14 תשובות
זה מסובך להסביר ככה.
את צריכה בהתחלה לכתוב שנאמ או כל משתנה אחר שווה נאמבר (לא המילה, המונח מספר) ואז לכתוב if ואז סטרינג נאמ שווה נאמבר פרינט משהו.
זה נשמע מסובך בגלל הנאמברים, אם זה מבלבל אותך במקום נאמ תכתבי משתנה אחר.
את צריכה בהתחלה לכתוב שנאמ או כל משתנה אחר שווה נאמבר (לא המילה, המונח מספר) ואז לכתוב if ואז סטרינג נאמ שווה נאמבר פרינט משהו.
זה נשמע מסובך בגלל הנאמברים, אם זה מבלבל אותך במקום נאמ תכתבי משתנה אחר.
תעשה [0] על הinput
ואז
input[0].isnumeric
ואז
input[0].isnumeric
על ידי הקוד הבא:
print(true if input('input string: ')[0].isdigit()else false)
אוכל להסביר אם תרצי
print(true if input('input string: ')[0].isdigit()else false)
אוכל להסביר אם תרצי
גם אתה יכול לעשות int(input[0[) אם לא תהיה שגיאה אז זה נכון.
תקרא על המטודה isnumeric
https://www.programiz.com/python-programming/methods/string/isnumeric
תקרא על המטודה isnumeric
https://www.programiz.com/python-programming/methods/string/isnumeric
yonush, כיוונת את הסוגריים לא נכון וזה עלול להוביל לsyntax error. אני יודעת שזה בעיה באינדטציה של סטיפס, אבל עדיין
כן כן אני יודע, אני מאמין גם שהיא יודעת בעצמה.
שואל השאלה:
אפשר הסבר על isdigit?
אפשר הסבר על isdigit?
^טינקרבל^, isdigit היא מתודת מחרוזת, כלומר היא מתודה שנועדה אך ורק לאובייקטים המשתייכים למחלקה str. התחביר שלה הוא במבנה הבא:
()string.isdigit
דבר ראשון, החלק הראשון בה אמור להיות מחרוזת. היא יכולה להיות מוגדרת מראש על ידי משתנה, אבל אפשר להשתמש גם במחרוזת ליטרלית. אחר כך יש לשים נקודה (כך בפייתון מפרידים בין אובייקט למתודה, מחלקה למתודה או אובייקט לattribute), ואז לכתוב isdigit (שם המתודה) ולהוסיף סוגריים בסוף ולסגור אותם
אין לשים אף דבר בסוגריים, כי מתודה זאת אינה לוקחת אף פרמטר
היא מחזירה את הקבוע הבוליאני true אם המחרוזת מכילה אך ורק ספרות. אחרת, היא מחזירה את הקבוע הבוליאני false
()string.isdigit
דבר ראשון, החלק הראשון בה אמור להיות מחרוזת. היא יכולה להיות מוגדרת מראש על ידי משתנה, אבל אפשר להשתמש גם במחרוזת ליטרלית. אחר כך יש לשים נקודה (כך בפייתון מפרידים בין אובייקט למתודה, מחלקה למתודה או אובייקט לattribute), ואז לכתוב isdigit (שם המתודה) ולהוסיף סוגריים בסוף ולסגור אותם
אין לשים אף דבר בסוגריים, כי מתודה זאת אינה לוקחת אף פרמטר
היא מחזירה את הקבוע הבוליאני true אם המחרוזת מכילה אך ורק ספרות. אחרת, היא מחזירה את הקבוע הבוליאני false
שואל השאלה:
יש לי עוד שאלה , באיזה מתודה להשתמש אם אני רוצה להוסיף למחרוזת משהו בהתחלה ובסוף
יש לי עוד שאלה , באיזה מתודה להשתמש אם אני רוצה להוסיף למחרוזת משהו בהתחלה ובסוף
את יכולה לחבר מחרוזת (יותר נכון לשרשר אותן), אבל זה רק שימוש באופרטרים אז זה לא מתודה. יש לי מתודה דומה יחסית בשם join שלוקחת איטרטור של מחרוזת ואחרי כל איבר שלו היא שמה את המחרוזת מלבד אחרי האחרון. היא סוג של מפרידה בין כל איבר ואיבר אפשר לומר
קוראים לה join
רוצה עוד הסבר עליה?
קוראים לה join
רוצה עוד הסבר עליה?
שואל השאלה:
כן אם אפשר
כן אם אפשר
אז היא במבנה הבא:
string.join(iterable)
אז בהתחלה צריך לכתוב מחרוזת כלשהי, אחר כך נקודה, אז join, אחר כך סוגריים, בתוך הסוגריים תצייני על איזה איטרטור צריך להפריד בין איבריו (המחרוזת היא האובייקט שעליה מבוצע המתודה, בזמן שהאיטרטור הוא הפרמטר האחד והיחיד שמתודה זו מקבלת)
הנה דוגמה לשימוש בפונקצייה, תנסי להריץ את הדוגמה ותביני איך היא פועלת:
print('\n'.join(['hello','my','world']))
string.join(iterable)
אז בהתחלה צריך לכתוב מחרוזת כלשהי, אחר כך נקודה, אז join, אחר כך סוגריים, בתוך הסוגריים תצייני על איזה איטרטור צריך להפריד בין איבריו (המחרוזת היא האובייקט שעליה מבוצע המתודה, בזמן שהאיטרטור הוא הפרמטר האחד והיחיד שמתודה זו מקבלת)
הנה דוגמה לשימוש בפונקצייה, תנסי להריץ את הדוגמה ותביני איך היא פועלת:
print('\n'.join(['hello','my','world']))
שואל השאלה:
תודה
תודה
בבקשה! :)