18 תשובות
זה לא אפשרי, אומר מניסיון
אנונימי
אני אף פעם לא הייתי טיפוס שהחזיק קשרים חברתיים.
והגעתי למקום עבודה בו היו כל כך הרבה אנשים נפלאים, מקבלים ופשוט מרהיבים והשגתי משם קשרים לכל החיים זה בטוח.
בסופו של דבר זה קורה, אם קרה לי אחרי כמעט בדידות שלמה של 21 שנה את תמצאי.
בטח, את יכולה להכנס למסגרות גם כבוגרת.
יש קבוצות לספורט ביחד יש קבוצות של הרבה דברים פשוט תחפשי

וגם בעבודות פוגשים מלא אנשים
כן
כן
וכן
אני לא יכולה בדיוק להסביר את זה אחלה יותר להביא דוגמאות... בעיקר כי אני עוד צעירה...
שואל השאלה:
אני בת 19 ובעבודה יש איתי עובד אחד שלא בדיוק מדבר ואני פחות כזאת אז אין חיבור

העניין הוא שבתיכון היו לי חרדות וחוסר ביטחון אז נמנעתי מקשרים
ועכשיו כבר לא ואני מרגישה מוכנה ממש אבל אני מרגישה שפספסתי את הרכבת

כי הנה אני במסגרת של עבודה ולא הלך
ואני מסגרת של לימוד משחק אבל כל הקבוצה שם מאזור המרכז ורק אני מגיעה מהצפון וזה כנראה התחום שאעסוק בו בחיים אז כל מה שקשור בזה כנראה יהיה במרכז ואני לא רואה את עצמי גרה במרכז בזמן הקרוב.. אוף
זה ממש מייאש
כי כמו שאמרתי גם אם יש חיבור ואני מתה כבר להכיר ולצאת אז את הצד השני זה פחות מעניין כי גם אין להם זמן אף פעם יש להם חיים וכולם ממש ממש עסוקים ואני לא עסוקה בכלל וזה מרגיז ממש
הפערים האלה
במה אחרים עסוקים כל כך?? יש להם את החברים שלהם כבר והם לא מחפשים להכיר
אז זה מרגיש שזה תמיד יהיה ככה
מי שאני לא אכיר ואפגוש כבר יהיו לו את החיים שלו

אמא שלי אומרת שהדבר היחיד שיוציא אותי מזה זה בן זוג אבל זה ממש אבל ממש לא בראש שלי
לא רוצה
אני רוצה חברות
למה זה כל כך קשה :/
אנונימית
שואל השאלה:
ותודה לכולם
אנונימית
זה אפשרי אבל את תהיי חייבת גם ליזום את זה...מדבר מהזדהות,מאמין בך.
שואל השאלה:
אני יוזמת, מנסה כמה שאפשר.. זה קשה להמשיך ליזום כשתמיד לצד השני יש חיים לא משנה מי זה
כולם תמיד עסוקים
אני אמשיך לנסות אבל אני מקווה שזה יקרה כבר מתישהו.. אולי גם אני צריכה להרפות קצת ולהפסיק לרדוף אחרי זה כל היום

ממש תודה ^
אנונימית
דברי איתי שנייה בפרטי
שואל השאלה:
הייתי שמחה אבל אני מעדיפה לא להיחשף
אנונימית
תשקיעי בעצמך,אין באמת ברירה אחרת וכשזה יבוא זה יבוא,את יכולה גם לנסןת להחליף עבודה למשהו שיש בו יותר קשרים חברתיים.
תמשיכי להציע אבל אל תרדפי,יהיה טוב.

ולא לדאוג אני לא חושף זהויות
שואל השאלה:
המקום שאני גרה בו הוא חור והאנשים פה לא בדיוק הסגנון שלי לצערי.. אז כרגע זה מה יש

חח ואני מאמינה לך אבל זאת שריטה שלי
זה גם לא שיודעים מי אני באמת לפי המשתמשת שלי אבל אני ככה, זה כמו לחשוף חולשה
אנונימית
תחפשי תחומי עניין מחוץ למקום שבו את גרה ויש שם אנשים,זה באמת יכול להיות מיליון דברים,גם גלישה(חדכ זה גם אחלה אופציה).
זה שיש לך סטיפס זה לא חולשה,הכל טוב,את לא צריכה להתבייש
שואל השאלה:
לא על הסטיפס, על זה שאני לבד
מרגישה חריגה ושישר זה גורם לאנשים לקפוץ למסקנות ולשפוט וכשמשהו כנראה לא בסדר אם זה המצב וזה מרתיע
אני באמת משתדלת למצוא תחומי עניין
אבל גם המקום שאני גרה כזה רחוק מהכל
אנונימית
אין מה לשפוט,באמת,אני באותו מצב ומבין למה את מרגישה ככה.
את יכולה לשלוח,אני לא שופט.
ניסית להתנדב איפשהו?
בדוק יהיה שם אנשים שאוהבים את מה שאת אוהבת כי שניכם התנדבתם לאותו דבר וגם בדרך כלל אלה אנשים מאוד חברותיים ככה שלא יהיה לך קשה ליצור שיחה או משהו בסגנון.
גם תרחיבי את החיים שלך ואת הסיפוק
שואל השאלה:
חשבתי על התנדבות אבל הראש שלי כל כך לא פנוי לזה עכשיו
פשוט טרדות כאלה תמידיות ואני יודעת שאם אלך אני לא אעשה את זה בכיף אז עדיף שלא כרגע
אנונימית
אז כנראה עדיף שלא למרות שתנסי אולי משהו של שעה בשבוע ואולי זה יפתח לך תיאבון לעוד,במצב שלך חשוב להתנסות כי זה פותח מלא שערים
אנחנו בעידן שאפשר להכיר חברים בכל מקום, את אחת החברות הכי טובות שלי הכרתי דרך הפייסבוק בכיתה ה (היום אני כבר בת 20 ואנחנו עדיין חברות), חברות אחרות הכרתי בלימודים ובצבא, בטוחה שגם בעבודה אפשר למצוא חברים אמיתיים