זה היה משמח גם אתכם? או שבאמת הגזמתי?

היום המורה שלי להיסטוריה שמרה עלינו במבחן בעברית שהיינו צריכים לכתוב בו פסקת טיעון וכולם הגישו לה והכל היה רגיל ואז אחרי שהגשתי ראיתי שהיא מסתכלת רק על שלי ומתחילה לקרוא כל מה שכתבתי ואז נגמר הזמן ויצאנו להפסקה והיא אמרה לי "קראתי את הפסקת טיעון שלך ואם הייתי המורה לעברית הייתי נותנת לך מאה" אמרתי לה "באמת?" והיא אמרה "כן, אבל אני לא מורה לעברית אז יכול להיות שאולי יש טעויות שאני לא שמתי לב, אבל הפסקה בהחלט מצויינת" ושמחתי מזה וחברה שלי אמרה לי שכולה היא החמיאה לי ושאני מגזימה וזה לא כזה סיבה לשמוח. מה אני מגזימה?
זה פשוט שימח אותי שהצלחתי לא יודעת..