לעשות אבחון ולהתחיל לקחת ריטלין? אני מפוזרת מדי ואני לא אגיע לשום מקום בחיים בגלל זה.

שואל השאלה:
כי אני חסרת ריכוז ואני מפוזרת

למה ככה

הסיבה שלא תגיעי לשום מקם בחיים היא בגלל מחשבות כאלה. לריטלין יש התרונות וחסרונות אבל הוא לא כדור להצלחה.

שואל השאלה:
wild animal זה קצת מזלזל כאילו לא הכל נמצא רק בתוך הראש

סליחה לא התכוונתי לזלזל. מה שהתכוונתי להגיד זה שלפעמים חושבים שריטלין זה כדור קסם ושברגע שלוקחים אותו מצליחים בלימודים והכל קסום. ריטלין גם לא עוזר להיות מסודר, הוא עוזר להיות מרוכז ויש לו גם תופעות לוואי כמו חוסר תאבון, קושי לישון, חרדות...
אני לא יודע בת כמה את אבל אהמר שאת באיזור החטיבה/תיכון. דעתי האישית היא שאם שרדת עד עכשיו בלי ריטלין, הייתי מנסה לא להתחיל לקחת אלא פשוט לא לוותר לעצמך.

שואל השאלה:
תודה רבה על התשובה המפורטת אני בעצמי מפחדת לקחת כדורים. בגלל זה סירבתי ללכת לאבחון בתיכון כשאימא רצתה שאלך כי פחדתי שיגלו ויכריחו אותי לקחת כדורים..

הפחד באמת מובן. אני אובחנתי רק בכיתה ט מיוזמה שלי כי הרגשתי שמשהו לא כשורה, ולקחה לי כמעט שנה עד שהתחלתי עם כדורים.
כדורים זה מרתיע כי זה משפיע על המוח ולא באמת מכירים את זה עד הסוף כי אף אחד מאיתנו לא למד באקדמיה נוירולוגיה. על אחת כמה וכמה עם הדברים המפחידים שמספרים על זה באינטרנט ותופעות הלוואי הנדירות אבל החמורות. באמת מבינה את הפחד.
אבל תראי, אני מבינה שקשה לך, אני גם די בטוחה ששאלת את השאלה הזו לפחות פעמיים ביממה האחרונה אז אני מניחה שזה חשוב לך ומקשה עלייך ביום יום.
אז אחד, אני לא יודעת מה היה לך בתיכון, אבל אף אחד לא יכריח אותך לקחת כדורים. לא משנה מה יהיו תוצאות האבחון, אין לאף אחד את ההרשאה החוקית להכריח אותך לנטול כדורים. אם את לא תרצי זה לא יקרה, את ממש יכולה להיות רגועה מהבחינה הזו אם זה עדיין מרתיע אותך.
ודבר שני, את ממש לא חייבת לטפל עם כדורים בקשב וריכוז. את בגיל מכללה, זה אומר שהצלחת להתמודד עם זה עד עכשיו במידה וזה קיים. יש הרבה דרכים אחרות להתמודד עם קשב וריכוז שהוא לא ממש חמור שהן לא כדורים. אחת מפורסמת זו למידת אסטרטגיות למידה. יש את זה בעיקר לילדים, אבל אני בטוחה שאם תחפשי מספיק תמצאי משהו שמתאים לגילך. גם nlp שיטה מאוד יעילה לטיפול קשב וריכוז, ואני מופתעת שלא כתבתי את זה בתשובה הקודמת. nlp בכללי זה דבר מומלץ בעיניי, אבל זה יכול לעזור במיוחד עם קשב וריכוז מהבחינה של פיתוח כישורים, שיפור במיקוד, ופיתוח הרגליים עקביים.
יש גם ארומתרפיה, שזה טיפול עם שמנים ארומתיים שמרגיעים את מערכת העצבים.
באמת, יש הרבה גישות לגבי איך כדאי לטפל בקשב וריכוז וזה ממש לא מסתכם בארבעה סוגי כדורים.
לכן אני באמת ממליצה לך להתאבחן כי עושה רושם שזה מעסיק אותך, ובאמת קיים סיכוי טוב שיש לך. גם תקבלי שקט נפשי, ויכול להיות שאחרי כמה חודשים תודות לאבחון תמצאי את השיטה שמצילה אותך ותשנה לך את אורח החיים. אין לך מה להפסיד.

ואגב אם את בוחרת ללכת לאבחון, תגדירי לך מראש את מטרת האבחון. למשל אם תתאבחני אצל פסיכולוג ותרצי טיפול תרופתי הוא לא יוכל להעניק לך מרשם ותצטרכי לחכות בתור לנוירולוג או פסיכיאטר, וזה תור ארוך, מניסיון. הרפואה היועצת בישראל בבעיה כבר שנים.
אם אין לך כוונה להתחיל עם טיפול תרופתי אלא עם nlp למשל, אז להתאבחן אצל פסיכולוג תהיה ההחלטה הנכונה.
יש גם סוגים של אבחונים, דידקטי, פסיכודידקטי, נוירופסיכולוגי..
לפי הבעיות שהצגת, אם יש לך את האפשרות הכלכלית הייתי ממליצה לך לגשת לפסיכודידקטי ולא לדידקטי.
בהצלחה יקירה

הדרך הקלה והמסוכנת - לקחת כדור (סם) ולקוות שהוא יציל אותך (תקראי את תופעות הלוואי...) הדרך המתגמלת באמת - להשתמש בכוח רצון ומשמעת עצמית כדי לנצח בזכות מי שאת. תבחרי. בהצלחה!!

^יש טיפולים רבים אחרים שגם הם יכולים לעזור להתמודדות עם קשב וריכוז, זה בהחלט נכון. וויסות רגשי, קשרים בינאישיים, מוטיבציה, את כל התסמינים האלו אפשר לשפר ללא כדורים. גם קשב וריכוז עצמו בזמן למידה אפשר לשפר בדרך שהיא לא כדור. בין אם שמנים, פרחי באך, אסטרטגיות למידה, מיינדפולנס ועוד המון.
אבל כאשר הדבר יבוא באופן טבעי לאדם ללא הפרעת קשב וריכוז, מאדם שיש לו, תידרש כמות של השקעה, משאבים מוטיבציה ומאמץ. וזה לא משהו שכולם יכולים לספק, לפעמים בגלל מחסור בזמן לעבוד על הדברים האלו, לפעמים מצוקה כלכלית, לפעמים מצב נפשי רעוע שלא מאפשר השקעה ברמה המנטלית, לפעמים אדם יצטרך להשקיע שנים עד שיגיע לרמה שמאפשרת לו ללמוד כראוי, והוא יפספס כמה שנים טובות ומשמעותיות באוניברסיטה, והרשימב נמשכת.
ולפעמים, זה פשוט לא עובד טוב מספיק. יש אנשים שיש להם קשב וריכוז ברמה כזו שטיפולים מהסוג הזה לא מספקים להם את כמות הריכוז שהם רוצים או צריכים. זה אינדיבידואלי, לא לכולם זה יתאים, כמו שלא לכולם יתאים טיפול תרופתי.
זה לא אומר שכדורים זה קשתות בענן, הם לא. אבל לכל אדם יש סדר עדיפויות אחר, יהיו אנשים שלא ממהרים בחיים ויכולים בכיף להעביר כמה שנים כשהם מתקשים ללמוד, ויהיו אנשים שכל שנה חשובה עבורם והם לא יכולים להרשות לעצמם לחכות. יהיו אנשים שלא יהיה להם זמן והדאגה העיקרית שלהם תהיה לפרנס את המשפחה, וזה יבוא לפני הסבל או הנזק שכדורים יכולים לגרום. יהיו אנשים שהדאגה הראשונית שלהם תהיה לבטח את עצמם בריאותית כמה שהם רק יכולים, ולא יקחו סיכונים. וכולם בסדר. סדר העדיפויות שלי הוא לא סדר העדיפויות של אדם אחר, כל אחד עושה את הבחירות שלו לפי מהלך חייו והדברים שהוא רוצה להשיג. הדבר היחיד שחשוב הוא שהאופציות זמינות, המידע זמין, ואנשים חופשיים לבחור בדרך ההתמודדות שלהם לפי המקום בו הם נמצאים בחיים באותה נקודת זמן.

אה אז חד משמעית לכי לעשות איבחון, זה גם יכול לתת לך הקלות.
וכן הפרעת קשב וריכוז קשורה גם לבעיות בוויסות החושי, אימפולסיביות, תקשורת, ועוד אבל ריטלין לא בהכרח פותר את הבעיות האלה, ריטלין פשוט עוזר להיות מרוכז למשך כמה שעות

שואל השאלה:
אני אחרי תיכון וחטיבה. אני בלימודים במכללה. אני לא מוותרת לעצמי בשום מקרה. האמת שאני מאוד ביקורתית כלפי עצמי כשאני לא עושה דברים. אני מכריחה את עצמי לשבת שעות על עבודות ודרך אגב, הריכוז שלי הוא בערך חצי שעה...אחרי זה אני נהיית די מותשת. אני יכולה למשוך עוד קצת.
הקטע הוא שמה שקראתי זה לא קשור רק ללימודים אלא פוגע בכל תחום בחיים: וויסות רגשות, חברויות, כתב יד (מסתבר שזה יכול להיות קשור אחד לשני), מוטיבציה. הסיבה העיקרית שאני רוצה ללכת לאבחון זה לא כדי לקחת ריטלין, גם אני לא בעד ותכלס לא יכולים להכריח אותי כן? אני עברתי את גיל 18. אני חושבת שאולי זה יעזור לי להיות פחות קשה עם עצמי אם אני אדע שהמוח שלי מתפקד בצורה שונה? אולי אני אפסיק להשוות את עצמי לחברות שלי שיכולות ללמוד 3 שעות ביום ולא זקוקות לרשימות בשביל כל דבר קטן?

קודם כל אל תאבחני את עצמך. אם את חושדת שיכול להיות שיש לך adha, גשי לאבחון, אין לך מה להפסיד. אני מכירה מקרוב את חוסר ההבנה של "מה אני עושה לא בסדר", וזו הסיבה שיזמתי אבחון, כדי לדעת מאיפה זה נובע, ומשם גם לדעת איך לפעול.
אז אם יש לך חשד סביר, תתאבחני. בעיניי, זה שווה את השקט הנפשי שזה מעניק.

אבל כמה דברים שחשוב לציין:
ריטלין הוא לא כדור קסם, ויש נטייה לתפוס אותו ככזה. אנשים עם קשב וריכוז הרבה פעמים חושבים שכשהם יתחילו לנטול את הכדור כל חייהם יתהפכו ויהיו חסרי מאמץ. אבל זה לא ככה, גם כשאת על ריטלין את עדיין נדרשת להשקיע מאמץ. קחי את זה בחשבון מראש.
שנית, חשוב לדעת שריטלין זו לא התרופה היחידה לטיפול בadhd. יש לו תחלופות ויש סוגי תרופות אחרות, כמו אטנט, פוקלין קונצרטה, ריטלין la וכדומה. יש אנשים שריטלין לא ישפיע עליהם טוב, אבל דווקא פוקלין כן. זה עניין של ניסוי וטעיה. בעיקרון, אל תברחי את התרופה שלך לפי המלצות ששמעת מאנשים אחרים שאומרים שזה עובד להם, כי לכל אחד עובד משהו אחר. אבל, אני כן אמליץ לך שאם את יכולה תנסי להתחיל מאטנט, מהסיבה הפשוטה שהוא נוטה ליצור פחות תופעות לוואי עקב השימוש, ואת מעולם לא התנסית במשהו כזה. כך או כך, תדאגי להתייעץ על זה עם האדם שיתן לך את המרשם. (יוצאת מנקודת הנחה שתאובחני עם adhd)
דבר שלישי, כשאת מגיעה להיוועצות עם נוירולוג לצורך העניין אחרי האבחון על מנת לקבל מרשם, את מחוייבת ליידע אותו בכל תרופה שאת לוקחת. בין אם אלו תרופות לצינון ואלרגיות או נוגדי דיכאון או תוספי תזונה. כנל לגבי היסטוריה רפואית שלך או של המשפחה, ביחוד מחלות לב.
דבר רביעי, התחלת טיפול תרופתי זו החלטה. חשוב לזכור שזו תרופה מאושרת והכל, אבל זה עדיין בגדר סמים. זה חומר שמשפיע על המוח שלך ומרגיל אותו לפעול בצורה שונה. זה בהחלט יכול להוביל להתמכרות או לתלות. ולכן אני אגיד שכל עוד את מצליחה להתסדר בלי ממש לסבול או משהו, נסי לא לקחת.
דבר חמישי, שחשוב לקחת בחשבון הוא שיש תופעות לוואי. חלקן יופיעו רק בימים הראשונים ויעלמו ושם זה יגמר. יכול להיות שבנוסף יהיו לך תופעות לוואי שיהיו יותר קבועות, ויכול להיות שלא יהיה כלום. תופעות קצת יותר מוכרות הן השפעות על התיאבון ונדודי שינה. עלולה להיות גם השפעה נפשית. השאר הן לרוב קטנות וחולפות.
(אין כאן מטרה להפחיד, אלא רק שתהיה לך מודעות כדי שתוכלי להחליט מה טוב עבורך בצורה הטובה ביותר.)
דבר שישי, התרופה עוזרת למספר שעות, בהתאם לאחת שאת לוקחת. אבל קורה שכשהיא מפסיקה לעבוד לאחר תום השעות, תהיה החמרה מסויימת בתסמיני ההפרעה.
דבר שביעי, כתבת גם על פגיעה בתחומים אחרים בחיים, כמו וויסות רגשי, קשרים בינאישיים מוטיבציה וכדומה. עכשיו תראי. הרפואה אישרה לאחרונה שאנשים עם adhd נוטים להיות בעלי יותר אמפתיה. זה אומר שבזמן נטילת הכדור האמפתיה תיעלם? בכלל לא. תרופה לקשב וריכוז לא מעלימה את הקשב וריכוז לכמה שעות, אלא רק מטפלת בתסמין של קושי בריכוז. ריטלין למשל, בסך הכל חוסם ספיגה חוזרת של הדופמין, וגורם לאיזון בין המוליכים העצביים (איזון שאין לאנשים עם קשב וריכוז). אלו אחראיים בעיקר על ריכוז ובפעילות מכוונת מטרה. אותו הדבר לגבי אטנט פוקלין והשאר. אף אחד מהם לא יפתור לך את התסמינים של ויסות רגשי וכו. הם יכולים להקל מעט על התמודדות בצורה חלקית, לא מעבר. בשביל לשפר את הדברים דרושה פעולה מצידך.
דבר שמיני, וזה במידה והאבחון לא יעיד על קשב וריכוז. אם את מתאבחנת ויוצא שאין לך, אין לך מה לחפש בכל התרופות שיש לקשב וריכוז. אלו סמים שאם ממש מפשיטים את זה, מיועדים ליצור איזון במוח, לאנשים ללא קשב וריכוז האיזון כבר קיים. השימוש בהן לאנשים ללא קשב וריכוז הוא לרוב לא מומלץ בתרופות מסויימות, ובאחרות הוא אפילו מסוכן.

בעיקרון זה הסוף אבל רציתי להוסיף שתי הערות שאולי יהיו רלוונטיות.
אם את לא אדם של כדורים, גם כאן יש חלופות. דייטרנה, זו מדבקה לטיפול בקשב וריכוז שמכילה את אותו החומר הפעיל שיש בריטלין (רק קצת יותר קשה להשגה).
דבר שני שהרגיש לי חשוב לומר אחרי החצי המלצה להתחיל עם אטנט. אטנט פועל על חומר פעיל שונה מהתרופות שציינתי. כולן (פרט לפוקלין) עובדות על חומר פעיל ממריץ. אבל אטנט בניגוד לריטלין, יותר בעייתי לצריכה מבחינת התמכרות בעיקר עבור אנשים ללא קשב וריכוז. האטנט בשונה מהריטלין יכול לעורר תחושת אופוריה ונמרצות, וזו הסיבה שגם אנשים ללא קשב וריכוז משתמשים בו ללא מרשם. לא מומלץ בכלל, סיכוי גבוה יותר להתמכר, להרגשה רעה אחרי שהאופוריה עוברת. שימוש ממושך ולא מבוקר יכול להוביל לאנהדוניה שעלולה להימשך חודשים או שנים, ושימוש בכמויות גדולות מדי עלול להביא למצב פסיכוטי. עכשיו תראי, אני משתמשת באטנט. אלו לא סיבות לפחד להשתמש בזה אם את צריכה את זה. אלו כן סיבות לשמור על בקרה, לא להיסחף עם הכמויות, ולא לקחת אותו אם אין לך קשב וריכוז.

אני ממש מקווה שעזרתי, אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת, אני מבטיחה לנסות. אבל הכי חשוב, אני לא נוירולוגית או פסיכיאטרית. כל מה שכתבתי, ובכלל כל מה שכתוב באתר הזה, קחי בעירבון מוגבל.
בהצלחה:)

שואל השאלה:
חגית פז,
אף אחד לא אומר שריטלין זה כדור קסם. ממש לא. חוץ מזה שלא מדובר רק בכוח רצון ומשמעת עצמית