דודה שלי נפטרה היום בבוקר (פריקה)

אני מבינה אותך, אם אתה רוצה אתה מוזמן לשלוח לי הודעה תלוי בך, בסופו של דבר הכאב יתעמעם תאמין לי

משתתפת בצערך
מניסיון, בתור אחת שאיבדה אבא, הבנאדם הכי קרוב אליי, הבית ספר הוא הדבר הכי טוב שקרה לי.
אתה לומד, תמיד מועסק ומוקף בחברים
אתה לא צריך להיות חזק, אתה עובר כרגע משהו קשה מנשוא. אתה יכול להתפרק, מותר לך. אפילו מומלץ.
אתה יכול לקחת יום יומיים בשביל להתאושש קצת

קודם כל משתתפות בצערך אמא שלי נפטרה ואני מבינה את הכאב של לאבד מישהו, רק כשאנחנו מאבדים אותו אנחנו קולטים כמה הוא משמעותי לנו ואיזה חלק גדול היה לו בחיים שלנו. מציעה לך לקחת כמה ימים בלי בית ספר(אבל לא לבד עם המשפחה לדוגמה) בשביל קצת לעכל את הסיטואציה ואני תמיד פה

אנונימי יקר,
ראשית אני רוצה להשתתף בצערך, לאבד אדם יקר וקרוב לא קל לאף אחד, נראה שהקשר שהיה לך עם הדודה היה מיוחד ועמוק ולכן אך טבעי הוא שתרגיש כאב ועצבות עמוקה עם פטירתה. הכאב והבכי נובעים כנראה מהחשיבות שהייתה לה אצלך.
עיבוד האבל והאובדן הקשה לוקח זמן והתחושות משתנות ככל שעובר הזמן, אבל הזיכרון נשאר, תנסה לזכור אולי את הדברים הטובים והמצחיקים שאהבת אצלה, את הקשר המיוחד שהיה לכם וזה אולי יעזור.
יקר,
אתה עובר תקופה לא קלה, האם יש משהו שתוכל לספר ולשתף במה שעובר עליך...
אני רוצה גם לספר לך שאני מתנדב בסה"ר, ואני יותר ממזמין אותך אלינו, לשיחה עם אחד המתנדבים בצורה אנונימית, פה תוכל לפרוק ולשתף בקושי שעובר עליך ואולי ביחד תצליח לחשוב איך להתגבר על האובדן הקשה.

אנחנו ממתינים לך
שלך
מתנדב סה"ר