9 תשובות
כי הפלה מלאכותית זה רצח.
זה כואב לתינוק, וזה נעשה בצורות נורא נורא אכזריות עדיף שלא אפרט רק אגיד שאפילו בשואה לא עשו לנו את מה שהאם עושה לעובר שלה.
זה כואב לתינוק, וזה נעשה בצורות נורא נורא אכזריות עדיף שלא אפרט רק אגיד שאפילו בשואה לא עשו לנו את מה שהאם עושה לעובר שלה.
אני יודעת מה זה הפלה כבר שנים ועדיין לא מצאתי. מה שכן, אני מאוד אתנגד למקומות שעושים הפלה לא בטוחה, זה יכול להיות מסוכן.
הפלה הורגת בן אדם.
אנונימית
הכי בכנות, אין. אפילו לאמירה שזה "רצח" אין שום ביסוס מבחינה ביולוגית. הטיעון היחידי של מתנגדי הפלות מתבסס על אמירות של רבנים שלא מבינים בכלל מה זה הפלות, ולא יודעים מה קורה ברחם או מה מגדיר בן אדם חי. הם סתם מנסים לכפות את סט האמונות הפרטי שלהם על אנשים אחרים.
המלצה ממני: אם יש לך אפשרות, תחליפי לטיעון בעד הפלות ולא נגד (כי באמת שלא חסר טיעונים בעד). אבל אם אין לך אפשרות כזו, אז תגידי שזה נגד ההלכה (כי זה ה"טיעון" היחיד, אחרי הכל).
המלצה ממני: אם יש לך אפשרות, תחליפי לטיעון בעד הפלות ולא נגד (כי באמת שלא חסר טיעונים בעד). אבל אם אין לך אפשרות כזו, אז תגידי שזה נגד ההלכה (כי זה ה"טיעון" היחיד, אחרי הכל).
יש לזה בסיס ביולוגיה- חיים מתחילים בהפריה
ואין קשר בין הפלות לדת.
יש גם חילוניים ואתאיסטים שמתנגדים להפלות
ואין קשר בין הפלות לדת.
יש גם חילוניים ואתאיסטים שמתנגדים להפלות
אנונימית
^זה כמו שיש חילונים ואתאיסטים שהם הומופובים. נכון, את צודקת, זה קיים. אבל בואי, הם מעטים, אין הרבה כאלו. רוב ההתנגדות להפלות, להט"ב או כל דבר אחר בסגנון, באה נטו מתוך מניעי דת. היה גם סקר מקיף שנערך בארה"ב, והוא מצא קשר ישיר בין מגזר והשתייכות דתית לבין דעות שמרניות. כלומר, *לרוב* (לא תמיד), לדתיים היו דעות יותר שמרניות בהשוואה לחילונים, ופחות פרוגרסיביות וליברליות. ככה שלא סתם רוב מתנגדי ההפלות קרובים לדת.
ולא, אין לזה בסיס ביולוגי.
המדע לא מגדיר מיוזה/ביצית מופרית/וואטבר - גוש תאים בלי פעילות מוחית ולב פועם, שנחשב לטפיל בגוף של האם - בתור בן אדם חי כמוני וכמוך. ככה שהפלה ממש לא נחשבת לרצח מבחינה ביולוגית.
ולא, אין לזה בסיס ביולוגי.
המדע לא מגדיר מיוזה/ביצית מופרית/וואטבר - גוש תאים בלי פעילות מוחית ולב פועם, שנחשב לטפיל בגוף של האם - בתור בן אדם חי כמוני וכמוך. ככה שהפלה ממש לא נחשבת לרצח מבחינה ביולוגית.
"גוש תאים" - גם אתה גוש תאים..
"בלי פעילות מוחית ולב פועם"- גם אם אין לו זה לא אומר שהוא לא חי, אבל רוב ההפלות קורות אחרי שלעובר יש פעילות מוחית ולב פועם.
לא ממזמן יצא חוק בטקסס שאוסר על נשים לעשות הפלות אחרי שלעובר יש לב פועם, החוק הזה מונע את רוב ההפלות
טפיל"
עובר אינו תואם להגדרה הביולוגית של טפיל.
כדי להבין את הקשר בין האם לעובר, אנחנו צריכים להסתכל על סוגים שונים של סימביוזה. ישנם שלושה סוגים של סימביוזה: , קומנסליזם, הדדיות טְפִילוּת , בקומנסליזם רק מין אחד מרוויח ואילו השני לא נפגע ולא מועיל,
בהדדיות, שני בני הזוג מרוויחים. בטפילות, אורגניזם אחד מרוויח ואילו השני סובל מנזק.
לקרוא לעוברים טפילים זה חוסר הבנה מדעית.
יש הרבה דברים בקשר הזה שמראים שהוא לא טפילי. הדדיות תהיה צורת הסימביוזה הקיימת בין האם
לעובר.
ראשית, העובר הוא אותו סוג של אורגניזם כמו האם. טפילים הם אורגניזמים שונים הנצמדים למין אחר וגורמים לו נזק.
27 בנובמבר 2021
שנית, טפילים אינם נמצאים היכן שהם שייכים, אך העובר נמצא בדיוק במקום בו הוא אמור להיות.
השינויים הטבעיים המתרחשים בגוף האישה כדי לפנות מקום לאדם הקטן החדש הזה אינם פוגעים בגופה. למרות שעשויים להיות אתגרים בהריון, הם בשום אופן לא ניתנים להשוואה לגיטימית לנזק ולנזק שגורם טפיל לאורגניזם אחר.
21:05
שלישית, נשים מסוגלות לקבל יתרונות בריאותיים מהשינויים הטבעיים, הזמניים המתרחשים בגופה.
הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית של אמריקה פרסמו בשנת 2016 מחקר על הקשר בין העובר לאם והקצאת המשאבים שקבע "הצלחת הריון ובריאות לכל החיים תלויות באינטראקציה שיתופית בין האם לבין העובר בהקצאת משאבים.
זה ניכר באופן שבו האם ומערכת החיסון של הילד המתפתחת פועלות. במשך שנים רבות, חשבו שנשים בהריון דיכאו את תפקוד מערכת החיסון, אך מאמר סקירה שפורסם על ידי obgyn המתמחה באימונולוגיה רביית דן כיצד נקודת מבט מתוארכת זו אינה נכונה מבחינה מדעית.
"לכן, ראוי להתייחס להריון כאל מצב חיסוני ייחודי המווסת, אך אינו מדוכא... לכן, הריון לא אמור לרמוז על רגישות רבה יותר למחלות זיהומיות, במקום זאת יש אפנון של מערכת החיסון שמובילה לתגובות שונות בהתאם לא רק על המיקרואורגניזמים, אלא על שלבי ההריון".
בנוסף, ידוע כי תאי גזע עובריים נוסעים לאתרים של נזק או פציעה אצל האם, ואמהות עם לב מוחלש, למשל, מקבלות תאי גזע עובריים הנוסעים לליבם והופכים לתאי לב, ומסייעים בחיזוק לב האם.
לעומת זאת, ההיצמדות הטפילית לאורגניזם אחר אינה עוזרת למארח ואין שיתוף הדדי ביתרונות.
לבסוף, מערכת היחסים של היולדת לאם היא מערכת יחסים בריאה, מועילה וטבעי. זה לא נכון לגבי מערכת יחסים טפילית.
עוברים הם לא טפילים. הם בני אדם יחודיים שיש להם זכות לחיים. לקרוא לעובר טפיל זה לא מדויק, משפיל ובלתי אנושי.
"בלי פעילות מוחית ולב פועם"- גם אם אין לו זה לא אומר שהוא לא חי, אבל רוב ההפלות קורות אחרי שלעובר יש פעילות מוחית ולב פועם.
לא ממזמן יצא חוק בטקסס שאוסר על נשים לעשות הפלות אחרי שלעובר יש לב פועם, החוק הזה מונע את רוב ההפלות
טפיל"
עובר אינו תואם להגדרה הביולוגית של טפיל.
כדי להבין את הקשר בין האם לעובר, אנחנו צריכים להסתכל על סוגים שונים של סימביוזה. ישנם שלושה סוגים של סימביוזה: , קומנסליזם, הדדיות טְפִילוּת , בקומנסליזם רק מין אחד מרוויח ואילו השני לא נפגע ולא מועיל,
בהדדיות, שני בני הזוג מרוויחים. בטפילות, אורגניזם אחד מרוויח ואילו השני סובל מנזק.
לקרוא לעוברים טפילים זה חוסר הבנה מדעית.
יש הרבה דברים בקשר הזה שמראים שהוא לא טפילי. הדדיות תהיה צורת הסימביוזה הקיימת בין האם
לעובר.
ראשית, העובר הוא אותו סוג של אורגניזם כמו האם. טפילים הם אורגניזמים שונים הנצמדים למין אחר וגורמים לו נזק.
27 בנובמבר 2021
שנית, טפילים אינם נמצאים היכן שהם שייכים, אך העובר נמצא בדיוק במקום בו הוא אמור להיות.
השינויים הטבעיים המתרחשים בגוף האישה כדי לפנות מקום לאדם הקטן החדש הזה אינם פוגעים בגופה. למרות שעשויים להיות אתגרים בהריון, הם בשום אופן לא ניתנים להשוואה לגיטימית לנזק ולנזק שגורם טפיל לאורגניזם אחר.
21:05
שלישית, נשים מסוגלות לקבל יתרונות בריאותיים מהשינויים הטבעיים, הזמניים המתרחשים בגופה.
הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית של אמריקה פרסמו בשנת 2016 מחקר על הקשר בין העובר לאם והקצאת המשאבים שקבע "הצלחת הריון ובריאות לכל החיים תלויות באינטראקציה שיתופית בין האם לבין העובר בהקצאת משאבים.
זה ניכר באופן שבו האם ומערכת החיסון של הילד המתפתחת פועלות. במשך שנים רבות, חשבו שנשים בהריון דיכאו את תפקוד מערכת החיסון, אך מאמר סקירה שפורסם על ידי obgyn המתמחה באימונולוגיה רביית דן כיצד נקודת מבט מתוארכת זו אינה נכונה מבחינה מדעית.
"לכן, ראוי להתייחס להריון כאל מצב חיסוני ייחודי המווסת, אך אינו מדוכא... לכן, הריון לא אמור לרמוז על רגישות רבה יותר למחלות זיהומיות, במקום זאת יש אפנון של מערכת החיסון שמובילה לתגובות שונות בהתאם לא רק על המיקרואורגניזמים, אלא על שלבי ההריון".
בנוסף, ידוע כי תאי גזע עובריים נוסעים לאתרים של נזק או פציעה אצל האם, ואמהות עם לב מוחלש, למשל, מקבלות תאי גזע עובריים הנוסעים לליבם והופכים לתאי לב, ומסייעים בחיזוק לב האם.
לעומת זאת, ההיצמדות הטפילית לאורגניזם אחר אינה עוזרת למארח ואין שיתוף הדדי ביתרונות.
לבסוף, מערכת היחסים של היולדת לאם היא מערכת יחסים בריאה, מועילה וטבעי. זה לא נכון לגבי מערכת יחסים טפילית.
עוברים הם לא טפילים. הם בני אדם יחודיים שיש להם זכות לחיים. לקרוא לעובר טפיל זה לא מדויק, משפיל ובלתי אנושי.
אנונימית
עובר הוא לא מיוזה
מיוזה היא לפני ההפריה
מיוזה מייצרת גמטות על ידי הפחתת מספר הכרומוזומים בחצי.
לאחר המיוזה, תאי הביצית נשערים עם חצי ממספר הכרומוזומים, ולאחר המיוזה, תאי הזרע מגיעים גם עם חצי אחר תואם.
אז המספר המלא משוחזר ברגע שתא הזרע ותא הביצית מתחברים (הפריה).
אז מיוזה מייצרת גמטות (תאי מין), שלכל אחד מהם מחצית ממספר הכרומוזומים המלא.
ואז תא הביצית ותא הזרע מתאחדים (הפריה), ומייצרים זיגוטה עם המספר המלא של הכרומוזומים.
מיוזה היא לפני ההפריה
מיוזה מייצרת גמטות על ידי הפחתת מספר הכרומוזומים בחצי.
לאחר המיוזה, תאי הביצית נשערים עם חצי ממספר הכרומוזומים, ולאחר המיוזה, תאי הזרע מגיעים גם עם חצי אחר תואם.
אז המספר המלא משוחזר ברגע שתא הזרע ותא הביצית מתחברים (הפריה).
אז מיוזה מייצרת גמטות (תאי מין), שלכל אחד מהם מחצית ממספר הכרומוזומים המלא.
ואז תא הביצית ותא הזרע מתאחדים (הפריה), ומייצרים זיגוטה עם המספר המלא של הכרומוזומים.
אנונימית
וואו אנונימית את הכי חכמה שאני מכירה באתר הזה נראלי! את וואו מהלך שאפו לך יא צדיקה!! 3>
באותו הנושא: