שאלה לדתיים/מאמינים:

לא חושבת שהייתי אם לא המשפחה שלי וכן סוג של התרחקתי אבל לא לגמרי

אני מאמינה
ואם הייתי נולדת למשפחה שלא מאמינה כן הייתי בודקת את עניין הדת.
ולא ניסיתי להתרחק מהדת אף פעם

כן
ולא בדקתי, פשוט התרחקתי והפסקתי לעשות גם את המעט שכן הייתי עושה
אבל התחלתי יותר לשמור

כן מכיוון שאני בחור סקרן עם ראש פתוח

אבל אני עדיין לא מתפלל כל יום ולא מברך ברכה אחרונה (ראשונה כן) ומה שכן, אני אוכל רק מכשרויות מהודרות ויש חומרות שאני מרגיש שהן חובה אז אני עושה אותן

כן :)
ולא.
אני מרגישה בשלמות של 100% שאני במקום הנכון :)

כן, הייתי מנסה לבדוק את עיניין הדת.
לא בדקתי אם כדאי להתרחק, אני מאמינה באמונה שלמה.

לא הייתי מנסה לבדוק את ענין הדת וזה למה אני כל כך מלאת תודה שנולדתי למשפחה דתיה, כמובן שהרבה פעמים חשבתי על האם זה אמיתי וזה השאיר אותי ערה אבל זה אף פעם לא באמת הייה אופציה. גם אם איכשהו ה' לא קיים אני יודעת שאלו חיים הרבה יותר טובים משיכלו להיות לי כנערה חילונית.

כן אני חוקרת הכל מהכל

לא חושבת שהייתי מנסה יותר מדי להיכנס לזה לעומק אם הייתי לומדת בבית ספר לא תורני.
אבל בטוח הייתי מבינה על זה מאנשים שהייתי שומעת את הדעות שלהם.
אני לא לגמרי יודעת אם הייתי מתעניינת
אולי רק בנושא ספציפי שהדת מעבירה עליו חוות דעת. בכללי לא נראלי שהייתי נכנסת לזה.
עניתי על זה בתור דת"לשית, אני מקווה שזה בסדר.

ולשאלה השנייה, כן. אבל זה נשמע לי הרבה פעמים ריק..
לא כי אני שטופת מוח או משהו. כבר אמרתי שאני דת"לשית, אני פשוט מרגישה שיש משמעות לחיים והדת הרבה פעמים מסכמת הכל יפה. לא בכל נושא כמובן. אבל יש לה הסתכלות מעניינת על החיים וחלק מהם אני גיבשתי לחיי.

בתור אחת שהייתה גם פה וגם שם
עדיף ללכת לפי התורה
וכשבודקים לבדוק בלי דעות קדומות ובצורה אובייקטיבית

להכין את עצמך מראש שיכול שהרבה ממה שגדלת עליו לא היה נכון
לבוא עם ראש פתוח ובלי פחד זה הכי חשוב
כי כשמקבלים החלטות מרגש
לרוב לא נגמר טוב

אף פעם לא רציתי להתרחק מהדת כי אני יודעת שזו האמת.
ואני נולדתי למשפחה חילונית אז...

כן הייתי בודקת
כי כמו שלפני שנתיים הייתה תקופה שלא עשיתי כלום כמעט (אני מבית מסורתי) ואז התחזקתי.
אז כן אני מאמינה שהייתי בודקת.

שואל השאלה:
תודה לכל מי שעונה אני אוהב לשמוע חוויות של אנשים אחרים. הייתי נותן פה פרחים לכולם אם היה אפשר

א. אם לא הייתי דתיה, רוב הסיכויים שלא הייתי מודעת לדת,
ב. בגיל מסוים ניסיתי להבין למה אני דתיה, ומצאתי לי את ההוכחות לזה שה' באמת קיים, אז מבחירה

אם הייתי נולד חילוני אני בספק שהייתי בודק.
וכן, בדקתי.

לא כי אם היתי נולדת למשפחה לא מאמינה לא הייתי מאמינה ו זה לא היה מעניין אותי...

בחיים לא נולדתי למשפחה לא מאמינה אז אין לי מושג.

כן אני בדקתי ועכשיו אני אתאיסט

לגבי השאלה הראשונה, אני חושבת שכן, הייתי מתעניינת בנושא הדת, לא יודעת אם מתחילה לשמור אבל אני חושבת שאני ילדה סקרנית אז אני חושבת שהייתי בודקת את התחום ואם זה היה מעניין אותי, כנראה שהייתי מתחילה להאמין.
לגבי השאלה השנייה, לא, לא בדקתי, ההיפך הוא הנכון, אני רוצה להתחזק:)

בקשר לשאלה הראשונה אני באמת לא יודע אם הייתי מגיע לדת, כי מן הסתם לא הייתי מי שאני.

אבל אישית אני בדקתי עם לצאת מהדת ואפילו חשבתי לעשות את למשך כמה זמן, אבל קיבלתי נקודת מבט על החיים שלי ולמה אני עושה את מה שאני עושה.

והבנתי שזה פשוט כי מתחשק לי לפרוק הכול ולהתחמק מהאחריות, אבל הבנתי שאת המשפחה העתידית שלי הייתי רוצה לגדל כדתי בגלל כול היופי שיש בדת והערכים הנפלאים, אז התאמתי את עצמי לרצון האמיתי שלי.

ערב נפלא לכולם!

כן, אני מאמין לא בגלל החינוך, אלא בגלל הבנה השכלית שהעולם מחייב את מי שברא אותו.

ולא הייתי בודק האם כדאי לי להתחרק מהדת, אלא לבדוק את ההפך (נולנדתי למשפחה לא דתייה, ואני כן).

כן על 2 השאלות. אני סקרנית, אז מאמינה שהייתי בודקת דרכים אחרות. ובדקתי מהמקום שאני נמצאת בו הרבה דברים אחרים, המסקנה הסופית היא שאני נשארת כמו שאני, אם זה מעניין.

כן
וכן