8 תשובות
כן, זה לא צום חובה
כן
יסלח, כל הצומות חובה.
^^^זה צום חובה.
כן אבל בכל זאת צריך לצום...
בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקמט, סעיף א כתוב
"חייבים להתענות בתשעה באב ובי"ז בתמוז, ובג' בתשרי, ובעשרה בטבת, מפני דברים הרעים שאירעו בהם"
משמע שהצום הוא חובה
בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקמט, סעיף א כתוב
"חייבים להתענות בתשעה באב ובי"ז בתמוז, ובג' בתשרי, ובעשרה בטבת, מפני דברים הרעים שאירעו בהם"
משמע שהצום הוא חובה
כן
חייבים לצום את הצום הזה. אתם מתבלבלים כי אתם חושבים שרק הצומות הארוכים הם חובה וזה לא נכון. ומה זה יסלח לך... אתה יכול לצום? אז למה לא לצום?
אי אפשר באמת לענות אם הקב"ה יסלח לך או לא כי בסוף הכל זה חשבונות שמיים. בהצלחה(:
אי אפשר באמת לענות אם הקב"ה יסלח לך או לא כי בסוף הכל זה חשבונות שמיים. בהצלחה(:
זה כן צום חובה, אל תטעו סתם.
למעשה, נהגו ישראל גם במצב הביניים לצום בכל הצומות, וממילא חובה על כל אחד מישראל לצום בהם. וכך הדין עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, שאז יהפכו ימי הצומות לימי שמחה וששון.
לשון הגמרא רה יח, ב: אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזירת המלכות צום, אין גזירת המלכות ואין שלום, רצו מתענין, רצו אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי?! אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. הגדרת זמן שלום שבו הצומות בטלים, לדעת רשי כשאין יד האומות תקיפה על ישראל, לפי זה יתכן שבמדינת ישראל פטורים מן הצום. אולם לדעת רוב הראשונים, רמבן טור ועוד, זמן שלום הוא כשבית המקדש בנוי, לפיכך גם אחר הקמת מדינת ישראל אנו בזמן הביניים, שעל פי מנהג ישראל חייבים לצום. ונחלקו הראשונים גם בהגדרת הזמן שבו חייבים לצום על פי הדין, לדעת הרמבן הוא כשיש גזירות קשות על ישראל, ולרשי טור ותשבץ, כשיש גזירות שמד, היינו גזירות כנגד קיום התורה. מחלוקתם תלויה בגירסת הגמרא ברה יח, ב. (בפשטות כתבתי שאחר חורבן שני חזרו הצומות לחיובם, אמנם בחתס אוח קנז כתב, שכבר לפני החורבן נהגו לצום משגלתה הסנהדרין כפי שמוכח ביוסיפון, הרי שלמרות קיומו של ביהמק מצב הגזירות הוא הקובע את חיוב הצומות, ואולי יש מזה סיוע לשיטת רשי).
לקוח מפניני הלכה
https://ph.yhb.org.il/category/%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d/07-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d/
לשאלה, כן הוא יסלח, אין דבר העומד מפני התשובה. אבל אם את תגידי: "אני לא אצום, אעשה תשובה ואז אלוהים יסלח לי" זה נקרא: "אחטא ואשוב", ועל זה התשובה לא מועילה, אלא תעשי אם תעשי תשובה אמיתית מכל הלב - בלי אחטא ואשוב.
למעשה, נהגו ישראל גם במצב הביניים לצום בכל הצומות, וממילא חובה על כל אחד מישראל לצום בהם. וכך הדין עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, שאז יהפכו ימי הצומות לימי שמחה וששון.
לשון הגמרא רה יח, ב: אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזירת המלכות צום, אין גזירת המלכות ואין שלום, רצו מתענין, רצו אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי?! אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות. דאמר מר: בתשעה באב חרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. הגדרת זמן שלום שבו הצומות בטלים, לדעת רשי כשאין יד האומות תקיפה על ישראל, לפי זה יתכן שבמדינת ישראל פטורים מן הצום. אולם לדעת רוב הראשונים, רמבן טור ועוד, זמן שלום הוא כשבית המקדש בנוי, לפיכך גם אחר הקמת מדינת ישראל אנו בזמן הביניים, שעל פי מנהג ישראל חייבים לצום. ונחלקו הראשונים גם בהגדרת הזמן שבו חייבים לצום על פי הדין, לדעת הרמבן הוא כשיש גזירות קשות על ישראל, ולרשי טור ותשבץ, כשיש גזירות שמד, היינו גזירות כנגד קיום התורה. מחלוקתם תלויה בגירסת הגמרא ברה יח, ב. (בפשטות כתבתי שאחר חורבן שני חזרו הצומות לחיובם, אמנם בחתס אוח קנז כתב, שכבר לפני החורבן נהגו לצום משגלתה הסנהדרין כפי שמוכח ביוסיפון, הרי שלמרות קיומו של ביהמק מצב הגזירות הוא הקובע את חיוב הצומות, ואולי יש מזה סיוע לשיטת רשי).
לקוח מפניני הלכה
https://ph.yhb.org.il/category/%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d/07-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d/
לשאלה, כן הוא יסלח, אין דבר העומד מפני התשובה. אבל אם את תגידי: "אני לא אצום, אעשה תשובה ואז אלוהים יסלח לי" זה נקרא: "אחטא ואשוב", ועל זה התשובה לא מועילה, אלא תעשי אם תעשי תשובה אמיתית מכל הלב - בלי אחטא ואשוב.
באותו הנושא: