מה הזיכרון שמעלה לכם רגש כל פעם שאתם ניזכרם בו

הפעם הראשונה שהחזקתי את אח שלי הקטן.

ברגע שגיליתי משהו שהרבה חשבו עלי באותו זמן, חשתי נבגד. הזיכרון הזה צץ כל פעם כשאני חש אפילו קצת נבגד זה כבר כמו טריגר אצלי להפסיק לרצות אחרים

ועוד אחד שזה לא דווקא זיכרון אלא מחשבה, לדעת שעוד 10-15 שנים כל אחד מהחברים שלי יהיה במקום שונה לכל אחד תהיה כנראה משפחה ובעוד 50 שנה גם נכדים, כנראה חלק ימותו מוקדם וחלק ממש יתפרסו מדהים איך שהכל כזה לא צפוי ופשוט מרגש לחשוב על זה עולה לי נוסטלגיה מדברים שאפילו לא קרו

שהתחררתי מהצבא זה כמו להרגיש ביטה לביצים מבחינה נפשית
להגנתי לא נאמר איזה סוג רגש