אני מתחילה לפקפק באלוקים (יהודיה)

זה לכולם אפילו לי שאני דתיה ולמורה שלי שהיא חרדים היה פשוט תפתחי איזה חומש תקראי איזה ספר אמונה אפילו סתם תקראי פרשת שבוע ובהצלחה

זה בסדר לפקפק באמונה זה בסופו של דבר שלך ותביני במה את מאמינה זאת נטו הבנה שלך

גם אני מרגישה בדיוק כמוך בזמן האחרון
אבל מיום ליום אני נהיית יותר שלמה עם המחשבות שלי.

שואל השאלה:
הבעיה היא שאם אני לא אאמין אז אבא שלי יכעס עליי בטירוף וזה יכול להגיע למצב שלא ידבר איתי
לאמא שלי זה לא כזה משנה

^בשביל שהוא ישלים עם האמונה שלך תצטרכי להשלים איתה קודם את

רוצה לבסס את האמונה?

אץ יכןךה ללכת לשיעורי תורה ואם תראי שזה לא מתאים לך ושאת כבר לא מאמינה אז אל תספרי לאף אחד! ואני רצינית אל תספרי לאף אחד שיודע מי את ואז ככה ההןרחם שלך בחיים לא ידעו

את לא צריכה להצהיר בפני ההורים שלך "אני לא מאמינה!". את גם לא יכולה להכריח את עצמך להאמין רק בגלל ההורים שלך. אני נמצאת בערך באותה סיטואציה כמוך, רק שאני בחרתי להאמין מרצון ולא הכריחו אותי. אני לא לובשת חצאיות ולא הולכת לבית כנסת, לא מתפללת בכלל, אני רק מסורתית, אני פשוט שומרת שבת וכשרות, כל השאר כרגיל. בעניין האבא אני אישית הייתי מסתירה את זה ממנו למרות שאני יודעת שזו לא הדרך האידאלית..

זה בסדר לגמרי, לא כולם מאמינים באלוהים, זה שהמשפחה שלך דתייה לא משפיע על האמונות שלך בסופו של דבר. כן בילדות, כי אין לך שליטה על זה, אבל כשגדלים ומבינים דברים לפעמים זה משתנה. זה קורה המון וזה לגיטימי, הכל בסדר.

גם אני עברתי את זה, היום אני אתאיסט
בהצלחה

^ שום הצלחה לא תצמח לאדם בגלל שהוא יהפוך לאתאיסט, זה בטוח.
ה' מתגמל את אלה שככופרים בו? הם רציכים לקבל על זה פרס?

אני אתאיסט ומאושר, הציונים שלי עלו, חיי החברה שלי השתפרו, הביטחון העצמי שלי עלה, החיים מדהימים^^^

^^ בגלל שהפסדת את עולמך הבא - אתה צריך לקבל את כל שכרך על המצוות שעשית עד אותו זמן בעולם הזה. כדי שלמעלה לא יהי מגיע לך כלום.

אז אתה אוכל את עולמך כאן ועכשיו, ומאבד את הכשר האמיתי שכיולת לקבל על זה.

אז הה לא בזכות הכפירה, אלא בזכות המצוות, אבל הכפירה גרמה לאבד את הזכות לעולם הבא, מה שגורם לקבל כל שכר בעולם הזה.

זאת העצה שאתה נותן?

^^ זה אתה חי בסרט שאתה תלוי רק בעצמך, כאילו מישהו יכול להצליח בלי אלוקים.

לך לך תרביץ לאישתך או משהו