איך להתמודד עם הבושה? זה מצב ממש גרוע?

הם בסהכ ילדים אין לך מה להיות מובכת, וחוץ מזה זה קורה לכולם פחד במה זה דפר נפוץ ולא נורא, אני בטוח שפעם הבאה תצליחי

להמשיך אלה

תחשבי שזה בסהכ כיתה, יושבים שם כמה ילדים והם רוצים לשמוע אותך. אל תתביישי, תחשבי שכל המורים עושים את זה.
ופליז- תהיי מורה טובה

שואל השאלה:
אני יודעת אבל זה בושה שזה קרה לי.

תביני שכולם נכשלים.
וכשאני אומר כולם אני מתכוון לכולם, גם האנשים הכי מדהימים שאת מכירה, ובעיקר הם.
כישלון זה כל כך חלק מהדרך, כל דרך, וזה כל כך יפה
כי ממנו את מתפתחת, וכשאת מצליחה להשתפר את משווה את עצמך לרגעים שבהפ נכשלת וזו הרגשה כל כך טובה לעשןת את זה.
זה חלק מהדרך שלך להצליח, זה ככה לכולם
כולם טועים, כולם מפחדים, כולם אבודים וכולפ מתביישים ללא יוצא מן הכלל, לא משנה כמה חזק את חושבת שהבן אדם

זו לא בושה בכלל.
לעמוד בפני קהל (וזה לא משהה איזה סוג של קהל) זה דבר מלחיץ בפעמים הראשונות. תהיי בטוחה שאת לא הסטודנטית לחינוך האחרונה ולא האחרונה שזה קרה לה.
לאט לאט את תתרגלי ותזכרי שזו את שבאה לבחון האם המקצוע אכן מתאים לך ולא הם בוחנים אותך.

שואל השאלה:
אוקיי, פשוט זה לא שנלחצתי וגמגמתי או משהו כזה
אפילו לא עשיתי משהו. פשוט השתתקתי כמו פחדנית גרועה