אם הייתם אתאיסטים מבית דתי/חרדי איך הייתם מספרים להורים שאתם לא מאמינים? ובכלל הייתם מספרים?

בשלב מסוים כן

לא הייתי מספרת,רק בשלב מוקדם,כשאתה גדל..לדעתי.כי זה דברים שמשתנים כל הזמן...

אני כזו
הייתי מספרת, בינתיים אני דיי קטנה אז אני אחכה עוד כמה שנים

אמרתי להם שמתחיל להיות לי ספקות באמונה שלי ושאני מרגישה שאני מתחילה להתרחק ממנה

הייתי מספר, מחכה לרגע הנכון לכך אבל הייתי עושה את זה
(כשהם ואת במצב רוח טוב יחסית, בסיטואציה נורמלית ותנסי לשמור על אווירה טובה ולא להפוך את זה למריבה, כמובן שזה תלוי בהורים שלך ובסיטואציה שלך- יש מצבים בהם זה יכול לגרום לסיבוכים כמו זריקה מהבית וכו' אז אם זה המצב אני לא חושב שכדאי בשלב שתלויים בהם, *הערה- גם אם סיפרת והכל הלך כמו שצריך תרגילי אותם לזה לאט לאט, אל תמהרי לשנות את אורח החיים שלך בצורה קיצונית אם את רוצה לעשות זאת)
*אני מדבר מניסיון שלי ושל אנשים שאני מכיר, והערה קטנה- בהתחלה תמיד זה קצת קשה אבל במקרים רגילים הם מקבלים את זה יותר ויותר עם הזמן (אם כי תמיד לא לגמרי כי יש להם את התקווה שתהיי כמו שהם רוצים שתהיי)