26 תשובות
נטילת יידים זה הגנה שמירה מרוח רעה שאתה נוטל יידים בגלל שהבנאדם נכנס לישון הנשמה יוצאת מהגוף ושהיא חוזרת נדבקים במה כל מיני רוחות רעות, ויצורים אחרים,
בכל מצב עדיף.לא להפסיק ליטול ידיים זה נטו בשבילך
בכל מצב עדיף.לא להפסיק ליטול ידיים זה נטו בשבילך
שואל השאלה:
^זה לא מה ששאלתי נתתי את זה כדוגמא
^זה לא מה ששאלתי נתתי את זה כדוגמא
אנונימי
אנשים אז היו מתפללים אחרת מאיך שאנו היום מתפללים.
ובנוסף בתנ"ך יש רק את הדברים המשמעותיים ביותר..
אז כן תמצא וידבר עם ה' או ויתפלל. אבל לא ירחיבו בנושא..
ובנוסף בתנ"ך יש רק את הדברים המשמעותיים ביותר..
אז כן תמצא וידבר עם ה' או ויתפלל. אבל לא ירחיבו בנושא..
אני משערת שאלה פרטים ככ ברורים שלא היה צורך להזכירם
שואל השאלה:
^^מתפללים אחרת אוקיי אבל האם עבודת ה' שלהם הייתה אחרת?
^למה הם ברורים?
^^מתפללים אחרת אוקיי אבל האם עבודת ה' שלהם הייתה אחרת?
^למה הם ברורים?
אנונימי
היה בית מקדש. אז עבודת ה' היתה שונה. כיום יש סידור וזה.. בעבר לא חושבת שזה היה קיים. זה היה בעל פה.
אין קשר בין יהדות בתקופת התנך ליהדות הרבנית המבוססת על תושב"ע... זה דת אחרת לגמרי שמתבססת על התנך כמו נצרות. בתנך לא היה כלום שמאפיין את היהודים היום, לא תפילין, כיפות, בר מצוות, ציצית, נטילת ידיים, זה המצאות של חז"ל
אנונימי
שואל השאלה:
^^אז בעצם זה אומר שחז"ל יצרו את היהדות כפי שאנחנו מכירים אותה?
^זה בעצם מוביל לכפירה ברעיון תורה שבע"פ אני לא מוצא תשובה לזה שמספקת אותי
ואם זה נכון מה שאתה אומר, על סמך מה חז"ל הסתמכו כשהם קבעו את ההלכות האלה
^^אז בעצם זה אומר שחז"ל יצרו את היהדות כפי שאנחנו מכירים אותה?
^זה בעצם מוביל לכפירה ברעיון תורה שבע"פ אני לא מוצא תשובה לזה שמספקת אותי
ואם זה נכון מה שאתה אומר, על סמך מה חז"ל הסתמכו כשהם קבעו את ההלכות האלה
אנונימי
אומרים. חכמים אומרים וה' מאשר.
מה שהם כתבו הם כתבו בעזרת רבנים שהיו בתקופתם והסתמכו מהידע שלהם.
במילים אחרות זה מפה לאוזן על פי פירושים שונים.. ובגלל זה יש הרבה סתירות והקלות על פי רב על פי עדות, כל אחד על פי מי שהוא מאמין בו. (נוסח מסויים ומנהגים מסויימים)
במילים אחרות לאט לאט זה עבר לכתב וזה עבר למנהגים.
אבל בימים עברו זה היה שונה, קצת קשה לשים את האצבע איפה זה היה שונה בלי הוכחות.
מה שהם כתבו הם כתבו בעזרת רבנים שהיו בתקופתם והסתמכו מהידע שלהם.
במילים אחרות זה מפה לאוזן על פי פירושים שונים.. ובגלל זה יש הרבה סתירות והקלות על פי רב על פי עדות, כל אחד על פי מי שהוא מאמין בו. (נוסח מסויים ומנהגים מסויימים)
במילים אחרות לאט לאט זה עבר לכתב וזה עבר למנהגים.
אבל בימים עברו זה היה שונה, קצת קשה לשים את האצבע איפה זה היה שונה בלי הוכחות.
כי זה לא דבר חשוב שצריך לרשום בתנ''ך
נגיד תפילין כן מוזכר אבל לא רשום שמישהו עשה את זה
כי התורה לא רושמת מילים סתם
נגיד תפילין כן מוזכר אבל לא רשום שמישהו עשה את זה
כי התורה לא רושמת מילים סתם
הדת מומצאת, לא יודעת אם בהכרח חז"ל. יש סיפורים אמיתיים בתנך שהוסיפו להם אלמנטים על טבעיים ואיכשהו יצרו מזה דת
יש את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה (=תורה שבעפ/תושבע).
מכיר את המשנה הזאת? "משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה."
"ועשו סייג לתורה". מה זה סייג? גדר, הלכות. החלטה סןפית מה מותר ומה אסור=לכתוב בעצם את כל התורה שבעפ, אותה התורה שעברה מדור לדור בעפ.
ולמה לא כתוב על דוד/שלמה שנטלו ידיים? אנחנו חא יכולים לדעת. לתןרה לכל אות יש משמעות. ואם הקבה חושה שהיה אמור להיות כתוב בתורה משהו מסוים הוא היה כתוב.
מכיר את המשנה הזאת? "משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה."
"ועשו סייג לתורה". מה זה סייג? גדר, הלכות. החלטה סןפית מה מותר ומה אסור=לכתוב בעצם את כל התורה שבעפ, אותה התורה שעברה מדור לדור בעפ.
ולמה לא כתוב על דוד/שלמה שנטלו ידיים? אנחנו חא יכולים לדעת. לתןרה לכל אות יש משמעות. ואם הקבה חושה שהיה אמור להיות כתוב בתורה משהו מסוים הוא היה כתוב.
אנונימית
נטילת ידיים זאת מצווה שתיקנו חכמים, למי שלא ידע
אם אתה באמת מתעניין וחשוב לך לדעת תקרא מה שכתב הרב שרקי על התורה שבעפ(:
הערה חשובה על הקישור שצירפתי פה:
עוד לא עבר את העריכה של הרב (סיכום שיעור על הנושא הערוך על ידי הרב מופיע בספר "דעה צלולה" ובספר "בעוד מועד")
הערה חשובה על הקישור שצירפתי פה:
עוד לא עבר את העריכה של הרב (סיכום שיעור על הנושא הערוך על ידי הרב מופיע בספר "דעה צלולה" ובספר "בעוד מועד")
אנונימית
אפשר לחלק את תולדות היהדות האורתודוקסית ל־3 תקופות עיקריות:
1. ממשה רבינו עד רבי יהודה הנשיא.
2. מרבי יהודה הנשיא עד הרמב"ם.
3. מהרמב"ם עד ימינו.
ההלכה שאנחנו מכירים כיום יסודותיה בתקופה השנייה, אין מה לצפות שהיא תופיע בתנ"ך. אליבא דחז"ל האמונה שתושב"ע היא הלכה למשה מסיני, והתקיימה עוד בתקופת האבות, זו אמונה הכרחית, וזאת מפני שההמון לא יבין את הצורך שבהלכות הללו ועלול לנטוש אותן. מה שכן, סביר שיש חלק מההלכות שהיו בתחילה מנהגים עוד מתקופת התנ"ך (נטילת ידיים, למשל).
1. ממשה רבינו עד רבי יהודה הנשיא.
2. מרבי יהודה הנשיא עד הרמב"ם.
3. מהרמב"ם עד ימינו.
ההלכה שאנחנו מכירים כיום יסודותיה בתקופה השנייה, אין מה לצפות שהיא תופיע בתנ"ך. אליבא דחז"ל האמונה שתושב"ע היא הלכה למשה מסיני, והתקיימה עוד בתקופת האבות, זו אמונה הכרחית, וזאת מפני שההמון לא יבין את הצורך שבהלכות הללו ועלול לנטוש אותן. מה שכן, סביר שיש חלק מההלכות שהיו בתחילה מנהגים עוד מתקופת התנ"ך (נטילת ידיים, למשל).
שואל השאלה:
^איך זאת אמונה הכרחית אם זה אחד מעיקרי היהדות? ומהו אותו הצורך בהלכה שההמון לא יבין כדבריך?
^איך זאת אמונה הכרחית אם זה אחד מעיקרי היהדות? ומהו אותו הצורך בהלכה שההמון לא יבין כדבריך?
אנונימי
^זה לא אחד מעיקרי היהדות, זה נגזר מהם. אך בכל מקרה כל עיקרי האמונה היהודית הם אמונות הכרחיות. הצורך בחוק.
בשונה מהמסורת היהודית העכשיות, ככל הניראה רוב התורה שבעל-פה (תפילין, לט אבות מלאכה וכו) לא נמסרה למשה מסיניי והועברה מאב לבן מדור לדור אלה התחילה להתהוות איפה שהוא באיזור סוף בית שני.
זאת הסיבה שלא מצאנו בתנך איזכורים לתורה שבעל-פה. וזאת הסיבה להפרדות הקראים שלא הסכימו עם התורה שבעל-פה ותענו שהיא סוטה מדרך התורה שבכתב.
זאת הסיבה שלא מצאנו בתנך איזכורים לתורה שבעל-פה. וזאת הסיבה להפרדות הקראים שלא הסכימו עם התורה שבעל-פה ותענו שהיא סוטה מדרך התורה שבכתב.
^^ נו מה נראה לך? שאנשים התחילו להניח תפילין בתקופה מאוחרת, ולא שאלו למה הם לא זוכרים את המצוה הזאת מיום שניתנה התורה?
אנונימי
^אני לא יודע מה דרך ההתפתחות הספציפית של התפילין אבל דברים לא משתנים ביום אחד... זה תהליך...
היסוד של היהדות - זה שהיא מסורת על עם שלם מזמן קבלת התורה.
נכון, יש דברים שנוספו עם הזמן, כגון פורים וחנוכה, אבל זה נקרא משהו שהוא דברי קבלה ודרבנן, לא טוענים שזה מן התורה.
אבל מצות תפילין - זה ידוע כמשהו שהוא מצוה מן התורה.
נכון, יש דברים שנוספו עם הזמן, כגון פורים וחנוכה, אבל זה נקרא משהו שהוא דברי קבלה ודרבנן, לא טוענים שזה מן התורה.
אבל מצות תפילין - זה ידוע כמשהו שהוא מצוה מן התורה.
אנונימי
יש תורה שבעל פה ותורה שבכתב
התורה שבכתב זה החומשים שאתה מכיר עם כל המצוות שהשם ציווה אותנו
התורה שבעל פה היא הסבר איך לקיים את כל המצוות האלה וחוץ מזה הכהן הגדול בבית המקדש כן היה טובל במקווה לפני שנכנס לקודש הקודשים ובסיורים במנהרות הכותל מראים מקוואות ישנים מתקופת דוד המלך
בתורה הכל כתוב צריך לדעת לרדת לעומק של הדברים
אני לא יודעת אם יצא לך לקרוא לעומק או לא אבל ממליצה לך להתחיל מפרשת השבוע כל שבוע בתור התחלה זה יעשה לל סדר
לי זה ממש סידר את הראש
התורה שבכתב זה החומשים שאתה מכיר עם כל המצוות שהשם ציווה אותנו
התורה שבעל פה היא הסבר איך לקיים את כל המצוות האלה וחוץ מזה הכהן הגדול בבית המקדש כן היה טובל במקווה לפני שנכנס לקודש הקודשים ובסיורים במנהרות הכותל מראים מקוואות ישנים מתקופת דוד המלך
בתורה הכל כתוב צריך לדעת לרדת לעומק של הדברים
אני לא יודעת אם יצא לך לקרוא לעומק או לא אבל ממליצה לך להתחיל מפרשת השבוע כל שבוע בתור התחלה זה יעשה לל סדר
לי זה ממש סידר את הראש
יש שלושה חלקים בתורה שבעל פה.
א. ''הלכה למשה מסיני'', הקב''ה ישב 40 יום עם משה, ונתן לו את התורה שבעל פה, הוא פשוט עבר איתו על כל פסוק ופסוק והסביר לו את המשמעות הרחבה יותר של המילים.
לדוגמא, על ''וקשרתם לאות על ידך'', אלוקים אמר לו שהכל צריך להיות שחור, הרצועות, והבתים.
ויש דוגמאות רבות בגמרא.
ב. ''י''ג מידות שהתורה נדרשת בהם'', יחד עם מה שאלוקים לימד את משה, הוא נתן לו 13 דרכים לחדש להוסיף ולבאר בתורה שבכתב גם דברים שלא נאמרו מפורשות.
ג. ''תקנת חכמים'', יחד עם התשבע''פ, וי''ג המידות, חכמים הוסיפו תקנות וגדרים כדי להרחיק את האדם מהעברה.
ד. ''מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש'', בעצם כל התורה שבעל פה, היא כללים, כללים שבהם אפשר ללמוד, להעמיק, ולחדש עד אין סוף, ולכן כל חידוש תורה שכל אדם מחדש היום, הוא נחשב גם כן לחלק מהתורה שבעל פה, כמובן אם החידוש נעשה על פי כללי התורה, והוא תואם עם הפוסקים וספרי ההלכה הקודמים.
התורה כמובן מלאה בתיאורים על מצוות שצריך לקיים, ועל מצוות שבני ישראל קימו, כמו שבת למשל.
הנ''ך, הוא לא סופר הלכה ולכן לא מוזכר בו איך מקיימים הלכות. למרות שאני מניח שגם בו ניתן למצוא אי אלו אזכורים להלכות.
זה לגבי ההלכה למשה מסיני.
לגבי החלק הב', הג', והד'.
זה באמת דברים שהתחדשו בתקופה יותר מאוחרת לנ''ך. אבל שוב הם חלק מהתורה.
א. ''הלכה למשה מסיני'', הקב''ה ישב 40 יום עם משה, ונתן לו את התורה שבעל פה, הוא פשוט עבר איתו על כל פסוק ופסוק והסביר לו את המשמעות הרחבה יותר של המילים.
לדוגמא, על ''וקשרתם לאות על ידך'', אלוקים אמר לו שהכל צריך להיות שחור, הרצועות, והבתים.
ויש דוגמאות רבות בגמרא.
ב. ''י''ג מידות שהתורה נדרשת בהם'', יחד עם מה שאלוקים לימד את משה, הוא נתן לו 13 דרכים לחדש להוסיף ולבאר בתורה שבכתב גם דברים שלא נאמרו מפורשות.
ג. ''תקנת חכמים'', יחד עם התשבע''פ, וי''ג המידות, חכמים הוסיפו תקנות וגדרים כדי להרחיק את האדם מהעברה.
ד. ''מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש'', בעצם כל התורה שבעל פה, היא כללים, כללים שבהם אפשר ללמוד, להעמיק, ולחדש עד אין סוף, ולכן כל חידוש תורה שכל אדם מחדש היום, הוא נחשב גם כן לחלק מהתורה שבעל פה, כמובן אם החידוש נעשה על פי כללי התורה, והוא תואם עם הפוסקים וספרי ההלכה הקודמים.
התורה כמובן מלאה בתיאורים על מצוות שצריך לקיים, ועל מצוות שבני ישראל קימו, כמו שבת למשל.
הנ''ך, הוא לא סופר הלכה ולכן לא מוזכר בו איך מקיימים הלכות. למרות שאני מניח שגם בו ניתן למצוא אי אלו אזכורים להלכות.
זה לגבי ההלכה למשה מסיני.
לגבי החלק הב', הג', והד'.
זה באמת דברים שהתחדשו בתקופה יותר מאוחרת לנ''ך. אבל שוב הם חלק מהתורה.
שואל השאלה:
^תודה! נראה לי שהבנתי
^תודה! נראה לי שהבנתי
אנונימי
יש נטילת ידיים בביהמק מתואר איך הכהנים נטלו ידיהם ובעצם כל מה שאנו עושים היום כמו תפילין זה דברים שאנו עושים כדי להזכיר כביכול את מה שהיה בעבר
מעולה (: