8 תשובות
שואל השאלה:
לא היה לי קשר טוב אם בכלל עם אבא שלי כמעט ולא היה קשר הוא היה אלים כלפיי הרבה מאוד שנים ובכל זאת אני מתגעגעת מאוד לנוכחות שלו אפילו שהתעלם ממני. אין לי מושג אם הוא אהב אותי בכלל כי הוא לא דאג לי ולצרכים שלי ולא חיבק אותי מעולם... למה לכולם יש אבא רגיל ואוהב ואני לא זכיתי לזה?
אנונימית
זה קשה אני בטוח בזה.
אני מאמין שאת מרגישה געגוע והוא חלק בלתי נפרד ממך. אני חושב שמה שיעזור לך זה להיות עם חברים, עם המשפחה לבלות ולעשות את הדברים שאת אוהבת לעשות. נכון שזה לא ישכח ממך לגמרי , אבל אני מבטיח לך בתור אחד שאיבד את אימא שלו בתור ילד שהחיים שלך יחזרו לחיי יומיום רגילים עם הזמן.
מצטערת לשמוע.
אני מבינה שזה קשה, זאת תהייה תקופה קשה, אבל תזכרי שהיא בסוף תעבור. ואת תתרגלי.
הרי אי אפשר להחזיר מישהו לחיים..
זכרונו לברכה.
מצטערת בשבילך, אם כל מה שהוא עשה לך ברור שתתגעגע, זה אבא שלך, דמות גדולה בחיים שלך, אני מכירה אנשים שאיבדו הורה, זה תקופה קשה, חלקם היו בסדר ממש אחרי ורק לאחר כמה שנים פתאום באה התקופה הקשה יותר, אבל אתה תעבור את זה. והגעגוע תמיד ישאר, הזמן יעשה את שלו והכל יהיה בסדר.
אנונימית
עם*
אנונימית
שואל השאלה:
עברה שנה וארבע חודשים וקשה הזמן לא עושה את שלו
אנונימית
אני לא רוצה להגיד יותר מידיי כי אני לא יכולה להבין את ההרגשה שלך, אבל מהמקרים שאני מכירה, למשל יש לי חברה שאיבדה את אבא שלה בדרך מאוד קשה.. קצת לפני יום כיפור, בכיתה יא, רק בסוף יב פתאום היא נכנסה לדיכאון ממש והיו מלא בעיות, היום היא בת 22 וכשהיא ספרה את הסיפור שלה כל מי שהיה איתי בחדר פשוט בכה, אבל היא ילדה כל כך שמחה, עם כל הגעגוע והעצב שיש בדבר, אני לא אומרת שאתה צריך להכנס לדיכאון, ממש לא, אני רק מנסה להראות לך שזה יכול לקחת זמן, וזה לא מכה שעם הזמן עוברת לגמריי, זה תמיד ישאיר לך צלקת, אבל אני חושבת שזה משהו גדול וזה יכול לקחת זמן קצת להתרגל לחיים שונים.
מקווה שאמרתי מה שצריך, אני מרגישה שזה קצת לא מכבר.
אנונימית
אנונימית יקרה,
ראשית אני משתתף בצערך הכבד, אובדן באשר הוא אובדן הנו קשה ומעיק. כשמדובר בהורה אנו כנראה תמיד מרגישים שיש לנו אולי פרק לא סגור עם אותו הורה, שלא יכולנו להוסיף עוד משפט או לעמוד על נקודה שהציקה לנו, היה לנו יותר קל.
את מספרת על מערכת יחסים לא פשוטה ואפילו קשה ובעיתית עם אבא, שיש להניח שלכתו השאירה אותך עם שאלות ותהיות לא סגורות. ואולי מפה נובעים הגעגועים והרגשת החוסר הקשה שמציפה אותך...
האם אין משהו שאת סומכת עליו שתוכלי לספר ולהתייעץ...
אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ואני יותר ממזמין אותך להיכנס לצ'אט האנונימי שלנו ולהמשיך לשתף.. בקצב שלך.. אנו נהיה שם לתת אוזן קשבת, כתף תומכת ואולי ביחד תצליחי לחשוב על דרך איך להתמודד ומה לעשות...

שלך,
מתנדב סה"ר