל אבל הדמיון הוא אינסופי כמו החלל החיצון נכון שהידע מוגבל אבל בעזרת הרבה דמיון אולי נוכל להגביר יותר את הידע שלנו על דברים אחרים בעתיד