דילמה מוסרית (לא אמיתית), כנסו

זו דילמה מאוד קשה.
אם אין שום דרך להציל את שני הצדדים אז אני חושבת שהייתי מצילה את הזקנים.
מצד אחד הזקנים הם יותר אבל מצד שני התינוק רק נולד והם כבר זקנים, כך שלא נשאר להם עוד הרבה זמן לחיות.
אני חושבת שזה לא פייר לתת את הנימוק של "במילא לא נשאר להם הרבה שנים" מכיוון שזה פשוט לא הוגן לתת למישהו למות כי הוא יותר גדול, זו לא אשמתו.
ככל שיותר אנשים נהרגים כך כמות האנשים שנפגעים גדל, אז הייתי בוחרת להציל את הזקנים.

אני לא אעשה כלום.
לתינוק יש חיים שלמים לחיות, זקנים כבר חוו את החיים והם לקראת הסוף
וגם אם אני לא אגע לא יהיה לי באמת קשר למקרה

שואל השאלה:
^^אני מסכים איתך, אבל תחשבי גם שאת יכולה להגיד שהם בעצמם הגיעו לסיטואציה הזו, אז את לא תיגעי בידית וככה זה לא יהיה באשמתך אבל חמישה זקנים ידרסו (לא בהכרח בגללך, אבל יכולת להציל אותם) וכשאת משנה את הכיוון את בעצם הופכת לרוצחת.

למרות כל זה, עדיין הייתי הורג את התינוק.

לא יודעת זקנים הם בסוף החיים במילא , עדיף להציל מישהו שיש לו עתיד רחוק לדעתי

אם אני לא אעשה כלום אז בכל זאת יהיה לי מצפון ואני ארגיש חלק מזה.

אחת מהדילמות הכי מוכרות בפסיכולוגיה. אנשים לא אוהבים שיש להם קשר ישיר לתוצאה.

לשאלתך - דורס את התינוק. התינוק לא יכול להבין דברים כמו "לחדול מלהתקיים", לדעתי עדיף לסיים עם זה כמה שיותר מהר.

אני לא סובלת תינוקות.. אני אבחר להרוג תינוק אחד