עשיתי ניסוי (בכל מני מקומות) וכתבתי את אותם הדברים כגבר וכאישה ... אך היחס היה שונה לחלוטין, מדוע זה כך לדעתכם?

כשאני כותבת בדיוק את אותם הדברים (ואפילו כשאני עושה זאת כגבר, אז בצורה פחות רהוטה ויפה) - היחס שונה לגמרי.
כגבר, אני זוכה ישר להערכה ואהבה מעל ומעבר. או מקסימום ביקורת מעודנת.
כשאני כותבת כאישה (את אותם הדברים בדיוק), אני זוכה לשנאה רבה וזלזול רב. וגם מיזוגניה.

למה גבר, גם הכסיל והטיפש ביותר, מקבל יותר הערכה מאשר אישה חכמה ורהוטה?



זה אפילו יותר קיצוני, גבר שלימדתי אותו את כל מה שהוא יודע פחות או יותר, מקבל הערכה רק כי הוא מחזיק בדעות שלי. ואני מקבלת רק שנאה.