המשיח יכולה להיות אישה??

לא לא חושב

לא.

לא ממש לא
זה כתוב במפורש איפשהו

קודם כל אני לא מאמין בו.. אבל נניח שהוא כן קיים, אז בטח אין לו מגדר כמו שלאלוהים אין

^מה הקשר מגדר, המשיח (גם אני לא מאמין, אבל נניח שכן אז לפי היהדות) הוא בנאדם רגיל, זכר, מזרע דוד המלך. לא מדובר במלאך או משהו.

תלוי לפי איזה הגות. למשל הרמב"ם שמאמין בתקופת משיח של בן אדם שהוא סוג של מלך פילוסוף אז כנראה פחות יקבל אישה שתפקיד שררה אבל הגות שרואה את הגאולה בתור תקופה ואת המשיח רק בתור מבשר(או נביא) אין שוב סיבה למה אישה לא יכולה לתפקד בתפקיד היו בעבר נביאות לפי התנ"ך

שואל השאלה:
כן הרמבם לא מכבד נשים כל כךבלשון המעטה

חח לצערנו הוא קצת לקח את השנאת נשים שלו מרוח התקופה ואריסטו(המורה הרוחני שלו)

כן. המשיח לא הוגדר במין.

תלוי בעיקר איך את מבינה את המושג משיח.
בהבנה הקלאסית המשיח יהיה אדם רגיל זכר מזרעו של בית דוד.
יש גם הבנות אחרות כמו לדוגמה ההבנה שמשיח זה לא אדם ממשי אלא אידיאולוגיה או חזון כלשהו שהופשט וגולם בצורת אדם. אין הכוונה שזה יהיה אדם בכלל, אלא מהלך אידאי שיתעורר ויפרוץ.

הרמב''ם לא כיבד נשים כמו שניטשה ושופנהוהאר לא כיבדו. תהיה זו הכחשה לטעון שהרמבם לא הושפע מהלך הרוח בתקופתו. מה גם שכל דמיות הנשים שחיו בסביבתו אז הצדיקו את הדימוי שלהן, בזמנו נשים היו לא מחונכות, לא משכילות ולא מנהיגות.

בן^ הרמב"ם היה הרבה יותר מאשר אדם שלא כיבד נשים. אין ספק הרוח התקופה לא הטיבה עם נשים אבל הגותו של הרמב"ם גבלה במיזוגניה טהורה בעיקר בגלל השקפתו שהתקרבות לאלוהים מתבטאת בהתעלות פילוסופית אבל היו הוגים באותו התקופה ובאותו הלך רוח שהגנו ופסקו הרבה תקנות שהגנו על האישה. אחד מן התקנות המפורסמות היא תקנת מורדת של גאוני בבל או חרמות של רש"י. להרחבה ראה את הספר של אברהם גרוסמן "חסידות ומורדות".

אני מכיר בזה שגם היו טובים יותר. ניסיתי להסביר איך קרה שהרמב''ם החזיק בדעה שנראת לנו כל כך תלושה מהמציאות.

בן^ אגב בעולם המוסלמי קיים משכילות ומולומדות לא כמו בעולם הנוצרי השופע במנזרים אבל התופעה הייתה קיימת אבל זניחה שהיהדות לא קיימת בכלל חוץ מאשתו של רבי מאיר ברוריא אין אזכור אחד של אישה מלומדת בכל התלמוד. אז אי אפשר להאשים את הלך התקופה כל פעם. צריך קצת להודות כי באופן אינארטי יש אפליה לנשים בדת היהודית. יש אומרים כמו קוייפמן כי זה בגלל סילוק הדמויות הנשיות בפנתאון של האלים במקביל לסילוק הנשים הקדשות. ויש דעות אחרות בסוגיה.

לא הבנתי. את חושבת שחכמי התלמוד לא הושפעו מהלך הרוח בתקופתם?

כי לי ברור שכן. וכשרבי אליעזר אמר שאסור לנשים ללמוד תורה, או כשריש לקיש אמר טב למיטב תן דו מלמיטב ארמלו ובעצם כל תפיסת האישה בעיני חז''ל שנראית לנו תמוהה ביותר - ברור לי מאין זה נובע.

אז כמו שהאמוראים הושפעו, כך גם הרמב''ם בתורו הושפע מרוח הזמן.
אמנם יש אי אלו נקודות מפתיעות אך אלה מקרים ספורים ואיזוטריים בעיקר.

את חושבת שגם במקרא יש מיזוגניה?

ברור כי בחז"ל ובהלכה הקדומה ניתן לראות השפעה מתרבות זרה כמו זורואסטריות ותרבות יון בעיקר הרעיון של הפרדה בין גוף ולנפש וכו אבל אלו הקבלות ספציפיות ולא אקראיות. אין אנו מוצאים התייחסות שלילית ללמידה של נשים בדתות כמו נצרות ואיסלם לכן זה נראה תמוה לעיני ללצדק את דעת הרמב"ם בהלך תרבות שלא נמצאה באותו התרבות סביבו. המקרא זה סיפור אחר מורכב הרבה יותר. אני מעדיפה להתייחס לספרות חזל וספרות הראשונים שמהווים את עיקר יהדות הרבנית(פרושית) הרבה יותר מאשר התנ"ך.

על מה את מדברת? כל היחס העיקרי לאישה בנצרות הוא כחטא וכדבר פחות. החל מתיאור החטא הקדמון ועד לתפיסת ''הקדוש הפרוש'' על מנת להיות קדוש עליך להיות פרוש.(קדם לתקופה הלוטריאנית). למעשה זכורים לי כמה ציטוטים בנושא מספר יוחנן, אבל אני לא זוכר אותם במדוייק.
ולגבי האיסלאם, גם אם זה לא מופיע במורד בקוראן או באחד מכתבי הקודש שלהם, הנקודה שלי היתה שזה היחס שהיה בתקופתם לאישה, גם אם זה לא נכתב בפירוש (ואני לא יודע אם זה אכן לא נכתב, עוד לא קראתי את כל הקוראן) בפועל זה היה המצב בכל העולם וכן ביהדות.

אמרתי *למידה* יחס שלילי לאישה יש בכל מקום. טענתי שיש מלומדות בנצרות ואף באיסלם אבל לעומת זו יש אפס ביהדות.

נו אז את טוענת שהיהדות לקחה את זה צעד קדימה? בסדר הגיוני בהחלט. שוב, בהתחשב בתקופה.
מסכים שכמעט לא היו אבל רק כאנקדוטה קצרה ומעניינת תקראי על אוסנת בראזני, דמות מרשימה שכמעט ולא נודעה. והיו עוד כמה, מסופר על אשתו של המהרש''ל שהעבירה שיעור לבחורים מאחורי וילון. אבל כן בהחלט יחידות. אני לא יודע להשוות ביחס לכמות באיסלאם או בנצרות אבל יש לי תחושה שההבדל לא משמעותי.

משיח *בן* דוד

לא כי יהדות זו דת שוביניסטית

אני חושב שמשיח זה לא אישה ולא גבר, יותר כמו כוח פועל בעולם.

משיח זו אידיאה לאומית, אין פה התגלמות כגבר או כאישה. אך מבחינת צורת האידיאה היא בצורה זכרית ולא בצורה נקבית (אם כי לא מדוייק להכיל את הצורה הזו באידיאה הראשונית, אבל שוין, לא נפרוש את כל תורת אריסטו כאן), ומכאן נובעת לשון הזכר שבה אנחנו מדברים על האידיאה. ו־2 סיבות תהיינה לכך שלא נשנה את הלשון: 1. מצד האמת הצורה הזכרית היא חלק מצורת המשיח, שכן אידיאת המשיח היא אידיאה של הצורות הטהורות שבשכלים הנבדלים (ועיין במדרש משלי ח, כב), 2. שינוי לשוני ביחס למשיח יגרור שינוי של התרבות היהודית כולה, שכן באמת היהודית המשיח הוא זכר (וזו ביקורתה העיקרית של מבורך [מתוך הפוסט־מודרניזם] על הגל השני של הפמניזם).

שואל השאלה:
לכל מי שכותב שהוא כן כיבד נשים תקראו טיפה דברים שהוא אומר

^הרמב"ם ככל הנראה היה שובניסט, התנועה הפמיניסטית רק החלה לקום בשלהי המאה ה־19, עד אז זכויות נשים היה פשוט דבר שלא קיים. הרמב"ם לא נתן את דעתו על נשים יותר ממה שהיה מקובל בתקופתו, כמו שחוקר שוק של ימינו לא שם דעתו על ערכי קבלת האחר. דמייני שעוד כמה מאות שנים ערכי קבלת האחר יוחלפו בהיפוכם, ולפתע נמצא בכתבי חוקר שוק של ימינו אנו משפט כגון "קבלת הלהט"ב תרמה רבות לתרבות מועדוני הקונספט", ואז תצאנה ביקורות רבות נגד אותו חוקר שלא הקדים את זמנו ותמך בערכים של אותה התקופה שסוברים ההפך. אין ספק שמדובר בטמטום מהזן הגרוע ביותר שלו, שיפוט כלפי העבר מתוך הפרדיגמה הערכית השלטת כיום. הרמב"ם לא חשב על היחס של החברה לנשים כדבר שלא דורש עיון מעבר לעיון התורני, לכן כל התייחסות שלו אליהן שנראית כשובניסטית היא ביחס לחכמים קדומים (משנה תורה, פירוש המשנה) שפמניזם לא היה קיים בתקופתם, ואף לא בתקופתו. חשוב לציין שמצד האמת, הן אצל אריסטו והן אצל הרמב"ם, לנשים יש יתרונות וחסרונות בתחום הרוחני כמו כולם; יתרון למשל יהא שהשכל העיוני שלהן טוב משל הגברים והן אינן זקוקות ללימוד בשל כך.