10 תשובות
תנסי לארגן את הכל ביומן
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא יודעת לנהל יומן המצב שלי מזעזע אני אומרת לך נראה לי אני צריכה עזרה מקצועית :(
איכשהו אני יכולה לכתוב דברים ביומן במשך שבועיים וזהו, אני חוזרת למצב רגיל. אני צריכה גם לזכור איפה שמתי את היומן הזה ואני לא זוכרת לפעמים או שאני לא מספיקה לכתוב כי יש לי דברים אחרים על הראש.
אני לא יודעת לנהל יומן המצב שלי מזעזע אני אומרת לך נראה לי אני צריכה עזרה מקצועית :(
איכשהו אני יכולה לכתוב דברים ביומן במשך שבועיים וזהו, אני חוזרת למצב רגיל. אני צריכה גם לזכור איפה שמתי את היומן הזה ואני לא זוכרת לפעמים או שאני לא מספיקה לכתוב כי יש לי דברים אחרים על הראש.
אנונימית
תעשי לוח זמנים
שואל השאלה:
אבל איך? איך עושים את זה??
אבל איך? איך עושים את זה??
אנונימית
תסדרי לעצמך הזמן . כל יום תתלי במקום שקרוב לך לעיינים למשל ארון או קיר סדר יום למשל : ב12 את אוכלת ארוחת צהריים , 13:00 זמן חופשי , 14:00 זמן להכין שיעורי בית . ככה את תסדרי לעצמך מה לעשות כל פעם
יש אפליקציות היום. את מורידה לוח שנה וכותבת שם את המשימות שלך לפי שעה. יש גם ממש אפליקציות למטלות ואז את מסמנת עליהם x כשסיימת אותן.
כל מה שאת צריכה לעשות זה להיות מסודרת בטלפון. ולהיכנס כל שבוע ללוח כמה פעמים כדי להיות מוכנה למטלות האלה..
לי יש אפליקציה בשם: "לוח שנה עסקי"
אבל זה עובד עם כל לוח שנה.. תבחרי אחד עם אפשרות לצבעים במשימות ככה זה מסודר יותר.
וזהו. זה פותר את זה. וזה תמיד איתך, זמני בכל פעם וככה לא תאבדי אותו. :)
כל מה שאת צריכה לעשות זה להיות מסודרת בטלפון. ולהיכנס כל שבוע ללוח כמה פעמים כדי להיות מוכנה למטלות האלה..
לי יש אפליקציה בשם: "לוח שנה עסקי"
אבל זה עובד עם כל לוח שנה.. תבחרי אחד עם אפשרות לצבעים במשימות ככה זה מסודר יותר.
וזהו. זה פותר את זה. וזה תמיד איתך, זמני בכל פעם וככה לא תאבדי אותו. :)
שואל השאלה:
כן ואז הבעיה היא שבשעה 13:00 זה זמן לאכול ארוחת צהריים והמטבח מבולגן אז אני חייבת לסדר אותו (קשה לי לאכול כשיש מלא בלאגן בעיניים), ואם אני ממש נכנסת לזה אז אני מסדרת שעתיים. אוקיי, ארוחת צהריים בשעה 15:00. בסדר. רגע, אין שום דבר מוכן במקרר. טוב, צריך להכין משהו. עומדת עשר דקות מול המקרר עד שאני מחליטה לטגן שניצלים. צריכה לשים לב שלא ישרפו.
קיצר 15:30 יושבת להכין שיעורים. עכשיו צריך למצוא את המחברות, לזכור מה בכלל אני אמורה לעשות, ללכת להביא את השעון חול מהחדר ואז בדרך אני רואה דברים שאינם נמצאים איפה שהם אמורים להיות (בגללי), אוקיי, דווקא הפעם הזאת אני *לא* אתעלם מהם כמו שאני עושה במשך 99% מהפעמים, נתקעת במצב שבו אני שוב מסדרת דברים. למה? לא יודעת. בשלב מסוים אני נזכרת או שמזכירים לי שיש לי עבודות להכין. בסדר, שתי דקות להיכנס לפוקוס. יושבת עם המחשב בפינת אוכל ושעון חול (בצבע ורוד, איך לא). עכשיו אני יושבת ככה בערך חצי שעה-שעה. אחרי זה אני לא יכולה יותר להתרכז. אני מאבדת את זה. אם אני מכריחה את עצמי אני יושבת על עבודה שעתיים, אבל זה לגמרי ממוטט אותי ברמה שהדבר היחיד שאני יכולה לעשות אחר כך זה לבהות בתקרה.. וזהו. כמובן שזה תלוי אם זה משהו מעניין/ לא מעניין, שלא לדבר על זה שיש מצבים שבהם אני קמה כל שתי דקות מהכיסא והולכת לכל מיני מקומות בבית או סתם מתחילה שוב לסדר חפצים שמפוזרים בכל פינה... דרך אגב אני חייבת שיהיה לי מצב רוח באותו רגע לעשות משהו. קשה לי "להכריח" את עצמי. אם יש לי מצב רוח בשעה 14:00 לדוגמה להכין שיעורים (בימים שאני לא לומדת), וחברה שלי מתקשרת אליי וצריכה עזרה וחופרת לי שעה על משהו, יכול להיות שאחרי השיחה אני לא אהיה במצב רוח מתאים להכין שיעורים, כאילו זה לא יבוא לי בקלות ואני אצטרך להכריח את עצמי. בגלל זה אני גם לפעמים עושה משימות שהן חשובות אבל הן לא הכי דחופות רק כי אני מפחדת שאחרי זה אני אולי לא אעשה אותם
היום דווקא היה בסדר אני חושבת.
וואו חפרתי.
כן ואז הבעיה היא שבשעה 13:00 זה זמן לאכול ארוחת צהריים והמטבח מבולגן אז אני חייבת לסדר אותו (קשה לי לאכול כשיש מלא בלאגן בעיניים), ואם אני ממש נכנסת לזה אז אני מסדרת שעתיים. אוקיי, ארוחת צהריים בשעה 15:00. בסדר. רגע, אין שום דבר מוכן במקרר. טוב, צריך להכין משהו. עומדת עשר דקות מול המקרר עד שאני מחליטה לטגן שניצלים. צריכה לשים לב שלא ישרפו.
קיצר 15:30 יושבת להכין שיעורים. עכשיו צריך למצוא את המחברות, לזכור מה בכלל אני אמורה לעשות, ללכת להביא את השעון חול מהחדר ואז בדרך אני רואה דברים שאינם נמצאים איפה שהם אמורים להיות (בגללי), אוקיי, דווקא הפעם הזאת אני *לא* אתעלם מהם כמו שאני עושה במשך 99% מהפעמים, נתקעת במצב שבו אני שוב מסדרת דברים. למה? לא יודעת. בשלב מסוים אני נזכרת או שמזכירים לי שיש לי עבודות להכין. בסדר, שתי דקות להיכנס לפוקוס. יושבת עם המחשב בפינת אוכל ושעון חול (בצבע ורוד, איך לא). עכשיו אני יושבת ככה בערך חצי שעה-שעה. אחרי זה אני לא יכולה יותר להתרכז. אני מאבדת את זה. אם אני מכריחה את עצמי אני יושבת על עבודה שעתיים, אבל זה לגמרי ממוטט אותי ברמה שהדבר היחיד שאני יכולה לעשות אחר כך זה לבהות בתקרה.. וזהו. כמובן שזה תלוי אם זה משהו מעניין/ לא מעניין, שלא לדבר על זה שיש מצבים שבהם אני קמה כל שתי דקות מהכיסא והולכת לכל מיני מקומות בבית או סתם מתחילה שוב לסדר חפצים שמפוזרים בכל פינה... דרך אגב אני חייבת שיהיה לי מצב רוח באותו רגע לעשות משהו. קשה לי "להכריח" את עצמי. אם יש לי מצב רוח בשעה 14:00 לדוגמה להכין שיעורים (בימים שאני לא לומדת), וחברה שלי מתקשרת אליי וצריכה עזרה וחופרת לי שעה על משהו, יכול להיות שאחרי השיחה אני לא אהיה במצב רוח מתאים להכין שיעורים, כאילו זה לא יבוא לי בקלות ואני אצטרך להכריח את עצמי. בגלל זה אני גם לפעמים עושה משימות שהן חשובות אבל הן לא הכי דחופות רק כי אני מפחדת שאחרי זה אני אולי לא אעשה אותם
היום דווקא היה בסדר אני חושבת.
וואו חפרתי.
אנונימית
מבינה אותך. הייתי גם כזאת עד השירות הלאומי שעשיתי.. ברגע שיש עלייך הרבה לחץ ואת כבר לא במקום נוחות כמו בית אז את לומדת להיות יותר מאורגנת.. במילים אחרות החיים גורמים לנו להתפתח כמו בכל דבר. כנראה שהלוח עדיפות שלך הוא החשוב כרגע. לדוגמא.
מה אם היית מכינה אוכל או מקפיאה אוכל אחרי שפעם אחת הכנת אוכל שאת ממש אוהבת.. ואז שמרת. לוקחת את האוכל איתך לבחוץ לאכול (רק לא בחורף) כי את מעדיפה לא לאכול מול בלאגן או פשוט לאכול מול אחים/חברים ואז פחות שמים לב לבלאגן שמסביב..
לסדר את החדר בשבת או בשישי.. כשיש לך הרבה זמן פנוי.. ולא להתעצל.. כי אז פשוט זה ידחה לשבוע אחרי.. אם יש עלייך הרבה לחץ.
וממש כמו שהצגתי את זה, ככה תעשי בכל דבר בנוגע ליום שלך..
דברים שאת יודעת שאת יכולה לעשות בזמן אחר תעשי בזמן אחר, דברים שאת יכולה לייעל לעצמך תעשי את זה כמו עם האוכל... במקרה הכי גרוע תעשי תורנות עם אחים/חברות (אם את בדירת שירות או שכירות איתן) ואז פעם הן מכינות ופעם את.. וככה יש יותר זמן..
פשוט להתגמש עם הדברים, למהר כשיש לחץ. ובאמת לקום ולעשות ולא לדחות דברים... אני מהטיפוסים של הרגע האחרון.. ממש לא ממליצה להיות שם ://
מה אם היית מכינה אוכל או מקפיאה אוכל אחרי שפעם אחת הכנת אוכל שאת ממש אוהבת.. ואז שמרת. לוקחת את האוכל איתך לבחוץ לאכול (רק לא בחורף) כי את מעדיפה לא לאכול מול בלאגן או פשוט לאכול מול אחים/חברים ואז פחות שמים לב לבלאגן שמסביב..
לסדר את החדר בשבת או בשישי.. כשיש לך הרבה זמן פנוי.. ולא להתעצל.. כי אז פשוט זה ידחה לשבוע אחרי.. אם יש עלייך הרבה לחץ.
וממש כמו שהצגתי את זה, ככה תעשי בכל דבר בנוגע ליום שלך..
דברים שאת יודעת שאת יכולה לעשות בזמן אחר תעשי בזמן אחר, דברים שאת יכולה לייעל לעצמך תעשי את זה כמו עם האוכל... במקרה הכי גרוע תעשי תורנות עם אחים/חברות (אם את בדירת שירות או שכירות איתן) ואז פעם הן מכינות ופעם את.. וככה יש יותר זמן..
פשוט להתגמש עם הדברים, למהר כשיש לחץ. ובאמת לקום ולעשות ולא לדחות דברים... אני מהטיפוסים של הרגע האחרון.. ממש לא ממליצה להיות שם ://
שואל השאלה:
מעניין, אבל אני צריכה בכלל לזכור להקפיא את האוכל ואני לבד בבית ואני גם אחרי צבא..
בדרך כלל אני באמת מסדרת את החדר בשישי שבת אבל לפעמים המצב ממש דורש התייחסות מיידית..
מעניין, אבל אני צריכה בכלל לזכור להקפיא את האוכל ואני לבד בבית ואני גם אחרי צבא..
בדרך כלל אני באמת מסדרת את החדר בשישי שבת אבל לפעמים המצב ממש דורש התייחסות מיידית..
אנונימית
אני מבינה. אני עושה את זה בלילה אחרי שכבר סיימתי עם כל העיניים ואם אני צריכה אני כותבת לי משימות או איפה שמתי מה כדי שלא אשכח.
כי זה באמת אחר כך לוקח לך גם זמן יקר וגם את העצבים שעוד נשארו למשימות שאת צריכה...
אם יש לך שותפה או משהו תראי איך היא מסדרת את העיניים שלה זה עוזר ללמוד התנהגות ארגונית.
יש אנשים שממש הולכים לסדנאות שתעבירות שיעורים על זה. ואיך לייעל את הזמן.
כי זה באמת אחר כך לוקח לך גם זמן יקר וגם את העצבים שעוד נשארו למשימות שאת צריכה...
אם יש לך שותפה או משהו תראי איך היא מסדרת את העיניים שלה זה עוזר ללמוד התנהגות ארגונית.
יש אנשים שממש הולכים לסדנאות שתעבירות שיעורים על זה. ואיך לייעל את הזמן.
באותו הנושא: