מה תחשבו על מישהו שכתוב לו בסטטוס בווצאפ "שונא אנשים ולא רוצה חברים" ?

אני אחשוב שהוא מצחיק

כי זה מצחיק

יופי לו

דורש תשומת לב

או שהוא רוצה צומי או שהוא ממש שונא אנשים

בחור חמוד

מזדהה עם הדעה שלו, ולא בשביל צומי

אהממ גרועים

אני אישית:
רוצה צומי(אם לא, אז הוא לא היה חושב על לכתוב על זה).
משמעם לו, ורוצה לשתף.
בודד.
מצפה מאנשים להגיב על זה:)

(לא בקטע רע)

אני שונא אנשים כי הם לא מקשיבים לי. הם שולטים לי על החיים בצורה מטומטמת ולא נותנים לי אפילו להביע את דעתי על זה, שלא לדבר על לשנות קצת אפילו. ובסופו של דבר זה החיים שלי.
חוץ מזה אי אפשר לסמוך על בני אדם, והמון מהם יעשו רק רע וירצו כוח. ואני לא שופט את כולם, אבל המון בני אדם אני שונא.

בגלל זה אני גם לא רוצה חברים, סתם ילדים שצוחקים מדברים שלא לגילם, לא מקבלים או מעריכים את זה שאני חכם, לא אכפת להם ממני ואפילו מנסים להוציא אותי במצבים מוזרים, ואם ירצו להיות חבר שלי זה כדי לנצל אותי.


המציאות שתיארתי היא תקציר של חלק קטנטן של המחשה של המציאות שלי, אז אני שונא בני אדם, ולא רוצה חברים.

(זה ממש לא בשביל צומי, זה כי חשבתי על דברים והבנתי שמבזבזים לי המון זמן מהחיים ומורידים לי את הפוטנציאל ברמות שלא יתוארו, וככה גם שוברים לי את החלומות. לא שאכפת להם מה דעתי מזה (בני האדם))

^אתה ממש צודק וזה, אבל לפי מה שכתבת, אתה רוצה אנשים שיקשיבו לך. והדרך היחידה שלך היא לכתוב את זה במקום שאנשים יכולים לראות(יותר נכון, אנשים שמתעניינים בך).

אבל למה את גורם להם להשפיע עליך?

זה לא שסתם בא לי לשתף אנשים, אני רוצה מזה תוצאות. קובעים לנו על החיים, אין לנו ברירה ללכת לבית ספר לדוגמא, ובעתיד לעבודה. אני אתייחס כרגע רק לבית ספר כי אני בו וזה מה שמעצבן אותי.
אפשר להגיד שלא חייבים ללמוד אחרי יסודי וזה רשות, אבל ברור שאתה חייב תעודת בגרות לחיים טובים ולעבודה ברמה יותר טובה. אבל מה שיש עכשיו לדעתי מזעזע. אני מבזבז המון שעות, כל שיעור לשון שהיה לי השנה (אני בכיתה ח') למדתי חומר שידעתי מהיסודי, ובכל שיעור מתמטיקה (הקבצה הכי גבוהה) מה שכן היה חדש לי,, ולא היה הרבה למדתי בעשירית מהזמן שהמורה הסביר. ונגיד שזאת לא אשמתם שאני מתקדם בחומר - אז מה שיותר מעצבן זה כמעט כל אר השיעורים שהכיתה מפריעה וזה מעכב אותנו, ככה שאני שונא את הכיתה ואת המורה. וגם עוד אחרי זה נשאר הרבה שיעורי בית, ושיעורי בית זה עוד זמן בנוסף לכל מה שגזלו ממני. כבר איבדתי לדעתי אלפי שעות על כלום, והייתי יכול ללמוד נגינה, עוד שפות, כשרונות, תכנות שממש הייתי רוצה לדעת ועוד. זה בעצם לוקח לי חלום אחר חלום, ומוריד לי את הפוטנציאל עוד ועוד. ובעצם גם אף אחד לא עושה כלום. ואני לא יכול ישר סתם ככה להגיד שאני שונא את העולם הגרוע שלנו, זה לא יוביל אותי לשום מקום, חוץ מאולי חדר יועץ. אז אני חושב גם איך אני יכול לשנות אם אני יכול, אבל סתם ככה באופן תאורתי, אני ממש ממש שונא את אנושות. חוץ מזה אני מרגיש שהילדות שלי ביסודי הייתה גם "לא משהו" בלשון המעטה

אני נורא מצטערת על כל מה שעברת. אבל אתה לא מאבד את הפוטנציאל שלך, אי אפשר לאבד פוטנציאל.

אם אתה טוען שממש קל לך, אז למה שלא תקפוץ כיתה?

אם אני אקפוץ כיתה אני בעצם אכנס עוד יותר ללחץ לימודי, ואין שום סיכוי שאני אשנה משהו. ועולם שבו ילדים צריכים לעבור את זה, שיכול להיות ביריונות, עצב, אכזבה, שיכאון וכו' לדעתי צריך לשנות.


אני מאבד את הפוטנציאל, אם מישהו יתחיל ללמוד תכנות בגיל 13 ורק 5 שעות בשבוע. ומישהו אחר מתחיל מגיל 9 ולומד כל יום 3 שעות הוא יהיה יחסית גאון, וידע תכנות טוב פי כמה וכמה. כל זמן שעובר ומתבזבז סתם שהייתי יכול להתקדם בו מוריד לי את הפוטנציל ושובר את החלומות

זה ברור שיתייחסו אליך פחות יפה כשזה מה שאתה חושב עליהם(לא בקטע רע)

אתה צודק. אבל זה לא אמור לעצור אותך. תתחיל כבר עכשיו!
אתה תמיד יכול למצוא זמן. חשוב לציין ש13 זה צעיר.

אמא שלי התחילה ללמוד תכנות בגיל 20, והיא פשוט ג א ו ן בזה. עכשיו, היא מנהלת חברה(לא ידידה, אלא מקום עבודה)מאוד מצליחה, והיא מרוויחה די הרבה.