תסמינים להפרעת אכילה...?

אנורקסיה נרבוזה מאובחנת על ידי רופא פסיכיאטר:

קיימים שלושה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה על פי הסיווג החדשני של ה-dsm:

הגבלת כמות המזון הנצרך באופן קיצוני ביחס לדרישות הגוף, מה שמוביל לירידה במשקל באופן משמעותי.
ניתן לראות את הצמצום באכילה אצל כל אחד החולה באנורקסיה. הדרישות הגופניות משתנות בין הגיל, המין, המסלול ההתפתחותי והבריאות גופנית. משקל גוף נמוך באופן משמעותי מוגדר כמשקל שהוא פחות מהמינימום התקין אצל מבוגרים (bmi 18.5), אך אצל ילדים ומתבגרים, פחות מהצפי המינימלי כדי לאפשר גדילה ובריאות תקינה.

פחד אינטנסיבי מעלייה במשקל או מלהיות שמן, או התנהגות מתמשכת של דחייה וחרדה מעלייה במשקל, אפילו כשהמשקל נמוך באופן קיצוני.
חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות וגם אצל חלק מהחולים עשיית פעילות גופנית מופרזת הופכים למרכז חייהם.

הפרעה בדימוי העצמי הקשורה למשקל הגוף הנוכחי, השפעה מופרזת של משקל הגוף או הצורה שלו על ההערכה עצמית או חוסר מודעות בריאותית מתמשכת של חומרת משקל הגוף הנמוך הנוכחי.

ניתן לאבחן בולימיה באמצעות הקריטריונים הבאים:[9]

מתבצעים התקפי אכילה חוזרים של כמויות מזון גדולות, ללא שליטה עצמית על הפסקתם או הרכבם.
קיימת פעולת ניקיון הגוף בסיום התקפי האכילה, אשר מתבטאת בפעילות יזומה של החולה בשימוש במשלשלים, ביצוע צום, פעילות ספורט עצימה והקאות.
תדירות ההתנהלות המעגלית, של התקפי אכילה וניקיון הגוף מתקיימת כפעמיים בשבוע לכל הפחות, במשך כשלושה חודשים.
החולה קובע את הדימוי העצמי שלו, על פי מראה גופו ומשקלו.


(כל אלה מויקיפדיה)

אלו הנפוצות, ממליצה לחקור עוד באינטרנט, ותמסי לדבר איתה לפני שישר תאבחני אותה
מקווה שעזרתי3>>

שואל השאלה:
אנחנו בנות 12 ואני לא יודעת את המשקל
ואני אצא ככ מטומטמת אבל את יכולה אולי להסביר לי בדרך שאבין?
הכדור הפסיק לי עכשיו ואני "בשעת הריבאון" שלי:')

הפסיכיאטר שלי אבחן אותי עם אנורקסיה בין היתר, הנה כמה נורות אדומות של זה שאמא שלי שמה לב אליהן לפני שהתאבחנתי: חוסר תיאבון או שיכחה לאכול במשך היום, ירידה במשקל שהגיעה משום מקום, שביעה מאוד מהירה, הדחקה של תחושת רעב גם כשהיא קיימת, דימוי עצמי נמוך בנוגע לאיך שהגוף נראה, אובססיה מסויימת למשקל ולבדיקת משקל.

בעיקרון, אנורקסיה זה להפסיק לאכול, ובולימיה זה התקפי אכליה (בולמוסים) שבהם אי אפשר להפסיק לאכול, עד שיש מין דרך התנקות כזו של גוף כמו הקאה(שזה הכי נפוץ) או לעשות ספורט ברמה מוגזמת
שוב, אני לא מומחית בתחום ועדיף שתחקרי באינטרנט, כי שם יש מידע אמין יותר ממומחים

שואל השאלה:
ועם זאת אני...?
אני יודעת שהייתה לי אבל לא אבחנו אותי ואני עברתי את זה לבד
כמו תמיד אני עוברת הכל לבד אין לי עזרה..
אז אני מנסה להתנהל בלי עזרה בכלל בשם דבר כולל לימודים והכל מהכל...
כמה חודשים עברו מתחילת שנה?
שלושה חודשים?
היה לי בחודש השני של החופש הגדול ובחודש הראשון של השנה
אני צריכה לספר למישהו?
ממילא ההורים לא מקשיבים לי
להשאיר את זה בעבר ולשכוח מזה או לקחת את ההורים להושיב אותם ולספר להם?
כאילו מה לעשות?
אני יודעת שזה עבר לי זה לא "הפסקה" או משהו הפסיק לע באמת
בקיצור: לספר להם(להורים שלא אכפת להם ממניואני לא אומרת סתם)או לא? ולדחוק את זה בדברים שקרו לי בעבר ואף אחד לא צריך לדעת עליהם?
וואי אני ממש חופרת שאני לחוצה..:)