אוף אוף אוף אין לי כוח יותר

אף אחד לא מבין מה שאני מנסה להגיד! אני מרגישה כל כך ריקה בלי שוםם מהותת ושאני סתם חיה את החיים האלה בגלל שזב מה שאמרו לי לעושת!
ולמי לא פניתי?! הייתי אצל שתי פסיכולוגיות ופעמיים אצל יועצות בית ספר.
אף אחת לא מבינה מה שאני מנסה להיג דלה!!!
כרגע אני אצל יועצת בית ספר שכל מה שהיא עטשה זה להמציא תירוצים ללמה אני מרגעשה ככה, בהתחלה היא אמרהש אני מרגישה ככה בגלל שאין לי חברות, כעבור חודשיים ויש לי הרבה חברות עכשיו.
אחר כך היא אמרה לי שאני מרגעשה ככה בגלל שאני לא מסתדרת עם ההורים שלי, אני וההורים שלי השלמנו ואנחנו מסתדרים עכשיו.
אז עכשיו הפגישות איתה זה פשוט להעביר שעה בלהתווכח איתה על איך אני מרגישה.

הפסיכולוגית האחרונה שהייתי אצלה שלחה אותי לאיבחון, עשיתי איבחון ויז לי סוג של דיכאון, כאילו הפרעת מצב רוח.
הלכתי לפסיכיאטרית, והמפגרת רוצה לתת לי ריטלין מה שאני לא מבינה בגלל שכלל בן אדם שפגשתי אמר שכשהוא לקח ריטלין זה הפך אותו ליותר דיכאוני כזה.
אבל חשבתי, טוב נו ננסה למה לא ניראה כבר מה יקרה, אבל אז ההורים המחורבנים שלי נכנסו לתמונה! והם לאא רוצים לתת לי ריטלין! בגלל שכך עוד אני מוציאה ציונים טוביפ ולא מתקשרים אליהם מהבית ספר שלי להתלונן עלי, זה לא מזיז להם איך אני מרגישה.
ודיי אף אחד לא מבין מה הולך לי בראש כל בו אדם שאי פעם סיפרתי לו לע זה אורמ לי דברים בסגנון של: תמצאי תחביב, צאי ותנסי דברים חדשים.
ויש את הממש מפגרים שאוצרים לי: פשוט תיהי שמחה(זה אחד הדברים שהיועצת בית ספר שךי אמרה לי.
ואני לא יודעת יותר מה לעשות, מה לא ניסיתי?!
בבקשה שמישהו פה יגיד לי שיש לו פתרון!