כאלה שמדריכים בבני עקיבא (בעיקר בסניפים גדולים יחסית)

שואל השאלה:
בקטע של הלהדריך יובל או לא להדריך בכלל: אני פשוט באמת גם רוצה להרגיש שאני עושה משהו טוב ולא רק בקטע של הפוזה הזאת של אני מדריכה וכל זה ובכללי פשוט אני לא רואה אותי מסתדרת עם 60+ חניכים בכיתה ד ועוד מצליחה לשלב את שה עם בגרויות ולימודים

אהובה שאת!! כל הכבוד על הרצון
שמעי לא מדריכת יובל, נכנסתי ומענייני מדשים יצאתי ב"ה..
קודם כל, לפניי הרצון צריך לבחון את המדד של הכח שיש בך בשביל זה. זה מאתגר אני מתנדבת עם חינוך מיוחד בעמותה מוכרת יחסית, ישלי שתי חניכות שהן האור של החיים שלי אני לא צוחקת. זה מאה אחוז פוקוס עליהן, זה לשים לב שכל שנייה ושנייה שעוברת אין משהו פיזי שמפריע להן (אחת בכיסא גלגלים כיוון לא נכון של הכיסא זה סבל עבורה) לשים לב שאין משהו נפשי שמפריע. מעבודה איתן, יש דברים שאנחנו לא רואים שהן רואות כל מבט ותנועה רעש או תגובה של הסביבה יכולה להכניס אותם למצב אחר ולתגובה אחרת ממה שציפית.
זה עבודה צמודה איתם, כל הזמן. זה לאפשר עצמאות אבל גם לעשות איתם הכל כולל להאכיל, ללכת להתפנות כולל הכל.
לאו דווקא שזה יהיה יותר פשוט מהדרכה רגילה וכל הדרכה לא משנה איזה ועם כמה חניכים תיקח ממך השקעה של זמן ושל כוחות (נפשי ופיזי) וזה יבוא על חשבון הבגרויות שלך, חברויות והזמן הפרטי שלך.
תתכונני לזה, אבל שתדעי זאת החוויה הכי נפלאה שיש. חינוך מיוחד זאת האהבה הכי גדולה שלי ואין ספק שאני ממשיכה עם זה גם לשירות. זה סיפוק, זה לשמוע חניכנ אומרת את השם שלך ולהתפחלץ מאושר ומהתמוגגות, זה להיות איתם בדאון, בעצב בשמחה ובכל מצב רוח.
זה עבודה.
בסמינריון של בנ"ע יש הדרכה מקסימה לשבט יובל (הייתי פעמיים העמותה שלנו עובדת עם בני עקיבא) וזה חוויה לכל דבר
תתכונני לבחורים שמבקשים מספר ;) סתאם אהובה המון המון בהצלחה!!!! סומכת עלייך מאוד

לגביי הראיון, תבואי עם מוכנות ונכונות להביא את המקסימום מתוכך.
תראי להם את זה תהיי עם ביטחון, הרגשה טובה תראי שיש בך מה שאת חושבת שדרוש להדרכה
תביאי את עצמך לא אף אחד אחר, את הטוב שבך ואת הרצון האמיתי והכן לעזור ולתרום כמו שכתבת יפה ככ ככ כאן.
תקשיבי ללב שלך והוא יביא לך תשובות לראיון
קשובה לליבה תמצא תשובתה
כפרעליק קטן עלייך.