הייתם רוצים להאמין שיש אלוהים ? תסבירו

מאמינה בו, זה מקל עלי להרגיש ולחשוב שיש עלי השגחה פרטית והשגחה עליונה.

כן, הייתי רוצה להאמין שיש לי משמעות ומטרה בעולם הזה
אבל לצערי זה לא ככה בשביל אף אחד

אני מאמינה, ושיש מישהו ששומר עליי מלמעלה

לפעמים אני כן רוצה להאמין בו, אבל אני לא, ואין מה לעשות לגבי זה. אם לא אז לא אני מניחה. בטח שלא באלוהים הזה, בכל מקרה

אני מאמינה כבר

שואל השאלה:
אני אסביר את עצמי,
יש המון אתאיסטים שלא מאמינים וחיים עם זה בשלום ואפילו מעדיפים שלא יהיה. ולעומת זאת יש אתאיסטים שהיו מאוד רוצים למצוא את אלוהים אך לא מצאו.
הפוך למאמינים (יש מאמינים שחיים עם קיום אלוהים בשלום ויש מאמינים שלא סובלים את הרעיון ומאמינים מפחד..)
לאן אתם משתייכים?

אני אתאיסטית. מצד אחד הייתי רוצה להאמין, מצד שני לא הייתי רוצה. זה סיפור ארוך.

אתאיסטית, גם אני לא לגמרי בטוחה. מצד אחד מה שאמרתי למעלה (אותה אנונימית), אבל מצד שני אני לא רוצה להאמין שאלוהים נותן לכל כך הרבה רוע להתקיים בעולם הזה.

אני מאמין שיש כי זה עובדה זה לא אומר שאני בשלום עם זה עובדה זה עובדה ואין מה לעשות איתה יש עובדות שלא נוח איתם או בא לנו אליהן אבל אין מה לעשות חוץ מלנסות לחיות איתם בשלום

שואל השאלה:
אתם לא חושבים שלהאמין באלוהים זה גורם לך לעשות מעשים טובים בצורה מתאמצת ? לעשות המון דברים רק כי הם כתובים בספר וישלחו אותך כביכול לגן עדן ?
למה להיות בן אדם טוב רק כי זה כתוב בספר ולא כי זה נותן לך סיפוק עצמי, הרגשה מופלאה ומעשה מתוך הלב.
כל פעם שמישהו מאמין עושה בשבילי מעשה טוב אני מודה לו מאוד אבל עם זאת תמיד יש בי הרגשה שאני מנסה להדחיק- שלמרות שזה מעשה כביכול לא אנוכי הוא אנוכי ביותר. בעצם אני לא מעניינת אותו, מה שמעניין אותו זה העולם הבא ואיך שהוא יגיע לגן עדן בזכותי.
לעומת זאת, בן אדם אתאיסט שעושה מעשה טוב למעני הוא עושה זאת ללא גמול מסויים. נטו בשבילי.

שואל השאלה:
למה זאת עובדה ? זאת אמונה. אמונה היא בחיים לא עובדה.
אני מאוד רוצה להאמין באלוהים אבל משהו בי תמיד אומר לי שזה חרטא

אני מניחה שאני "מאמינה שלי עם קיום אלוקים בשלום"
עם אני הולכת עם ההגדרות שנתת פה..

אני עושה מעשים טובים כי זה הדבר הנכון לעשות אני כבר מודע לכך שאני אלך לגהנום ולהגיד לך משהוא לא אכפת לי כי הכי הרבה זמן שאני היה שם הוא 12 חודשים במקס אז מא אני היה מי שאני ואם אני עושה משהוא זה כי חשבתי שהוא נכון

שואל השאלה:
למה שאיזה יישות עליונה תיצור את כולנו ? לא יותר הגיוני שמנקודה בודדת ולאחר מכן תנודות קוונטיות שמהם נוצר לחץ שגרם למפץ הגדול ויצר את מימד הזמן, עם תהליכים של מיליארדי שנים נוצרו חומרים שבתוכם יש חיידקים, שילוב של החיידקים יצר משהו חי, משם קרתה תורת האבולוציה שבנויה על פי ההיגיון של החזק שורד.. ולאחר עוד כמה מיליוני שנים נוצרו בני האדם?
לכל מי שאומר , לכל דבר חייב להיות יוצר אז ככה גם לאלוהים חייב להיות ואתם נכנסים *ללופ אינסופי*.
ולמי שאומר, שאצל הבורא זה חייב להיות אחרת.. אז מי החליט ?
חובת ההוכחה על מי שטוען שדבר קיים.

הייתי ממליץ לך לדבר אם אדם פרטי עם הוא עדיין זמין כאן הוא עוסק הרבה בנוסה של אמונה וכ'ו

למה שתהיה נקודה בודדת סתם ככה ביקום או איך שלא תקראי לזה
ופתאום "יום אחד" היא החליטה להתרחב ואז פתאום נוצר יקום וחומר וכוכבים וכדור שהתפתחו בו חיים מכלום וכו וכו'?

ובקשר לזה שלאלוקים חייב להיות יוצר- אז לא כי אלוקים הוא לא משהו חומרי בעולם הזה, הוא לא כפוף לחוקים שאנחנו מכירים שעל פיהם מתקיים העולם.. למשל חוקי הזמן- הוא לא כפוף אליהם כי הוא יצר אותם, הוא מעליהם לכן הוא "היה הווה ויהיה".
כל התהליכים שמהם התרחבה הנקודה ונוצר היקום והחומר והאנרגיות שיצרו כוכבים וחיים וכו' הם חומר והם מוגבלים במשהו ולכן יש להם התחלה.
לאלוקים אין התחלה.

ועוד משהו זה שכל מה שאמרת לא בהכרח סותר את אלוקים
הדבר העיקרי שלא מסכימים עליו זה שאתם אומרים שכל זה קרה סתם ככה יום אחד בלי סיבה, לא יודעים למה, סתם ככה נקודה החליטה להתרחב וליצור יקום
ואנחנו אומרים שיש סיבה, אלוקים הוא הסיבה, הכל מכוון וקרה בגלל שמישהו/משהו רצה שזה יקרה.

וברור שיש גם רבנים ואנשים דתיים שלא חושבים שכל מה שאמרת קרה אני רק מדגישה שיש הרבה שלא חושבים שזה סותר.

שואל השאלה:
מה זה אתם ?
אני ממש לא מגדירה את עצמי כאתאיסטית שלא יהיו אי הבנות. אני מגדירה את עצמי כאדם שמחפש תשובה.
ולפי מה שמתקבל על הדעת התאוריה של האתאיסטים נשמעת יותר הגיונית.
בתור אחת שלמדה ולומדת פיזיקה יש דבר כזה שקוראים לו אנרגיה, זה לא שזה סתם משום מקום פרץ, זה תהליך שלקח מיליארדי שנים בזמן של היום (כי לפני התהליך לא היה בכלל מימד זמן) והתהליך עצמו נוצר כתוצאה מתנודות קוונטיות. תקראי על זה קצת.
דרך אגב, אני יודעת שהמפץ הגדול לא סותר את אלוהים בכלל. אבל השאלה שלי , אם היה מפץ גדול, למה התשובה היא שאלוהים הוא זה שגרם לה ולא ההסברים הריאלים והמבוססים שהמדע מסביר ?

בגלל שאני מאמין בעובדות, ורצה להאמין בעובדות - אז אני כבר מאמין בו.

ולא, לעשות את רצון ה' - לא מראה על אנוכיות, אלא על אהבה לבורא.

ואתאיסט שעושה מעשה טוב - מחפש לפחות סיפוק עצמי, אם לא שאחרים גם יתגמלו אותו.

לעשות רצון הבורא שברא אותך והטיב עצמך - זה מראה על פנימיות טבוה ועל הכרת הטוב.

שואל השאלה:
אוקיי תשובה טובה. אהבתי ^

שואל השאלה:
חשוב לציין שאני לא אתאיסטית בכלל. אני בן אדם שמחפש תשובה.
הייתי בכל המצבים , הייתי קרובה לה', שמרתי שבת, הלכתי לבית כנסת.. והייתי גם במצב שלא האמנתי בכלל על גבול האתאיסטית וגם המצב הנוכחי (מטילה ספק ושואלת שאלות)

איזה הסברים בדיוק יש למדע ללמה התחיל המפץ הגדול?
למדע אין שום הסברים על זה וזה הקטע..

תהליך זה דבר שיש לו התחלה נכון?
מה היה בהתחלה הזאת? איך זה סתם פתאום התחיל? על ידי מה?
לחומר יש התחלה נכון? וחומר מוגבל?

מזה רוצים,מאמינה באמונה שלמה.

בהצלחה רבה למצוא את האמת!

כן, אני מאמין ויודע שיש אלוקים.

אנחנו לא פועלים כדי לקבל גן עדן, אחרת המטרה שלנו בחיים הייתה למות, היהדות מקדשת את *החיים* ואין משהו כמעט שיגרום לנו להעדיף מוות. המטרה של יהודי היא תיקון עולם וגילוי שם ה' בעולם, כמו לעשות טוב ולבנות אותו בכל מקום מתוך כוונה שישאר עולם מתוקן יותר.
בנטסף, רוב מוחלט מהדתיים שאני מכיר עושים מעשה טוב בלי לחשוב על עולם הבא או על היהדות, אלא כי ככה חימכו אותם והם רואים את הטוב בזה.
מצד שני, אפילו אם את צודקת בחלק מהמקרים ומישהו היה פועל מהרצון לקבל גן עדן - עדיין הוא בחר לעשות מעשה טוב ולא ללכת למצווה אחרת. סטטיסטית יש יותר דתיים וחרדים מתנדבים מהציבור הכללי, אז אפילו אם הכוונה לא מושלמת - הם עושים טוב.

אלוקים הוא לא "יישות" אחרת הוא כבול במושגים של "יש" ו"אין". לכל סיבה יש מסובב, אז לפי המפץ אפשר להיכנס ללופ אינסופי כי גם ל"תנודות קוונטיות" צריך סיבה קןדמת. לכן חייבת להיות סיבה ראשונה (-שאין לה יוצר) ובעלת רצון כדי שתוכל לפעול מעצמה ולא ממשהו קודם. זה אלוקים.
המפץ לא סותר את אלוקים, רק מסביר תהליכים בטבע, בלי קשר לשאלה אם יש לזה יוצר או לא. המדע לא מסביר איך הכל התחיל אלא רק מראה תהליכים בלי התחלה מוגדרת כי לכל דבר חומרי חייב להיות דבר שקדם לו ולכן אין למדע תשובה מה היה בהתחלה.