אני ממש רוצה להבין משהו כשמישהו חולה בסרטן, כולם תומכים בו, עוזרים לו, מקימים עמותות כדי לקבל תרומות בשבילו, כולם איתו אבל כשלמישהו יש דיכאון/סכיזופרניה/מאניה דיפרסיה או

זה לא נכון מה שרשמת.
אתחיל בזה שכשיש סרטן, האיום הפיזי על חייך, הוא ממשי, הרי אם לא עוברים ניתוחים ותהליכים כימותרפיים, אפשר למות, בגדול. אי אפשר לחיות עם סרטן שנים על גבי שנים.
אגב אני חושב שמחלות נפשיות הן נוראיות, כי הן כל הזמן איתך ומפריעות בתפקוד היומיומי שלך, אבל לרוב אפשר לחיות איתן והן פתירות.
אגב כל אדם החיים עובר בשלב כזה או אחר עובר דיכאון או תקופה דאון נפשית.
סרטן? לא מאחל לאף אחד לקבל את הבשורה

הרבה אנשים מורידים מהערך של המילה "דיכאון" מבלי להבין שזו מחלה.
מהסיבה הפשוטה שכל אדם שחש בכאב נפשי מסויים ניהיה פתאום דוקטור ומגדיר את עצמו כבעל דיכאון.
אנשים נוטים להתרחק מאנשים שלילים,ללא קשר לדיכאון או פשוט אדם פסיבי מטבעו
בגלל שזה משפיע לא פעם עליהם.
אנשים לרוב יעדיפו לפתור את הצרות של עצמם ולא ינסו לפתור צרות של אנשים אחרים
אחא אם מדובר באנשים שממש חשובים להם,וגם כאן יגמר להם הדלק בשלב מסויים נטו בגלל העובדה שזה ישפיע עליהם
כשמדובר בחולה סרטן לצערי מספידים אותו עוד לפני שהןא מת,ושימי לב לרוב אם אדם ינצח את המחלה ישכחו ממנו.
אנשים נוטים להעריך דברים שהם מאבדים או עלולים לאבד בזמן די קצר.

כי דיכאון זה מחלה מדבקת. אנשים בדיכאון מדכאים את כל מי שלידם.

בכללי לא נעים להיות ליד אנשים עם מחלות נפשיות, זה כמו שאם מישהו ממש מצונן כולם יגידו לו להתרחק מהם, לא כי שונאים אותו, אלא כי זה מדבק ומציק.

אני מסכימה עם זה,^^^^
והסיבה לדעתי היא פשוט שאין מודעות לזה!!

כי יש הבדל בין מחלה פיזית ומחלה נפשית, אנשים אומרים זה בראש שלך, כי זה ליטרלי בראש שלך, הם לא מבינים איך זה משפיע על בן אדם אבל במחלות פיזיות הם לפחות מבינים שיש משהו בתוך הגוף שמאיים עלייך

תראי את הסרט מילים על קירות האמבטיה זה מדבר בדיוק על זה

שואל השאלה:
^ראיתי וגם קראתי את הספר

אני גם מסכים עם השאלה...זה יוצא שלפעמים אתה בדיכאון ובנוסף אתה בדיכאון מהדיכאון...בגלל איך שאנשים מתייחסים לזה.

אני אגיד את זה הכי פשוט. אנשים מחפשים לעצמם סביבה יציבה במדינה מטורללת כמו שלנו. ואדם עם קושי נפשי אינו יציב. מאתגר ולפעמים גם מסוכן. יש קושי להרגיש קרבה למשהו שקשה להבין. מחלה חיצונית לעומת זאת יש לה שם ודיאגנוזה ותרופות ויציבות יחסית וכל אחד נפגע מסרטן ברמת קרבה כזאת ואחרת ולכן פשוט יותר להזדהות.

זה לא נכון ההכללה הזו יש אנשים שסובלים בנפש והם מאוד יציבים כלפי חוץ. בפנים הם עוברים את כל הסבל ואין להם כ"כ תמיכה.

אנונימי יקר. היה לי חבר עם אישיות גבולית. ואני עובדת עם ילדים עם קשיים נפשיים. אני מכירה את העניין מקרוב קרוב

זה גישה מפתיעה ממישהי שעובדת עם קשיים כאלה. ולא כל הבעיות הנפשיות הם דומות לאישיות גבולית.