20 תשובות
אולי תנסי לדבר איתם ולהסביר להם יותר אני מקווה שהם יבינו
יש פה בעיה גדולה יותר...
ההורים שלך צריכים לתת לך חיזוקים, תגובות חיוביות, עידוד, מילה טובה...
הם צריכים למלא את תפקידם כהורים, הם צריכים לסמוך עלייך ולעזור לך כשקשה לך.
את צריכה להסביר להם שאין לך כל סיבה לעבוד עליהם ולשקר להם, אלו לא תירוצים, זה המצב הנפשי שלך, את צריכה להיפתח בפניהם לגביו, לקחת אותם לשיחה רצינית ולהסביר להם, להתוודות שאפילו יש להם חלק בהרגשות הרעות שאת מרגישה.
ההורים שלך לא שונאים אותך, אל תחשבי ככה אף פעם.
גם אם זה לא נראה שהם מביעים את האהבה שלהם כלפייך - הדם שלהם עדיין זורם בך, את הבת שלהם, אתם משפחה...
תקחי אותם לשיחה, שלושתכם, דברו על הכל...
זה יקרב ביניכם והם ילמדו להבין אותך יותר טוב.
בלי שום קשר, אני פה לכל עזרה שתצטרכי.
ההורים שלך צריכים לתת לך חיזוקים, תגובות חיוביות, עידוד, מילה טובה...
הם צריכים למלא את תפקידם כהורים, הם צריכים לסמוך עלייך ולעזור לך כשקשה לך.
את צריכה להסביר להם שאין לך כל סיבה לעבוד עליהם ולשקר להם, אלו לא תירוצים, זה המצב הנפשי שלך, את צריכה להיפתח בפניהם לגביו, לקחת אותם לשיחה רצינית ולהסביר להם, להתוודות שאפילו יש להם חלק בהרגשות הרעות שאת מרגישה.
ההורים שלך לא שונאים אותך, אל תחשבי ככה אף פעם.
גם אם זה לא נראה שהם מביעים את האהבה שלהם כלפייך - הדם שלהם עדיין זורם בך, את הבת שלהם, אתם משפחה...
תקחי אותם לשיחה, שלושתכם, דברו על הכל...
זה יקרב ביניכם והם ילמדו להבין אותך יותר טוב.
בלי שום קשר, אני פה לכל עזרה שתצטרכי.
כן, זה קורה גם לי הרבה פעמים...
תנסי ללכת לבית ספר, שם יכולים לעזור לך...
אבל אם את מרגישה שאת לא מסוגלת, את לא חייבת. זה פשוט כדי להסיח את דעתך מההורים שלך...
אולי תקראי, תראי סדרה שאת אוהבת. פשוט שקט כזה...
תנסי ללכת לבית ספר, שם יכולים לעזור לך...
אבל אם את מרגישה שאת לא מסוגלת, את לא חייבת. זה פשוט כדי להסיח את דעתך מההורים שלך...
אולי תקראי, תראי סדרה שאת אוהבת. פשוט שקט כזה...
אני ממש מבין אותך, רק קשה לי להבין איך יש אנשים שאשכרה "כמעט" בוכים, אני בוכה ומדי פעם גם נושם ועושה דברים..
אני חושב שתדברי עם פסיכיאטרית היא תחוב על דרכים חלופיות כמו לימודים מהבית (זה מה שאני עושה)
אני חושב שתדברי עם פסיכיאטרית היא תחוב על דרכים חלופיות כמו לימודים מהבית (זה מה שאני עושה)
שואל השאלה:
יכול להיות שאני מתחילה טיפול עם פסיכולוגית עוד מעט אבל אני רוצה כמה שיותר מהר כי אני מרגישה שהמצב שלי לא טוב
יכול להיות שאני מתחילה טיפול עם פסיכולוגית עוד מעט אבל אני רוצה כמה שיותר מהר כי אני מרגישה שהמצב שלי לא טוב
אנונימית
למרות שלימודים מהבית זה אף פעם לא הפתרון, זה מעודד דיכאון ולוקה בתפקוד שלך, אני דוגמא למופת ;
אני חושב שאת צריכה להניח לעצמך תקופה.. תקפיאי את הלימודים למשך תקופת זמן מסוימת.. זו יכולה להיות אפשרות
אני חושב שאת צריכה להניח לעצמך תקופה.. תקפיאי את הלימודים למשך תקופת זמן מסוימת.. זו יכולה להיות אפשרות
שואל השאלה:
יש דבר כזה להקפיא לימודים?
יש דבר כזה להקפיא לימודים?
אנונימית
עזרה^^
זה נגיד ללכת לפסיכולוג אולי, לסדר תמחשבות כזה
זה נגיד ללכת לפסיכולוג אולי, לסדר תמחשבות כזה
כן.. כאילו לא ממש.
ביקשתי מהקצין ביקור סדיר להקפיא למשך סופש אחד, וחזרתי אחריו. אבל כרגע זה לא רלוונטי כבר כי אני לומד דרך הבית
ביקשתי מהקצין ביקור סדיר להקפיא למשך סופש אחד, וחזרתי אחריו. אבל כרגע זה לא רלוונטי כבר כי אני לומד דרך הבית
חייםם שלי אני אוהבת אותך ויהיה בסדר ואת תמיד תמיד יודעת שאני איתך בזה!!
יהיה בסדר אני מבטיחה שזה יגיע מתישהו.
יהיה בסדר אני מבטיחה שזה יגיע מתישהו.
אנונימית
יפה שליי ;-;
אני מבינה אותך;-;
גם אם זה לא ממש אפשרי, וקשה ברמות, תנסי בכל זאת להתעלם מההערות שלהם..
תיקחי לך יום לעצמך
שקט
לבד כזה
עם ספר, או סדרה שאת אוהבת
לנקות את הראש
ואם את תרגישי מוכנה, תצאי לבית ספר
אם לא, אז תבקשי עזרה מההורים שלך לגבי זה, בתקווה שהם יבינו ;-;
ואת תמיד מוזמנת לפרוק אצלי 3>
אני מבינה אותך;-;
גם אם זה לא ממש אפשרי, וקשה ברמות, תנסי בכל זאת להתעלם מההערות שלהם..
תיקחי לך יום לעצמך
שקט
לבד כזה
עם ספר, או סדרה שאת אוהבת
לנקות את הראש
ואם את תרגישי מוכנה, תצאי לבית ספר
אם לא, אז תבקשי עזרה מההורים שלך לגבי זה, בתקווה שהם יבינו ;-;
ואת תמיד מוזמנת לפרוק אצלי 3>
אולי תנסי לשפר את המצב הנפשי שלך? תנסי פסיכולוג או משהו אחר, לא קל לתת לך עצה עם המידע שסיפקת, אבל אני מקווה שתנסי לטפל בזה בצורה מקצועית או כל צורה אחרת שתעזור לזה
גם אף אחד אחר שהגיב לא מכיר אותך אישית את ליטרלי אנונימית אבל כנראה שרצית רק תגובות טובות וש"ירימו לך" ולא ביקורתיות גם.
ולא ממש ניראלי שקראת את כל התגובה והיא בהחלט לא מיותרת וכן יש לי זכות להגיד אחרת כי אני אומרת את האמת.
ולא ממש ניראלי שקראת את כל התגובה והיא בהחלט לא מיותרת וכן יש לי זכות להגיד אחרת כי אני אומרת את האמת.
אנונימית
שואל השאלה:
ברור שלא מכירים אותי אישית כאן.
מותר לי לשתף רגשות כאן.
ולא לא רציתי תגובות טובות אני לא ילדה שמחפשת תגובות טובות וצומי.
כתבתי את זה נטו כי אולי מישהו יכול לעזור לי בזה. אני מעריכה את הניסון שלך לעזור וסליחה שהייתי גסת רוח :)
ברור שלא מכירים אותי אישית כאן.
מותר לי לשתף רגשות כאן.
ולא לא רציתי תגובות טובות אני לא ילדה שמחפשת תגובות טובות וצומי.
כתבתי את זה נטו כי אולי מישהו יכול לעזור לי בזה. אני מעריכה את הניסון שלך לעזור וסליחה שהייתי גסת רוח :)
אנונימית
שואל השאלה:
תהיה לי פסיכולוגית אני מקווה שבקרוב ממש, תודה :)
תהיה לי פסיכולוגית אני מקווה שבקרוב ממש, תודה :)
אנונימית
בוקר טוב ,קראתי את מה שרשמת וירדו לי דמעות בעיניים , גם עם לא הלכת 3 שבועות זה לא מצדיק להפוך אותך לשבר כלי ,
אני ממליצה לך :מוסיקה שאת אוהבת ולרקוד זה גם יעזור לך בהצלחה ומאחלת לך רק טוב בהצלחה והלוואי שהמצב שלך יהיה רק טוב
אני ממליצה לך :מוסיקה שאת אוהבת ולרקוד זה גם יעזור לך בהצלחה ומאחלת לך רק טוב בהצלחה והלוואי שהמצב שלך יהיה רק טוב
היי יקרה,
נשמע שעוברת עליך תקופה קשה, יתכן שחווית רגשות שלא הכרת רק יכולה לתאר לעצמי שאת מודאגת ואולי גם חסרת אונים למולם.
נראה שאת מרגישה לבד מול כולם, משערת שנפגעת מהתגובה של ההורים למצבךרק יכולה לתאר לעצמי עד כמה את מיואשת מהרגשות המשתלטים... עד שאת רק מסתגרת ועצובה יותר ויותר .. אולי זה כמו שיריון שאת עוטה על עצמך שיגן עלייך מפני הסערה שבחוץ.
אם הבנתי נכון, את כבר מוכנה לנסות טיפול מקצועי. ובודאי לא קל להמתין כל כך הרבה זמן. אפשר לנסות בינתיים לפנות למוקד התמיכה של השירות הפסיכולוגי חינוכי, בימים א'-ה' בין השעות 20:00-08:00 וביום ו' בין השעות 14:00-08:00, בטלפון 6552* שלוחה 5.
מעבר לכך, מזמינה אותך אלינו לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לשיחה אישית ואנונימית. אחד המתנדבים יהיה שם בשבילך, להקשיב לתמוך ולנסות לחשוב יחד מה עוד יכול לעזור לך להרגיש טוב יותר.
מוסיפה קישור לפודקסט "לא טוב לי" שאולי יעניין אותך: https://sahar.org.il/podcasts/
שולחת כוחות
מתנדבת סה"ר
נשמע שעוברת עליך תקופה קשה, יתכן שחווית רגשות שלא הכרת רק יכולה לתאר לעצמי שאת מודאגת ואולי גם חסרת אונים למולם.
נראה שאת מרגישה לבד מול כולם, משערת שנפגעת מהתגובה של ההורים למצבךרק יכולה לתאר לעצמי עד כמה את מיואשת מהרגשות המשתלטים... עד שאת רק מסתגרת ועצובה יותר ויותר .. אולי זה כמו שיריון שאת עוטה על עצמך שיגן עלייך מפני הסערה שבחוץ.
אם הבנתי נכון, את כבר מוכנה לנסות טיפול מקצועי. ובודאי לא קל להמתין כל כך הרבה זמן. אפשר לנסות בינתיים לפנות למוקד התמיכה של השירות הפסיכולוגי חינוכי, בימים א'-ה' בין השעות 20:00-08:00 וביום ו' בין השעות 14:00-08:00, בטלפון 6552* שלוחה 5.
מעבר לכך, מזמינה אותך אלינו לצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לשיחה אישית ואנונימית. אחד המתנדבים יהיה שם בשבילך, להקשיב לתמוך ולנסות לחשוב יחד מה עוד יכול לעזור לך להרגיש טוב יותר.
מוסיפה קישור לפודקסט "לא טוב לי" שאולי יעניין אותך: https://sahar.org.il/podcasts/
שולחת כוחות
מתנדבת סה"ר
שמעי, כל עוד את לא מטופלת במוסד כזה או אחר במשך תקופת הלימודים אי אפשר להגיד אני לא הולכת לבית ספר בגלל המצב הנפשי שלי.
זה לא אומר שהמצב הנפשי שלך מעולה אבל את כותבת שאת מרגישה בטוחה יותר בבית, מה זאת אומרת? את לא הולכת להילחם בבית ספר.
צאי מנקודת הנחה שהורים זה לא רק חיבוקים נשיקות ותמיכה זה גם קשיחות ואחריות כי אחרי זה באים אליהם אם את לא מגיעה מלא זמן ואז מה הם יגידו?
זה לא אומר שהמצב הנפשי שלך מעולה אבל את כותבת שאת מרגישה בטוחה יותר בבית, מה זאת אומרת? את לא הולכת להילחם בבית ספר.
צאי מנקודת הנחה שהורים זה לא רק חיבוקים נשיקות ותמיכה זה גם קשיחות ואחריות כי אחרי זה באים אליהם אם את לא מגיעה מלא זמן ואז מה הם יגידו?
אנונימית
שואל השאלה:
^את לא מכירה אותי אישית ואת לא יודעת מה קורה לי בחיים.
זאת לא הייתה הכוונה שלי "חיבוקים ונשיקות" יש הבדל בין צומת לב לבין תמיכה של הורים.
וברור שאפשר.
אין מצב רוח ודברים כאלה אז אני לא אלך בגלל זה, כנראה לא תביני אותי או מישהו יבין אותי.
ברגע שאני אתחיל טיפוליים פסיכולוגיים וארגיש שיש לי רצון ללכת לבית ספר אני אחזור.
אני מרגישה כרגע שלא בא לי לצאת מהבית לבית ספר נטו בגלל המצב הנפשי.
ואם את לא מכירה אותי אישית או את הסיפור חיים שלי / דברים שאני עוברת
לרוב כן באים אליהם נכון אבל הבית ספר יודע על המצב שלי אז הם כזה "איתי בזה"
יום טוב :)
^את לא מכירה אותי אישית ואת לא יודעת מה קורה לי בחיים.
זאת לא הייתה הכוונה שלי "חיבוקים ונשיקות" יש הבדל בין צומת לב לבין תמיכה של הורים.
וברור שאפשר.
אין מצב רוח ודברים כאלה אז אני לא אלך בגלל זה, כנראה לא תביני אותי או מישהו יבין אותי.
ברגע שאני אתחיל טיפוליים פסיכולוגיים וארגיש שיש לי רצון ללכת לבית ספר אני אחזור.
אני מרגישה כרגע שלא בא לי לצאת מהבית לבית ספר נטו בגלל המצב הנפשי.
ואם את לא מכירה אותי אישית או את הסיפור חיים שלי / דברים שאני עוברת
לרוב כן באים אליהם נכון אבל הבית ספר יודע על המצב שלי אז הם כזה "איתי בזה"
יום טוב :)
אנונימית
^^ הכל טוב
אנונימית