לאחרונה אני שמה לב שאחותי מתנהגת קצת מוזר ולא רגיל כמו פעם

שואל השאלה:
היא אוהבת את כל הדברים שהיא עושה ולא נראה לי היא תוותר על משהו

שואל השאלה:
צירוף מקרים

שואל השאלה:
זה תמונה מפיטרס

למה שתגרמי לה "לחזור למסלול"? את אפילו לא יודעת מה גורם לזה.. מה אם היא מאוהבת במישהו נניח וחושבת עליו הרבה? מה אם עובר עליה משהו והיא צריכה רגע לשהות בזה ולא "להתאפס על עצמה"? זה כן נשמע לי אמפטי להתעניין בה ולשקף לה את זה שהיא מעופפת לאחרונה ולשאול אם הכל בסדר ואם השתנה משהו מתוך סקרנות, אבל לא מתוך מקום של לשנות אותה. אני בסיטואציה כזו הייתי נסגרת אם היית מנסה להחזיר אותי להתנהג "רגיל". פשוט זה גם לא נשמע בכלל כאילו את מתארת משהו רע, הסיבה היחידה שצריך להתערב בגללה זה אם זה פוגע לה ביום יום או פוגע בה או באנשים סביבה. אבל פוגע באמת, זה בסדר לא להיות כל הזמן במיטבך ובשיא ההישגים, הכוונה ליותר מלהיות טיפה פחות מבדרך כלל.