למה למה למה למה למה, למה אני חייב להבריז (בבקשה תקראו, זה כמה שאלות בשאלה אחת)

אוקיי ממש כתבת בול את מי שאני אבל כאילו בקטע מדויק חחח
אני כמוך מנסה להבין ממה זה נובע ובעיקר כן לצאת יותר כי יש לי את האופציות והדברים שכתבת מונעים ממני. אני אגיד לך מה אני עושה. התגייסתי לצבא לא מזמן והעניין הזה של יש לי סופש אחד עם החברים גרם לי להכריח את עצמי לצאת ומאז אני יוצאת יותר ונפגשת יותר (והייתי הבן אדם הכיי מבריז בעולם זה ידוע בקרב חברות שלי הן בהלם שאני עושה את זה פחות). אהי יודעת שקל להגיד אבל באמת פשוט להכריח את עצמך וגם לא להיות כבר עם עצמך ולהרגיש שאתה עושה משהו לא בסדר ביציאות, ושוב זה בא ממישהי שחווה את אותה חוויה אבל אני פשוט מכריחה את עצמי לצאת מהאיזור נוחות שלי ובסוף זה משחרר. היום נגיד אני פעם ראשונה יוצאת לדייט ולא אשקר אני מתה מפחד אבל מנסה להגיד לעצמי שמקסימום ילך גרוע זאת חוויה ופשוט לקחת הכל באיזי ולהבין שבלי לנסות ולחוות לא ישתנה שום דבר. מאחלת לך ולי בהצלחה!!

מאוד מעניין מה שאתה אומר, אני אנסה לנסח תשובה בשבילך

ההרגשה הזו מוכרת לי, ימי שישי אלו לא הימים הכי נהדרים לצאת בהם, במיוחד לא עם אנשים.
במקרה שלך, כשמציעים לך להצטרף למפגשים או לדברים בסגנון, בתור אדם עם חרדה חברתית אני מסוגל להבין למה לסרב להזמנות כאלו. ואם אין לך מה לעשות בגדול, יכול להיות שעדיף לא להגיע.
אבל. אתה חייב לראות באירועים חברתיים פוטנציאל, כזה שאמנם לא יגרום לך לאהוב אותן מיד, אבל זה דבר נחמד שאפשר להשתמש בו. מעין ניסוי שאתה מבצע על עצמך מדי פעם.

אני אתאר לך את זה ככה,
אתה לא חייב ללכת, אתה לא חייב לדבר, או לעשות משהו מיוחד, אבל אתה יכול לצפות. להבחין, להשתתף. אם שעמום זה מה שעוצר אותך, ראה זאת כאתגר. מעין מטרה לא חד פעמית, שכל מה שאתה רוצה לעשות זה להשיג אותה ובסוף לקרוא לזה יום.
חרדה חברתית זה מעצבן, לא דבר נוח במיוחד להסתובב איתו. ולכן כדי לשפר אותה, כדאי ליזום ולחקור יותר על העניין.
מה שאני עשיתי (או עושה, גם אני עוד לא הגעתי לשלב הזה), הוא כהתחלה ללכת לאן שמזמינים אותי, להיגרר לדברים האלו בעצמך. לא נקשרתי לשום דבר, לאף אחד, אבל ראיתי זאת בתור חוויה מלמדת. לאחר מכן, כשהייתי חוזר לבית, הייתי יושב על הכיסא בשקט ומנסה לנתח את העניין. מכיצד התגובות שלי היו, לאיזה רושם אפשרי שמתי על הסובבים אותי, וחושב על נקודות טובות ונקודות לשיפור. (אגיד לך בכנות, פעמים רבות התאכזבתי מחלק מהפעמים חח, לא קיוויתי להיות מושלם מכל בחינה).
תבין שהמסר שאני חותר אליו, ומה שחשוב לי שתבין הוא שאם בשבילם זה עוד ילד שמצטרף לחוויה הכוללת, מבחינתך זה לא יותר מסרט מעניין שהשחקן העיקרי בו הוא אתה.
היה משעמם? הלך גרוע (לפי דעתך)? נהדר, תמצא דף נייר ועט ורשום בדיוק את מה שאתה חושב, בלי לחסוך במילים.
זה מה שאני עשיתי, ובדיוק ככה התקדמתי מיום ליום, ממפגש לעוד מפגש, ואני יכול לומר על עצמי כרגע שאני רואה שיפור עצום מהפעם ההיא שהלכתי מתוך בחירה. שיפור איטי אבל מספק, ואני לא רוצה לסיים עם זה.

לסיכום, בקצרה, אתה יכול לבחור להישאר בבית או ללכת לאותם חברים שהזמינו אותך, אבל הטעות העיקרית היא לראות בזה בחירה מטומטת ולהשקיע את השעות הבאות בחרטה עצמית ולהסתגר בראש של עצמך.
דע לך שאם הגעת לשורה הזו של התשובה שלי (*אם*), חיפשת פתרון אמיתי לבעיה ואתה חושב עליה ברצינות. ראית אופציה שונה מהרגיל, ויכול להיות שתנסה להפנים את זה בשלב מסויים מתוך עניין. לא משנה מה בחירתך תהיה בנושא, כל עוד תשמור על קור רוח לגבי העניין ותיקח את העניינים בידיים, המסלול האופטימלי מובטח לך.
כל מה שאני יכול לאחל לך הוא בהצלחה בבחירות שלך

שואל השאלה:
אני יוצא עם חברים בכמעט כל יום חוץ משישי
ואני מסנן אותם ועכשיו אני צריך לענות לידידה שלי
היא כתבה לי להיות ב10:30 אצלה ולא נעים לי כבר אוף

ואני רוצה להיות בן אדם חברתי לא מישהו שמהצד יכול לצאת כ"סנוב מבריזן" כבר הברזתי היום בצהריים ליציאה שבערך אירגנתי אותה
סיננתי את אבא של החבר כשהוא יודע שסיננתי אותו
ואני יוצא כזה מטומטם יואו זה היום שהכי יצאתי קקה מבריזן

אני רוצה לספר לך משהו:
לפני שבוע רכבתי באופניים ואיזו מבוגרת בת 70 שהתפלאתי שרוכבת גם ביקשה ממני עזרה, אמרה שיש לה פנצר ורצתה שאעזור, הסברתי לה שממש פה קרוב יש תחנה שאפשר לתקן לבד
ואז היא אמרה משהו שכאילו רמז שאבוא איתה ומהפחד החברתי שלי שרצה לגרום לי למנוע לבוא איתה כי אם אבוא אז אני אצטרך לפתח שיחה
אבל בכל זאת אמרתי
"טוב אני אבוא איתך לשם"
כי אני רוצה לעזור!
אבל אז היא אמרה בערך שלא נעים לה אני לא זוכר
ואני שתקתי וחשבתי בזמן הזה מה לעשות עד שהיא אמרה "טוב אני אנסה לבד תודה על העזרה"
והרגשתי כל כך כל כך כל כך חרא כל הנסיעה.
אני רציתי לעזור ובאמת אני גם עכשיו מרגיש חרא מזה
אני יצאתי בן אדם שהמצד חושבים שלא אכפת לו מאחרים אבל זה לא שלא אכפת לי זה הבעיה הזאתי

ותמיד שגברות זקנות היו מבקשות ממני עזרה הייתי מסכים! מה קרה לי לעזאזל

אני לא בן אדם רע אבל זה מה שאני יוצא

שואל השאלה:
קראתי את כל מה שכתבתם, קודם כל מאחל מאוד מאוד בהצלחה לאנונימית עם הדייט ראשון וואו!!

וzerotho

אני ממש מסכים עם מה שאתה אומר, למעשכ שמעתי את מה שאתה אומר כבר בעבר רק שאתה ממש הרחבת על זה
חבר ממש טוב שלי הוא בידיוק כמוך, והוא עושה את זה ובאמת שהוא עשה שיפור משמעותי

ערכתי את זה מעט פעמים, אבל חח שמח לשמוע (:

מבינה טת ההרגשה שלך ברצון לעזור לאנשים אבל החרדה החברתית מונעת את זה. אל תרגיש רע!!! עצם זה שאתה מרגיש רע עם עצמך אומר שאתה בן אדם טוב ויש לך כוונות טובות. הכל טוב דברים כאלה קורים תזכור לא לתת לעצמך להרגיש רע עם זה. ולגבי היציאה היום, מרגיש לי שאתה ממש ממש לא רוצה לצאת וזה בסדר גמור. אני במקרים האלה הייתי מסננת תמיד ואז בבוקר אומרת שנרדמתי (כמובן שקר) או פשוט אומרת שאין לי כוח היום ונעלמת מהווצאפ חחח