זאת לא סתם מלחמה...זאת מלחמת חורמה, לטוב ולרע, שכל פעם חוזרת על עצמה, ומנסה לקחת שליטה, אך ללא הצלחה, אנחנו לא ניכנע...

אני יושב במיטה ועוקב אחרי יתושה ממזרת מעל לתריסר דקות, פתאום עיניי צדו אותה בפינת המיטה המזרחית מערבית צופה עלי מרחוק, התקרבתי אליה בצעדי ענק ופסיעות שקטות, כל כולי מרוכז במטרה כמו צלף בשדה הקרב, לאחר דקת דומיה שקטה למפליא שבמהלכה פסעתי חיש אל עבר החיה המפוחדת, הנחתתי עליה את כף ידי הרחבה, אך אויה שוד ושבר החיה נעלמה כלעומת שבאה, חזרתי למקומי כולי ממורמר על העבר ומפוחד על העתיד,אך התאוששתי מייד, נעמדתי במקומי ואמרתי לעצמי "אל תיפול רוחך בגלל טעות של שבריר שניה, הרם ראש והגביהה גבה, מלחמה ארוכה עוד לפנינו", התישבתי חזרה במקומי, אנחת רווחה מרוקנת את כולי, אך לפתע צדו עיניי בתחתית המיטה בין האבק וקורי העכביש, חצאי גופה בלתי ניתנת לזיהוי, אך לאחר החיבורתי את כל חלקי הגופה כאילו היה פאזל בין עשרות חלקים, הבנתי, פה נגמרה המלחמה, מייד הורדתי את נעליי ועליתי על מיטתי כולי צועק בצהלה כאילו היה זה יום ניצחון "אהרנסון ניצחת בשדה הקרב, אהרנסון ניצחת בשדה הקרב", לאחר כלו כוחותי מחגיגות הניצחון, חזרתי למיטתי אוגר כוחות לעוד לילה של מלחמה, בעודי מלא בציפיה שיום אחד היתושות ובני האדם יוכלו להסתדר ולחיות חיי רוגע ושלווה...